מכת מדוזות בחופי הרצליה, בייחוד בחופים הצפוניים, משני צידי המרינה: סך הכול בימים האחרונים זוהו בחופי הרצליה שבעה סוגי מדוזות – חוטית נודדת שהיא הנפוצה ביותר, פעמונית נקודה, פרחונית סגולה, מצפנית נקודה, מסקרנית טורפת, כפתור ים כחול וכחולת שוליים חלקה.  מה ההבדלים ביניהם ועד כמה זה צורב? שרון אונליין מגיש מדריך למדוזות – שנצפו בחופי הרצליה החל ממחצית יוני 2024.

חוטית נודדת: צריבה חזקה

חוטית נודדת: מאות מדוזות מסוג זה נצפו בימים האחרונים בחופי הרצליה בקוטר של 11 עד 60 ס"מ כול אחת. החוטית הנודדת חודרת אלינו בנחילים עצומים, מדי קיץ, מאשדוד ועד חיפה, אך בשבוע האחרון היא הופיעה בעיקר בחופי הרצליה. צבעה לבן והיא יכולה להגיע לקוטר 90 ס"מ. צורתה מזכירה פעמון פחוס ומחוספס וריבה חזקה. חוטית נודדת היא המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל. מקורה באוקיינוס ההודי והיא הגיעה אלינו דרך תעלת סואץ. נוכחות ראשונה שלה בישראל תועדה בקיץ 1976 ומאז ועד היום היא איתנו.

המדוזה נחשבת ליצור פולש ומסוכן שפגיעותיו רבות: כלכלית – ירידה בכמות המתרחצים בים. בריאותית – עקיצות המדוזה מכילות חומר רעיל. הצריבה יכולה להימשך מספר ימים. דיג – המדוזות דוחקות את דגי המאכל ומפריעות לדייגים. ספינות – להקות מדוזות ענקיות פוגעות במנועי ספינות ובטורבינות של תחנות כוח. נקבת מדוזה בוגרת מייצרת בעונה אחת 30 מיליון ביצים ומשחררת אותן. תאי הביצה תאי זרע ומופרים. המדוזות הזעירות הופכות תוך מספר חודשים למדוזות בוגרות. רוב החוטיות הנודדות ניזונות מפלנקטון (יצורים מיקרוסקופיים במי ים) אך הגדולות שבהן טורפות גם דגיגים.

פרחונית סגולה: לא מורגשת צריבה

פרחונית סגולה: חמש מדוזות כאלה נצפו לאחרונה בחופי הרצליה בקוטר של 11-30 ס"מ. הן אינן צורבות בצורה משמעותית. מדובר במדוזת סוכך שתוארה לראשונה כמין וכסוג חדש למדע ע"י פרופ' בלה גליל ופרופ' ליסה גרשווין בשנת 2010 מחופי הים התיכון. מדוזות סוכך הן המדוזות המוכרות לרובנו – קרי, בעלי חיים ימיים פרימיטיביים ובדרך כלל צורבים. גוף מדוזת הסוכך הוא בצורת פעמון. המדוזה חסרת ראש, חסרת סנפירים ואין לה לב ואיבר מין. במקום מוח יש לה רשת עצבים בלתי מפותחת.

גופה של המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי השכבות מצויה שכבה ספוגית, שנקראת מזוגלאה. במרכז השכבה המרכזית הפנימית מצוי חלל הקיבה, המשמש לתזונה ולרבייה. בתחתית הגוף מצוי פה, המשמש הן להכנסת מזון והן לפליטת פסולת. גוף המדוזה מורכב בעיקר ממים (95%), מלחים, מינרלים, חלבון וארס. כול המדוזות ארסיות אך בחלקן הארס חלש ואינו מורגש.

מגוף המדוזה מתפצלות 4 עד 8 זרועות ציד. לאורכן יש רבבות תאים צורבים, המשמשים הן להגנה והן לציד דגיגים, סרטנים, אצות ופלנקטון. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן. המדוזה המצויה מגיעה לגודל של 60 ס"מ. צבעה לבן, צהבהב או תכלכל. סביב כיפתה היא מעוטרת במעין זר כחול כהה. יש סוגי מדוזות המגיעות לגודל של עד 300 סנטימטר ואפילו יותר כשהגדולות מכולן היא מדוזת רעמת האריה שאורכה 36 מטר ומשקלה מעל 200 ק"ג. זרועותיה מגיעות לעשרה מטרים. אבל אל דאגה, בשביל להיתקל בה, תצטרכו לטוס לחופי יפן.

