אביו של סמ”ר יואב קליין ז”ל מהרצליה, שנפל בקרב בדרום לבנון, פרסם פוסט אישי וכואב בפייסבוק, שבו הוא מתייחס למצבה של המדינה.

יואב קליין ז”ל, בן 21 בנופלו, היה לוחם שריון בגדוד 52 של עוצבת “עקבות הברזל” 401. הוא גדל בהרצליה, למד בתיכון היובל, שיחק כדורסל בבני הרצליה והותיר אחריו את הוריו, עינת וערן, ואת אחיו עידו ותמר.

לאחר נפילתו, יואב היה אמור להתחיל את חופשת השחרור שלו בתוך ימים ספורים, אחרי שירות ממושך בזירות הלחימה בעזה ובצפון. חבריו תיארו אותו כ”מלח הארץ” וכ”ילד של נתינה” – לוחם שלא חיפש קיצורי דרך ולא השאיר את החברים מאחור.

בפוסט שפרסם אביו, ערן קליין, הוא מתייחס למונח “לא נעים” כמוטיב בחיינו.

הוא כותב על הפעמים שבהן בני אדם נמנעים מלשאול, לבקש או לפעול, רק מפני שהם חוששים מהתגובה של הצד השני. על הוויתורים שאנשים עושים לעצמם, על הקיפאון שנוצר כשלא נעים, ועל הדרך שבה מותו של יואב הפך עבורו לקריאת השכמה לבחינה עצמית.

קליין מחבר בין התחושה האישית לבין המציאות הישראלית הרחבה.

הוא כותב על מדינה שהוא אוהב מאוד, אבל שכבר “הרבה זמן לא נעים לחיות בה”; על החדשות שקשה לפתוח, על השפה הציבורית שהזדהמה, על הדיונים בכנסת, ועל היחס לשופטים ולמערכת המשפט.

מאז נפילת בנו, מפרסם ערן קליין כמעט מידי בוקר פוסט פייסבוק לעוקביו, שבו הוא מתאר את התהליך שעובר עליהם. לא מכבר קרא בפוסט לשינוי עמוק בחברה הישראלית.

למעקב אחרי חשבון הפייסבוק של ערן קליין – לחצ.י כאן.

הפוסט המלא של ערן קליין:

לא נעים

המון פעמים אנחנו נמנעים מפעולה, לשאול, לבקש ולעשות דברים רק כי לא נעים מהצד השני
מפחדים מהתגובה
מעדיפים את חוסר הנוחות שלנו על פני חוסר הנוחות של האחר

מגבילים את עצמנו מראש
בגלל תפיסה לא בהכרח נכונה שלנו את התגובה הפוטנציאלית של הצד השני

כשלא נעים אז תכלס – לא נעים – אין תנועה אין התקדמות, קיפאון

אני לא יודע איזה מקום היה ללא נעים בהחלטה של יואב להיכנס או בהחלטות אחרות שלקח

אבל אני יודע שעבורי
המוות של יואב הוא קריאת השכמה לבחינה עצמית לאופן שבו אני חי את חיי

לויתורים שאני עושה לעצמי כי לא נעים
ובעיקר לקהות החושים שסיגלתי
על מנת שאוכל לחיות בשפיות, במדינה מתפוררת שאני כ”כ אוהב
אבל כבר הרבה זמן שלא נעים לחיות בה

לא נעים לפתוח טלויזיה לראות חדשות

לא נעים לשמוע את זיהום השפה ע”י נציגי העם בדיון בכנסת

לא נעים לראות את חוסר הכבוד והדה לגיטימציה כלפי שופטים כשאתה רואה דיון בבית המשפט

פשוט לא נעים