סגן ראש עיריית ויו”ר מפלגת מרצ בהרצליה, עופר לוי, ספד לחברו אילן גילאון, חבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ, שהלך הבוקר (1.5) לעולמו בגיל 65.

גילאון כיהן בכנסת כחבר כנסת במשך 15 שנה, ועיקר פעילותו בכנסת התמקדה בנושאי רווחה וזכויות נכים ונושאים חקלאיים. גילאון בחר להקדיש את רוב זמנו לעניינים חברתיים. בהתאם לכך היה חבר בוועדות הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה, זכויות הילד, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. הוא התגאה במיוחד על כך שהשתמש במעמדו כחבר הכנסת על מנת לפתור באופן פרטני בעיות של אזרחים שפנו אל לשכתו. גילאון העביר חוקים ותיקונים לחוקים, בהם תיקון לחוק הביטוח הלאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים. בדצמבר 2016 הצליח גילאון להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שלו להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, וזאת בניגוד לעמדת הממשלה. המהלך אמנם נבלם בשלבי החקיקה המאוחרים יותר, אך הוביל למאבק ציבורי חריף להעלאת קצבאות הנכות, אשר כלל הפגנות וחסימות כבישים של ארגוני הנכים.

לוי פרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב: “ביום שלישי האחרון הייתי אצלו בבית בביקור חברי, דיברנו צחקנו ובעיקר הקשבתי ולמדתי מהאיש עם הלב הגדול, מנהיג שתמיד דאג לצדק חברתי ולזכויות החלשים. הפוליטיקה אצלו היתה כלי לעזור ולקדם חברה שיוויונית שמכבדת כל אדם באשר הוא. כולם אהבו אותו, מכל קצוות הקשת הפוליטית. אילן גלאון ז״ל 1956-2022. יהי זכרו ברוך”.

סגן ראש העיר עופר לוי אצל אילן גילאון בביקור האחרון בביתו. צילום: פרטי

בשיחה עם “שרון אונליין” אמר לוי: “הייתי אצלו בשבוע שעבר בבית, ישבתי איתו ועם אשתו יהודית, דיברנו. הוא תמיד היה מנטור בשבילי, ותמיד הייתי קשוב ושומע את הדברים שלו. אילן היה איש עם לב ענק ואהבת אדם. תמיד דאג לחלשים ותמיד דאג לזכויות אדם. כשהייתי מסתובב איתו בכנסת לא היה מישהו שלא אהב אותו מכל קצוות הקשת הפוליטית, כי הוא באמת היה אדם שכל כולו נתינה וחמלה לאחרים. אילן יחסר מאוד לכולם. אני חושב שאיבדנו מנהיג מסוג אחר. עצוב לי מאוד גם ברמה האישית. אני חושב שגם אנשים במדינה שלא הסכימו עם דעותיו – אנשים מהימין, דתיים, ערבים – כולם כולם אהבו אותו וידעו להעריך את האיש ופועלו לפני דעותיו”.

לוי מכיר את גילאון הרבה שנים. “הוא היה חולה בזמן האחרון”, מספר לוי, “ולכן היה קצת פחות מעורב אבל תמיד הרוח שלו הקרינה על כולם ותמיד היה מה ללמוד ממנו. אני תמיד מצטט משפטים שלו. יש שני ציטוטים שלו שאני הולך איתם. אחד זה: ‘עלינו להיות תמיד מספיק חלשים כדי להרגיש את זולתנו ומספיק חזקים כדי לשנות את המציאות’, ומשפט נוסף שמלווה הוא: ‘נבחר ציבור צריך לקבל החלטות כאילו הוא זקן, עני וחולה ולא כאילו הוא צעיר, עשיר ובריא’. אלה שני משפטים שמלווים אותי”.

על  פגישתם האחרונה הוא אמר: “עכשיו אני רואה בדיעבד שזאת הייתה זכות גדולה לפגוש אותו, לראות את החיוך שלו ואת השמחה שלו. תמיד הייתי מקבל ממנו תמיד טיפים. הוא הלך מוקדם מדי”.