הפרחונית הסגולה מצויה היום במזרח הים התיכון. היא הופיעה במספרים גדולים בחופי ישראל במהלך חודשי יוני-יולי 2015. היא קרויה גם כוכבנית, בשל דוגמת הכוכבים והצורות המופיעים על פני הפעמון שלה. גודלה קטן, כיפת הפעמון שלה שטוחה וצבעה סגלגל. מקור תפוצתה ככל הנראה מהאוקיינוס ההודי, משם עברה דרך תעלת סואץ על גבי ספינות משא לים התיכון. מדוזה זו אינה צורבת.

כחולת שוליים חלקה: צריבה חלשה

כחולת שוליים חלקה: חמש מדוזות כאלה נצפו לאחרונה בחופי הרצליה בקוטר 6-10 ס"מ. מדובר במדוזת סוכך מקומית, שתפוצתה באוקיינוס האטלנטי, בים הצפוני, בים השחור ובים התיכון. עד להגעתה של החוטית הנודדת לישראל, דווקא כחולת השוליים הייתה נפוצה בחופי ישראל, אך בשנים האחרונות אינה מופיעה במספרים גדולים. בקיץ 2015 הופיעו נחילים של מין זה בחופי ישראל ביחד עם נחילי החוטית. צריבתה חלשה מזו של החוטית הנודדת. צבעה שקוף לבן עד כחלחל וניתן לזהותה לפי פס כחול-סגול כהה בשולי הפעמון. קוטר הפעמון בדר"כ 40 עד 70 ס"מ.

פעמונית נקודה: צריבה נמוכה

פעמונית נקודה: כמה עשרות מדוזות מסוג זה זוהו בחופי הרצליה בימים האחרונים. חלקם קטנות מאוד (קוטר 5-10 ס"מ) וחלקן גדולות (מעל קוטר של 60 ס"מ). ניתן לזהותן על פי נקודות לבנות רבות על הפעמון. זו מדוזה שקופה-לבנה עד חומה. היא נפוצה אצלנו בקייץ וצריבתה נמוכה. גודל בינוני. נפוצה למדי בקיץ. מקורה באוסטרליה. היא הופיעה לראשונה בישראל בשנת 1965. בשנת 2009 נעלמה. אך חזרה בענק, ומופיעה בנחילים בדרך כלל בתחילת הקיץ.

מצפנית נקודה: צריבה ישראלית

מצפנית נקודה: מדוזה קטנה עם פסים בדגם מצפן בגב הפעמון ושמונה נקודות כהות בשוליים. יש לה בהחלט יכולת צריבה. צבעה לבן ויש לה זרועות רבות וארוכות. מדוזות מצפן נפוצות בעולם אך לא נצפו מעולם בארץ עד לשנת 2015. בחופי הרצליה ניצפו כמה עשרות כאלה בקוטר 6-10 ס"מ. מדוזה זו התגלתה לראשונה בשנת 2020 – בישראל. גאווה צוות חוקרים מהמכון לחקר ימים ואגמים, הכולל את פרופ’ ברוך רינקביץ’, גיא פז וד"ר דואק יעקב מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בחיפה, בשיתוף עם פרופ' בלה גליל ממוזיאון המדע באוניברסיטת ת"א, גילו וזיהו מין חדש זה של מדוזה. ממש גאווה ישראלית!

כפתור ים כחול: לא מורגשת צריבה

כפתור ים כחול: מדוזה קטנטנה (1-6 ס"מ) זו אינה צורבת בני אדם. בחוף הרצליה ניצפו כמה עשרות כאלה בקוטר 6 ס"מ. צבעה כחול עד טורקיז. היא נפוצה בעיקר בחורף ונצפית בעיקר על החוף לאורך קו הגיאות לאחר סערות. היא בנוייה ממצוף דמוי כיפה וזרועות. בזרועות ישנם תאים צורבים אך הצריבה שלהם חלשה ביחס למרבית המינים האחרים. כפתורי ים נסחפים בזרמים באופן פאסיבי למדי ואינם שחיינים טובים כמו מדוזות הסוכך.

מסקרנית טורפת: לא מסוכנת לאדם

מסקרנית טורפת: מסרקניות דומות בצורתן למדוזות "רגילות", אך הן חסרות תאים צורבים משמעותיים, ואינן מסוכנות לאדם. חמש מדוזות כאלה, בקוטר 6-10 ס"מ, נצפו לאחרונה בחופי הרצליה. מקורן בחופי ארה"ב וקנדה באוקיינוס האטלנטי. בשנת 2011 נצפו לראשונה בישראל. הן הגיעו אלינו כנראה לאחר שנצמדו לספינות. מסרקנית זו הינה בעלת יכולת שרידות גבוהה לתנאי מליחות וטמפרטורה שונים. היא ניזונה מפלנקטון.