שכונת גליל ים בהרצליה. צילום: ניר פיינה

כשהיוקרה פוגשת את המדרכה

עבור חלק ניכר מתושבי גליל ים, היום לא מתחיל ברמזור הראשון, אלא הרבה לפני כן. עבורם, הפקק מתחיל כבר בתוך חניון הבניין, בנסיון נואש להשתלב לתוך שיירת המכוניות האינסופית ברחוב.

מדובר בשכונה שבה מחירי הדירות נוסקים לחמישה ושישה מיליוני שקלים, אך איכות החיים נמדדת לעיתים בדקות של המתנה ברמפה התת קרקעית. התושבים, שרבים מהם אנשי הייטק ומקצועות חופשיים, מוצאים את עצמם כלואים ב”מלכודת דבש” יוקרתית במיוחד.

השכונה, שתוכננה להיות המודל לשכונה מודרנית ונגישה, סובלת ממחסור אקוטי בנתיבי יציאה המסוגלים להכיל את נפח התנועה האדיר. המצור התחבורתי הזה אינו מקרי, אלא תוצאה של פער תכנוני עמוק שילווה את האזור גם בשנים הבאות.

כתובת על הקיר

אם להיות ציורי, אפשר בהחלט את המצב בגליל ים כשכונה “מצור” לכל דבר ועניין. תושבים תיארו שם מציאות שבה הם “בני ערובה של התשתיות”, כאשר היציאה מהשכונה בשעות הבוקר אורכת זמן רב יותר מהנסיעה למרכז תל אביב.

המציאות הזו הפכה לשיחת היום בקרב הקהילה המקומית, המרגישה שהבטחות המכירה של היזמים התנגשו חזיתית במציאות התחבורתית.

גם בעיתונות הכלכלית, דוגמת “כלכליסט” ו”גלובס”, הופנתה אצבע מאשימה כלפי המדינה והרשות המקומית. המבקרים טוענים כי שיווק הקרקעות המסיבי הקדים בשנים את סלילת הכבישים המיוחלת, מה שיצר את צוואר הבקבוק הנוכחי.

המרכז המסחרי בשכונת גליל ים. צילום: שרון אונליין

תג מחיר תחבורתי

גליל ים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות בישראל, עם מפרט טכני עשיר, פארקים מושקעים ומוסדות חינוך מהשורה הראשונה. עם זאת, היוקרה הזו מגיעה עם תג מחיר תחבורתי כבד, שכן כל משק בית מחזיק בממוצע בשני רכבים לפחות.

השילוב של צפיפות בנייה גבוהה יחד עם היעדר תשתיות הסעת המונים בשלות, יצר לחץ שאינו ניתן להכלה על הצמתים הקיימים. רחובות יצחק שמיר וגדעון האוזנר הפכו למגרשי חניה מאולתרים מדי בוקר, כשאלפי מכוניות מנסות להתנקז לפתח אחד.

נתוני זמני השהייה מצביעים על כך שבשעות השיא (07:30-09:00), מהירות הנסיעה הממוצעת בתוך השכונה נמוכה מ-10 קמ”ש. מדובר בנתון מדהים עבור שכונה חדשה שאמורה הייתה להיבנות לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר של תכנון עירוני מודרני.

לאן נעלמו היציאות

צוואר הבקבוק המרכזי שחונק את גליל ים הוא החיבור לציר יצחק רבין ולמחלף שבעת הכוכבים. כל התנועה מדרום ומרכז השכונה נאלצת לעבור דרך מספר מצומצם של רמזורים, שפשוט אינם מתוכננים לכמות כזו של כלי רכב.

בנוסף, התנועה המגיעה ממרכז הרצליה ומרמת השרון חוסמת את הגישה לנתיבי איילון, מה שגורם לתושבי גליל ים להמתין דקות ארוכות רק כדי להשתלב בכבישים הבינעירוניים. מצב זה מייצר תסכול כפול, שכן גם כשהתושב מצליח לצאת מהשכונה, הוא מוצא עצמו תקוע בפקקי הענק של נתיבי איילון.

התכנון המקורי התבסס על תחזיות אופטימיות לגבי השימוש ברכבת, אך המרחק הפיזי מהבניינים המזרחיים והיעדר דרכי גישה נוחות הותירו רבים ברכביהם הפרטיים. התוצאה היא קריסה מערכתית של כל מערך הדרכים הפנימי של השכונה.

