מאבק כמו זה המתנהל בימים אלה בין בעלי עסקים מול הממסד העירוני לא נראה בהרצליה זמן רב. מי שהעלו את המאבק לכותרות הם אסף קצין ואשתו דנה, הבעלים, ביחד עם שותפיו, של שתי מסעדות החוף המוכרות: “פלורה”, הנמצאת בחוף אכדיה דרום, ו”דנה פוינט” הנמצאת בחוף אכדיה מרכז. המאבק של השניים עורר הדים גדולים בעקבות כתבה שפורסמה לפני שבוע וחצי בחדשות 12 ותיזכר בעיקר בגלל הדברים החריפים שאמר ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, בהקלטות שפורסמו וזכו לביקורת.

בשנה האחרונה טוען אסף קצין כי העירייה מתעמרת בעסקיו ונוהגת בעסקים באופן לא שוויוני. השיא מבחינתו היה בתביעת פינוי ובביקור גורמי אכיפה שמגיעים לדבריו באופן תדיר לעסקיו, לטענתו בגלל עתירה וחשיפת בעל עסק אחר בחוף הים שפועל בניגוד לחוק תוך עצימת עיניים מצד בכירי העירייה. קצין, המנהל ביחד עם שותפים את המסעדות בטיילת החוף של הרצליה מזה כארבע שנים, לא האמין שיעמוד במרכזה של פרשה שהגיעה לכל בית בישראל. גם בימים אלה הוא ממשיך לנהל את המאבק בנחישות. השבוע נפגשתי עם קצין במסעדות החוף ושמעתי ממנו על התחושות שלו, על “אובדן הבלמים” כהגדרתו של קברניטי העיירה והתובנות שלו מכל הפרשה.

“הייתי שמח שהנושאים המקצועיים היו נבחנים בעיניים אובייקטיביות וחפים משיקולים זרים. גם שהמצב לא אידיאלי והמחיר האישי לא פשוט, אנו מסתכלים קדימה”, עונה קצין לשאלתי האם הוא מצטער שלקח על עצמו את המכרז להפעלת המסעדות לפני ארבע שנים. יחד עם זאת הוא מוסיף: “לא דימיינתי ולא פיללתי שככה מתנהלים הדברים בהרצליה ואני אומר זאת בתור אדם שנולד, גדל חי ומגדל את ילדיי בהרצליה. משפחתי, אני, שותפיי ועשרות מעובדיי סובלים בשנה האחרונה מאז שהתחלתי במאבק וזה הגיע למחוזות שאיש לא יכל לדמיין. בכל פעם שחושבים שנחצה קו אדום מצד הרשות, אנו מתעוררים לפעולה חמורה אף יותר שמבטאת את ניצול הכח המנהלי ושכרון הכח”.

למה אתה מתכוון?

“העובדה שעמדנו על זכויותינו ובדרך חשפנו מנהל שאינו תקין ולא שוויוני בחברה העירונית לפיתוח התיירות. קברניטי החברה ועיריית הרצליה נוהגים ביד קשה ובאגרסיביות נגד בעלי עסקים שזכו במכרז ומנגד מאפשרים באין מפריע להפעיל עסקים שפועלים בניגוד לחוק למקורבים. אנו בהחלט  משלמים מחיר קשה ברמה האישית וברמת העסקית ומצטערים על אובדן הדרך והמצפן הציבורי של קברניטי העיר ושכך הם פני הדברים”.

מצטער על החשיפה בחדשות 12?

“אני לא מצטער על המאבק, אבל הייתי מוותר על החשיפה. צריך להדאיג את כולנו העובדה שעיריית הרצליה מתנהלת באופן שאני ורבים מבעלי העסקים נחשפו אליו. זה חומר למחשבה עבור אנשי מקצוע ונבחרי ציבור בעיר שאיבדו את היכולת להשמיע את דעתם המקצועית שמא יפוטרו”.

אתה מדבר על התעמרות ונקמה. מדוע שהעירייה והחברה לפיתוח התיירות תתעמר ותנקום בך?

“מה שמדאיג בכל הפרשה זה שבעיר הרצליה, שאותה כולנו אוהבים, אדם שעומד על זכויותיו הוא מבחינת המערכת נחשב מוקצה. וחמור מכך, אדם שחושף מינהל לא תקין לכאורה ואורות מנצנצים לגבי שחיתות מנהלית לכאורה מנסים להפוך את הקערה על פיה ולייצר נרטיב שהוא ומשפחתו הגורמים המאיימים. זה דבר שצריך להדאיג כי היום זה אני ומחר זה כל אחד אחר”.

אסף קצין. טענות להתעמרות ונקמה. צילום: פרטי

העירייה והחברה הגישו תביעת פינוי נגד עסקייך. הכל המצאות מצדם?

