המאבק על הפטור מהיטל השבחה במתחם אילת, שבשכונת מורשה ברמת השרון, הגיע להכרעה משפטית זמנית – אבל המחלוקת הכלכלית עדיין לא הוכרעה. ההיפך הוא הנכון. הסכום שנמצא במחלוקת בין הצדדים מוערך בלפחות 60 מיליון שקלים!

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מחק ב-10 בנובמבר 2026 את עתירת חברת אאורה השקעות נגד עיריית רמת השרון ונגד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. החברה חויבה בהוצאות של 20 אלף שקל לכל אחת מהמשיבות, ובסך הכול 40 אלף שקל. אבל זה לא סוף פסוק של הסכסוך המשפטי המר.

השופט קובי ורדי הורה על מחיקת העתירה על הסף, בשל היעדר סמכות עניינית, מסיבה טכנית: הקדמת המאוחר ואי-מיצוי ההליך המנהלי מול שרי הממשלה, לפני שהוגשה עתירה לבית המשפט.

687 דירות במקום 180 שנהרסו

מתחם אילת הוא פרויקט פינוי בינוי ברחוב אילת במורשה. במקום 180 דירות ישנות, שנהרסו, אושרו 687 דירות בשישה מגדלים. היזמית היא קבוצת אאורה, והאדריכל הוא משרד כנען שנהב אדריכלים. שלב א' שכבר אוכלס כולל 240 דירות, ואילו שלב ב' שנמצא בבנייה, כולל 447 דירות. מדובר באחד הפרוייקטים הרווחיים ביותר של אאורה ברחבי המדינה.

היקף הפרויקט מסביר את המשמעות הכספית של המחלוקת: ההחלטה אם להעניק פטור מלא, פטור חלקי, או לחייב בהיטל השבחה מלא – משפיעה דרמטית על התחשיב הכלכלי של המיזם הגדול.

ההתחייבות מתחילה במכרז

שורשי המחלוקת נטועים במכרז, שבו זכתה אאורה במרץ 2013. תנאיו נתנו משקל מרכזי לתמורה לבעלי הדירות: 75% מהניקוד ניתנו לתוספת השטח, עם מינימום של 30 מ"ר, ו-20% נוספים לרכיבים כגון קומה, חניה, מחסן ומרפסת. אאורה הציעה תוספת של 53 מ"ר לכל דירה קיימת.

המכרז התבסס על הנחה של פטור מהיטל השבחה, אבל בכפוף לאישור מועצת העיר רמת השרון. ההסכם כלל גם תנאי שאפשר ליזם לצאת ממנו אם יוטל היטל השבחה. לצד זאת נכללו מטלות ציבוריות שעלותן הוערכה בכ-15 מיליון שקל. לטענת החברה, התמורות שהציעה לדיירים הוותיקים, התבססו על ההנחה שלא תידרש לשלם את היטל ההשבחה.

באפריל 2014 אישרה מועצת העיר מתן פטור מלא, אך מועצת העיר אינה הגוף הסטאטוטורי, שמוסמך לתת פטור מהיטל השבחה. התוכנית פורסמה למתן תוקף במאי 2017, לאחר שמספר הדירות צומצם מ-720 ל-687. לטענת אאורה, הבדיקה הכלכלית שליוותה אותה, התבססה על ההנחה שתקבל פטור מלא מהיטל השבחה.

מפשרה לפסק הדין הקודם

באפריל 2022, עדיין בקדנציה של אבי גרובר כראש העירייה, קיבלה מועצת העיר רמת השרון החלטה על חיוב בהיטל מלא. אאורה פנתה לבית המשפט, ובמקביל נדונו אפשרויות פשרה. בישיבת המועצה מ-12 בפברואר 2023, עדיין בקדנציה של גרובר, אושרה ברוב של שבעה מול ארבעה הצעת פשרה מדורגת: שיעור הפטור והקיזוז בגין המטלות הציבוריות היו אמורים להשתנות בהתאם לגובה החיוב הסופי. כלומר, על הפרק עמדה חלוקה של הנטל, בין ההיטל לבין מימון המטלות הציבוריות.

ב-18 באפריל 2023 קבעה השופטת, ירדנה סרוסי, כי העירייה מחויבת להתחייבותה, ועל המועצה להמליץ על פטור לשלב א'. יחד עם זאת, פסק הדין הותיר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שיקול דעת עצמאי, לרבות אפשרות שלא לתמוך בפטור.

הרווחיות הציתה הליך חדש

ביוני 2025 נמסרה לאאורה עמדת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שלפיה אין הצדקה להמליץ על פטור, לא מלא ולא חלקי. העמדה התבססה על שומה של גלית אצילי-לדור, שנערכה למועד הקובע באוגוסט 2018, ובחנה חלופות חיוב שונות. לפי הבדיקה, הרווחיות בשלב א' עומדת על כ-19% גם כאשר מובא בחשבון היטל מלא.

זהו נתון שנוי במחלוקת: אאורה תקפה את בסיס החישוב ואת הנתונים שעליהם נשענה הבדיקה. עמדת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שנבחנה גם עם הייעוץ המשפטי במשרד הפנים, הייתה שהכדאיות הכלכלית הגבוהה של הפרויקט אינה מצדיקה המלצה לפטור. או אז, בספטמבר 2025, הגישה החברה את העתירה שנמחקה כעת.

המלצה אינה החלטת השרים

השופט ורדי קבע כי במתווה החל על המקרה, ההכרעה מסורה לשר הפנים ולשר הבינוי והשיכון. המלצת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היא שלב בדרך, והשרים אינם מחויבים לקבלה באופן אוטומטי. לכן, על אאורה למצות תחילה את הפנייה לקבלת החלטתם של השרים, לפני שהיא מגישה עתירה. אגב, עתירה נגד שרים, אמורה להגיע לבג"צ ולא לביהמ"ש המחוזי.

בין תחילת הפרויקט, לבין ההליך הנוכחי, השתנה גם הדין. רפורמת 2021 קבעה במתחמי פינוי בינוי שיעור בסיס של 25% הנחה מההשבחה, לצד אפשרות לרשויות המקומיות לקבוע באזורים מוגדרים פטור מלא, או שיעור של 50%, בהתאם לכללי החוק. היטל ההשבחה הוא, כמובן, שיעור מתוך עליית ערך הקרקע, ולא אחוז ממחיר הדירות או מרווחי החברה.

אלא שלפרויקטים ותיקים יש הוראות מעבר ונסיבות משפטיות משלהם. המחלוקת הנוכחית מתמקדת בשלב א', ובמתווה הפטור הישן. מחברת אאורה נמסר, כי היא מבקשת לממש שלוש הכרעות קודמות, שלשיטתה ביססו את זכותה לפטור בשלב א' – ואת הצורך לבחון נתוני אמת. החברה טענה שבית המשפט שגה כשלא בחן את טענותיה לגופן, והודיעה על כוונתה לערער, לפנות לקבלת החלטת השרים ולהמשיך בהליכים משפטיים.