שני צעירים מוכשרים, מוצלחים וערכיים מערי השרון – סגן ש’ בן ה-22 מכפר סבא, וסגן י’ בן ה-21 מהוד השרון – סיימו אתמול שלוש שנות קורס טייס, והפכו לטייס מסוקים ונווט קרב בחיל האוויר. השניים, מטובי הבנים תרתי משמע, מסכמים את השליחות והחוויה.
ש’ מכפר סבא – מעסק משפחתי לכלי בית למסוק קרב
סגן ש’, בן 22 מכפר סבא, סיים אתמול את קורס טיס מספר 188 במגמת מסוקים. ש’ מספר על האווירה בקורס ובמגמה: “אנחנו חברים טובים, אלו האנשים שאני רוצה להילחם איתם, אני שמח שאני במגמת מסוקים, מערך המסוקים הכי קרוב לכוחות שבקרקע, ואני רוצה לעזור להם כמה שאפשר”.
סגן ש’ מסיים את קורס טיס 188. צילום: דו”צ
יש לו אח גדול, והוריו עובדים בעסק משפחתי לכלי בית. בזמנו הפנוי אוהב ש’ לשחק כדורגל, לטפס, להתאמן, לטייל. ש’ הרחיב בתיכון את המגמות פיזיקה והיסטוריה, ותוך כדי התיכון עשה גם תואר ראשון במתמטיקה. הוא התחיל בקורס 189, אך בגלל שהיה לו כבר תואר קפץ לקורס 188. בנעוריו לקח חלק פעיל בתנועת הנוער העובד, ובזמנו הפנוי מתנדב בנירים.
סגן ש’ מספר על התקופה האחרונה בקורס לאור המלחמה: “קשה להיות בהכשרה בזמן שחברים שלי נלחמים בעזה, אבל המלחמה דווקא העלתה לי את המוטיבציה והרצון להיות מבצעי ולעזור לכוחות הקרקע. הדבר העיקרי שעומד מול העיניים של כל מי שסיים את הקורס הם החטופים הנרצחים ומשפחותיהם. והידיעה שנעשה כל מה שאפשר כדי לתת להם את השקט בקרוב”.
י’ מהוד השרון – ההורים רופאים, הבנים נווט קרב וסטודנט בתלפיות
סגן י’ בן 21, מהוד השרון, מסיים את קורס טיס מספר 188 במגמת נווטי קרב. י’ לא תמיד רצה להיות איש צוואת אוויר: “רציתי להיות לוחם ביחידה מובחרת, וגם התמיינתי לטייס, עם הזמן עלתה המוטיבציה להתגייס לטייס. אני אוהב לטוס במטוסי קרב, אני מרגיש שיש לי השפעה מאוד גדולה על ביטחון המדינה”.
לסגן י’ אח קטן המשרת בתלפיות. שני הוריו רופאים, אימו בתל השומר ואביו ברמת גן. בזמנו הפנוי אוהב י’ לתופף, לשחק טניס, לשחות, לקרוא, לבשל, לאפות ולשחק בסוני. י’ הרחיב בתיכון את המגמות ספרות ומוזיקה, וגם כן לקח חלק בתנועת הנוער ” הנוער העובד והלומד”. טרם גיוסו לצה”ל, למד והתחנך במכינת “הנגב-שדה בוקר”, שם למד המון על ציונות ועל הארץ, והתנדב.
איך הייתה האווירה בקורס?
סגן י’: “כולם בעד כולם, לומדים ביחד כל היום, עוזרים אחד לשנייה, צוחקים כל הזמן, ומורידים את הפאניקה”.
איזו חוויה זכורה לך במיוחד?
“קיבלנו עבודה והרגשתי שזאת הפעם הראשונה שאני אחראי על משהו מאפס, ושיש לי יד חופשית לעבוד בדרך שלי”.
מלחמת חרבות ברזל השפיעה עליך?
“מהר מאוד הבנתי שישראל זה המקום היחיד שאפשר לחיות בו. אני מגיש תחושת שליחות כי אני יודע שבמלחמה הבאה אני אהיה באוויר”.
מה הדבר הכי משמעותי שלמדת בשלוש שנות קורס טייס?
“הכי חשוב תמיד לדחוף קדימה, וגם אם טעינו, לשפר, לתחקר ולהשתפר”.
תגובות