דו”ח של משרד הבריאות שנחשף בשבוע שעבר קובע כי חוף אכדיה בהרצליה הוא החוף המזוהם ביותר בישראל בשנת 2024. ב־20% מהבדיקות שנערכו במהלך השנה נמצאו חריגות, נתון גבוה במיוחד ביחס ליתר חופי הרחצה בארץ.

רחצה במי הים היא אחד הבילויים הפופולריים בישראל, בעיקר בעונת הקיץ. אולם כשמתגלה זיהום חריג במי הים – הרחצה נאסרת והחוף נסגר עד לקבלת תוצאות תקינות. איכות המים נבדקת בתדירות משתנה, ומי שאחראי לבדיקות ולפיקוח הוא משרד הבריאות בשיתוף הרשויות המקומיות.

למרות הנתונים המדאיגים, חוף אכדיה נחשב לאחד מהחופים האהובים והפעילים בארץ. תיירים, משפחות, ספורטאים ואנשי ים ממשיכים לפקוד אותו דרך קבע, והעבר ההיסטורי של החוף טמון עמוק בזיכרון העירוני של הרצליה.

גלגלים וסוסים בדרך אל הים

עד אמצע המאה ה-20 היה חוף אכדיה נקודת הגישה היחידה לים עבור תושבי הרצליה והסביבה. רכס הכורכר הגבוה לא איפשר ירידה נוחה במקומות אחרים, אך ליד המקום שבו יוקם מאוחר יותר מלון דן אכדיה נסלל שביל לתוך החול. בסופי השבוע הגיעו עגלות רתומות לסוסים מכל האזור – והרוחצים, לעיתים גם הסוסים עצמם, נהנו מהמים הקרירים.

מלון, מסעדה, כדורעף

בשנת 1955 נבנה מלון אכדיה, וממנו נגזר גם שמו של החוף. שנים רבות שימש המקום כחוף הרחצה המרכזי של העיר. בסמוך פעלה מסעדת דבוש המיתולוגית, שהגישה אוכל ביתי ללקוחות קבועים ונופשים במשך יותר מ-50 שנה, עד סגירתה ב-2006.

במקביל, הפך החוף לזירה מרכזית של ספורט חופים – כדורעף, פוצ’יוולי, כדורגל חופים, תחרויות והפנינגים עירוניים. רצועת החול הרחבה משכה אליה גם משפחות, גולשים ונכים שנהנו מהנגשה מלאה עד קו המים.

המרינה ששינתה את הזרמים

בשנות ה-90 נבנתה המרינה העירונית – אחת הגדולות בארץ – והביאה לשינוי בדפוסי זרימת החול. מאז, נפגעה רצועת החוף שמצפון, והחלה תופעה מתמשכת של סחף ושחיקה במצוקים.

החוף הדרומי דווקא התרחב והפך אטרקטיבי יותר – אך גם חשוף יותר לזיהומים.

מאבק על קו החוף

בעשור האחרון ניטשו מאבקים סביב תוכניות להרחבת מתחם מלון אכדיה. תוכנית שכללה תוספת של שלושה בתי מלון חדשים עוררה התנגדות נרחבת מצד תושבים וארגוני סביבה. לאחר מאבק משפטי, התוכנית אושרה לבסוף – חרף ביקורת מצד העירייה.

במקביל, אושרו תכניות לבניית שוברי גלים חדשים,בניסיון להאט את שחיקת החוף. גולשים ופעילי סביבה טוענים שמדובר בפתרון מסוכן שיפגע באקולוגיה הימית ויהרוס את הגלים. העירייה, מצדה, מנסה לאזן בין צורכי הפיתוח לשמירה על הסביבה והציבור.

המציל שהפך לסמל

אשר חכמון, שנודע כ”מלך הים”, היה מהמצילים הבולטים בחוף בשנות ה־70 וה־80. בשנת 2007 הוא נפטר בזמן עבודתו בים – והעירייה קראה על שמו את תחנת ההצלה. דגל תחנת “אשר” מתנוסס עד היום בחוף, כסמל לקשר האנושי והרגשי למקום.