 “ניסיון הסיכול הממוקד מצד מערכת עירונית שאיבדה את המעצורים ושעושה שימוש פסול וציני בגורמי האכיפה העירוניים בעיתוי לא מפתיע עבור מי שמכיר את הנפשות שמושכות בחוטים. לאורך כל השנים שאנחנו מפעילים את העסק, עד משבר הקורונה ועד היום שבו התחלתי לזקוף את הראש ולעמוד על הזכויות שלנו, לא נאמרה כלפיי טענה אחת. יתרה מכך, זכינו שותפי ואני לשבחים לאורך כל הדרך. רק כשהתחלתי לחשוף את חוסר השוויון הקיצוני התחילו להגיע טענות שלא מבוססות, חוץ מרצון להקשות ולמרר לנו את החיים מתוך רצון לסלק אותנו מהמתחמים בגין תהליכים ציבוריים ומשפטיים שאנו מנהלים. כל אדם מבין ששבוע אחרי שאנחנו עותרים נגד העירייה ומוגשת נגדנו תביעת פינוי וזה אומר דרשני. ברור שהעיתוי לא מפתיע”.

בחברה לפיתוח התיירות טוענים שניתנו לכם התראות על השתלטות על שטחים, הפקעת מחירים ועוד.

“לא היה ולא נברא. רק החל מתקופת הקורונה החלה מסכת של ניסיון להדוף את המוטיבציה שלנו לעמוד על זכויות שלנו. לא קיבלנו מכתבי התראה בגין אף אחד מהסעיפים הכלולים בתביעת הפינוי”.

אלו תגובות קיבלת בעקבות החשיפה?

“פונים אלי בעלי עסקים רבים שנמצאים במצב דומה שבגין סיבות לא ענייניות משסים בהם את גורמי האכיפה מדברים על אפליה קיצונית ולכולם מכנה משותף אחד הפחד להיחשף.  מדברים על השתיקה הרועמת בעיר. כשהתחלתי את ההליך פנו אליי בעלי עסקים ואמרו לי שכדאי לי להפסיק כי יפגעו בי ובמשפחתי. הייתי מעדיף להימנע מהחשיפה הזאת. זה לא דבר שבא לי באופן טבעי. ההיפך, במשך כל השנים שאני פועל בעשייה עסקית, אני ומשפחתי נמנעו מחשיפה. ברגע שהבנתי שזה בלתי נמנע מלעמוד על הזכיות ואין איש שמרים את הדגל, הלכתי צעד קדימה. אף אחד לא האמין שככה הדברים נעשים בהרצליה, שאנשים שחושפים מינהל לא תקין ושחיתויות לכאורה, מנסים להתנכל להם ברמה האישית ולייצר נרטיב של אנשים לא נורמטיביים וחלילה עבריינים”.

אתה חושש לחייך או פגיעה בך ובמשפחתך?

 “חלק ניכר מהתגובות שקיבלתי הם גם שאלות סביב השאלה הזאת. אני יכול לומר בכנות שבכל פעם שהשאלה נשאלת, אני זז באי נוחות בכיסא ומכאן אני קורא לשיח ענייני”.

בדיעבד, היית מוותר על הכל?

“לא הייתי מוכן לקבל שמנסים לזרוק אותנו מתחת לגלגלי המשאית משיקולים זרים. לא הייתי יכול לעמוד מנגד כאשר עוולות כאלו מתקיימות. אין בי חרטה שיצאתי למאבק הזה והפנים שלי קדימה”.

מהחברה לפיתוח התיירות הרצליה נמסר בתגובה: “החברה העירונית אינה מנהלת את ההליך המשפטי באמצעות העיתונות. כלל המכתבים והאסמכתאות בקשר להפרות ההסכם הוצגו ו/או שיוצגו במסגרת ההליך המשפטי בפני כבוד בית המשפט – והוא יכריע בסוגיות הנדונות. החברה העירונית תמהה מדוע אותו זכיין מסוים בוחר לנהל את ההליך באמצעות פרסומים עיתונאיים ולא במקום המיועד לכך, ואולי בעצם אין תמיהה על כך. באשר לטענת הנקמנות, החברה העירונית נוהגת בכלל זכייניה על פי הוראות הדין ואינה מנהלת אכיפה בררנית כלפי זכייניה הרבים. נדמה כי כאשר יוצגו הנתונים אודות ההטבות – בסכומים עצומים – אשר קיבל הזכיין המסוים מאת החברה העירונית ועיריית הרצליה – הדברים ידברו בעד עצמם. החברה העירונית כפופה להוראות הדין בכל הנוגע לתקופת התקשרויותיה ואפשרות הארכתן, וכך בכוונת החברה העירונית להמשיך ולנהוג”.

עיריית הרצליה בחרה שלא להגיב לכתבה.

בית הקפה “דנה פוינט” בטיילת החוף של הרצליה. צילום: שרון יונתן