בטקס צנוע, צוין אמש, יום רביעי, 27 בנובמבר, יום הולדת 100 לעיר הרצליה בבית חיל האוויר בעיר. אלה היו אמורות להיות חגיגות חגיגיות במיוחד – אבל המלחמה, החיילים בחזית והחטופים שעדיין בעזה אינם מאפשרים לקיים חגיגות מהסוג הזה בעת הזו.
אחד האלמנטים הבולטים בתולדות הרצליה הוא הביצה הענקית שהייתה מרכזית ביישוב בעת הקמתו ונקראה “הבאסה” בפי כל. הבאסה (בערבית “ביצה”) היא שלולית חורף ייחודית, ששורשיה ההיסטוריים מתפרשים עד התקופה הביזנטית. האזור, ששכן בין כפר שמריהו לעיר הרצליה, מהווה חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי, כשהוא משלב היסטוריה עשירה, אקולוגיה וטבע לצד פיתוח עירוני.
הנה סרטון מקסים שמצאנו בארכיון בית ראשונים, שבו תוכלו לראות את הבאסה, מהימים ההם:
המנהרה הרומית: פתרון ניקוז
בתקופה הביזנטית, נעשה ניסיון לנקז את מי הביצה הפוריים לים התיכון באמצעות מנהרה באורך כ-190 מטרים, שנחצבה דרך רכס הכורכר. המנהרה, המכונה “המנהרה הרומית”, שימשה לניקוז המים דרך נחל גלילות ואפשרה שימוש חקלאי באדמות הפוריות. בשנות ה-30 של המאה ה-20 שימשה המנהרה את ארגון “ההגנה” כמטווח אימונים. כיום המנהרה, שחלקים ממנה התמוטטו, מהווה משכן לעטלפים ואת פתחה המערבי ניתן לראות מצפון למחלף הסירה.
התחלת ההתישבות בהרצליה על גבעת המייסדים. טו בשבט תרפ”ה 1925 צריפים ראשונים. מבט לכוון הביצה – הבאסה. צילום באדיבות בית ראשונים
מביצה הגדולה לשלולית עונתית
בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הייתה הבאסה מוקד מלאריה משמעותי, מה שהוביל לפעולות ניקוז וחיסול הביצה הקבועה. בשנות ה-80, ננטשו חלק מהחלקות החקלאיות באזור, ובכך שוחזרה חלקית הביצה המקורית, שהפכה לשלולית חורף עונתית המתמלאת בגשמי החורף ומתייבשת בקיץ. הניקוז הלקוי באזור תרם להצפות כבישים סמוכים בימי גשם סוערים.
שיטפון בבאסה. צילום באדיבות בית יד ראשונים הרצליה
פארק הרצליה: טבע והתחדשות
בעשור הראשון של המאה ה-21, הפכה רוב שטחה של הבאסה לפארק עירוני מודרני – פארק הרצליה. שלולית החורף נשמרה כחלק בלתי נפרד מהפארק, המשמש כמרחב ירוק לתושבי האזור ומשמר את ערכי הטבע והנוף הייחודיים של הבאסה.
הבאסה ממשיכה להיות סמל לחיבור בין עבר לעתיד, בין אקולוגיה להתחדשות עירונית, ומשמשת דוגמה לשילוב של היסטוריה וטבע בלב העיר.
תגובות