אל תצפו לנס

בדיקה מעמיקה בתוכניות העבודה של משרד התחבורה וחברות התשתית הממשלתיות מעלה תמונה עגומה למדי לקראת שנת 2026. למרות ההצהרות על פתרונות קרובים, המציאות בשטח מלמדת כי לוחות הזמנים נוטים להימתח הרבה מעבר למצופה.

הפרויקט המרכזי שאמור להוות חבל הצלה לשכונה הוא “מחלף רב מכר” שליד ביג פאשן גלילות, המקשרת את השכונה ישירות לכביש 20 ולכביש 2 מדרום לשכונה. המחלף אושר כבר לפני עשור (2015) והובטח שוב ושוב במספר פעמים מאז כולל בתוכנית הגג החדשה שנחתמה אך לפני חודש (נובמבר 2026) בין עיריית הרצליה לבין הרשויות.

הערכות המומחים בשוק התחבורה גורסות כי גם אם יפתחו מקטעים מסוימים, הגידול באוכלוסייה יקזז את ההקלה בעומס.

שכונת גליל ים ממשיכה להתאכלס בקצב מהיר, וכל בניין חדש שמתמלא מוסיף עוד מאות מכוניות למערכת הכבישים הקורסת ממילא.

הנתיבים המהירים

הפרויקט הלאומי של “הנתיבים המהירים” בנתיבי איילון צפוי להגיע לשלבי סיום במהלך 2026. עבור תושבי גליל ים, מדובר בבשורה מעורבת במקרה הטוב, שכן העבודות עצמן ימשיכו לייצר שיבושים קשים בדרכי הגישה למחלף שבעת הכוכבים.

כמו כן, הרחבת הנת”צים (נתיבי תחבורה ציבורית) באזור עלולה לצמצם את מרחב התמרון של הרכבים הפרטיים בתוך הצירים העירוניים. בעיריית הרצליה מנסים לקדם פתרונות של “ניידות חכמה”, אך אלו לא יוכלו להחליף את הצורך בכבישים רחבים ונגישים עבור מי שתלוי ברכבו.

בחינה של תקציבי הפיתוח מראה כי המשאבים מופנים בעיקר למערכות הסעת המונים, בעוד שהפתרון המיידי לתושב שתקוע בחניון אינו נראה באופק הקרוב.

שנת 2026 תהיה, ככל הנראה, שנת המשך של ניהול משברים ולא שנת הפתרון המיוחל.

האם הנדל”ן יסבול מהמצור

השאלה הכלכלית המרחפת מעל גליל ים היא האם מצוקת התחבורה תתחיל להשפיע על ערך הדירות בשכונת היוקרה. עד כה, הביקוש הגבוה שמר על מחירים יציבים, אך בקרב המתווכים המקומיים נשמעים קולות המזהירים מפני שחיקה בביקוש.

החשש הוא שבשנת 2026 המצור יהפוך לעובדה מוגמרת וכרונית – והשוק יגיב בהתאם. גליל ים עלולה להפוך משכונת החלומות למקום שבו התושבים מחפשים את דרכם החוצה, תרתי משמע.

מה שהיה הוא שיהיה?

למרות ההבטחות על תכנון חכם וניידות עתידנית, תושבי גליל ים נאלצים להתמודד עם בעיות של העולם הישן: פקקים, מחסור בכבישים וכשל תכנוני בסיסי. הציפיות כי שנת 2026 תביא עימה שינוי דרמטי נראות כרגע כאופטימיות חסרת בסיס מוצק.

הפתרונות התשתיתיים הגדולים נמצאים עדיין בשלבי ביצוע או בתכנון על הנייר, והפער בינם לבין הצרכים היומיומיים של התושבים רק הולך וגדל. נראה כי עבור מי שבחר לגור בלב גליל ים, הבוקר ימשיך להתחיל בחניון, וזמן ההמתנה הממושך יהפוך לחלק בלתי נפרד ממחיר המגורים ביוקרה.

המצור על גליל ים הוא תזכורת כואבת לכך שבניית דירות פאר אינה מספיקה אם שוכחים לבנות את הדרך המובילה אליהן.

עד שהיציאה הצפונית לא תהפוך למציאות חיה ונושמת, השכונה תמשיך להיות מלכודת דבש יפהפייה, אך חנוקה.