קודם כל ולפני הכל, אגרת גודש זה שם נוראי. כל אגרה היא בעייתית, לפחות מהצד המשלם, אבל היא בעייתית במיוחד כשחושבים מי אחראי ליצירת אותו גודש עליו נידרש לשלם בכניסה לתל אביב עם רכב. רמז: זה  – או יותר נכון זו – אותה אחראית על פקקי התנועה הבלתי נסבלים ועל המחיר הכבד שכולנו משלמים סביב הקמתה המאוחרת, אם בכלל, של הרכבת הקלה בישראל; זו אותה אחראית על מציאות בלתי נסבלת שבה יציאה מן הבית לכבישי ישראל דורשת הקרבה עצמית ועצבים מברזל.

לאחראית לכל אלה לאורך שנים, כולל לגודש, יש שם: מדינת ישראל.

כולנו משלמים שנים מסים למדינה. מדוע? כדי שלא ייווצר גודש, נניח. שהתשתיות ייבנו בזמן. שלא ניאלץ לנסוע ברכב מהסיבה הפשוטה שכל אלטרנטיבה אחרת בלתי סבירה בעליל, ולא מותאמת לתקופה. והמדינה, איך לומר, קצת פיספסה. לא רק שלא נלחמה בגודש לאורך הזמן, אלא אף העצימה אותו. כל נורות האזהרה דלקו ללא הרף, היה ברור שהגדוש היום יהיה גדוש יותר מחר – אבל כלום לא עזר.

ומי ישלם את המחיר אתם יודעים: אתם, כלומר, אנחנו, הלקוחות של המדינה. הבנתם את זה? המדינה לא סיפקה ללקוח את “המוצר”, אז הלקוח יידרש לשלם על כך סוג של קנס.

האמת היא שזה לא היה מעצבן כל כך אלמלא המצב הנוראי, עד בלתי נסבל, בכבישי ישראל והיעדר תשתיות חלופיות. רוצה לומר: עוד 20-30 שנה, כשיהיו כאן אולי תשתיות חלופיות נורמליות, תבקשו איזה מס שתרצו עבור כניסה לעיר ללא הפסקה.

עד אז, גם ככה הגודש עלינו.

הכותב הוא בעלים מייסד של רשת מדיה היפר לוקאלית, המפעילה את שרון אונליין