נקבת תוכי מסוג קקדו, בשם גאלה – שאוהבת במיוחד לרקוד לצלילי השיר "תמיד אוהב אותי" של ששון שאלוב – נעלמה מביתה ברמת השרון בלילה הראשון של המלחמה מול איראן, בזמן שבעליה רצו לממ"ד.

במהלך המלחמה מול איראן נעלמו כלבים וחתולים רבים, ובעליהם עושים הכול כדי לאתרם. מתברר כי גם הקשר בין בני אדם לתוכים חזק מאוד.

מיכל, תושבת רמת השרון שרצה לממ"ד עם הכלוב של גאלה – אך לא שמה לב שהוא פתוח וגאלה המריאה ממנו לשמים בתוך כול הבהלה  – מעידה כי היא מסתובבת ימים שלמים ברחבי רמת השרון וקוראת לגאלה.

לא מצליחה להירדם בלילות מרוב געגועים ודאגה.

גאלה עפה ונעלמה

מוצאם של התוכים מסוג קקדו באוסטרליה ומשקלם מגיע לחצי קילוגרם ואף יותר. מזונם העיקרי הוא פירות וגרעינים למיניהם. בשבי, מאכילים אותם בכופתיות מיוחדות לתוכים גדולים. קקדו הוא תוכי רועש במיוחד וידוע באינטליגנציה גבוהה מהרגיל. למשל, חוקרים גילו כי קקדו שקיבל טוסט יבש, טבל אותו במים.

"שמענו אזעקה ולא ידענו מה לעשות", מספרת מיכל, בעליה של גאלה, על הרגע שבו נעלמה. "הכול היה מבולבל והעברתי אותה לכלוב קטן. יש לנו עוד תוכי, כך שיצאנו להתמגן בחושך עם 2 כלובים ו-2 תוכים".

ואז מה קרה?

"מתברר שהיה בכלוב פתח קטן, שאף אחד לא ראה בחושך. תוך כדי ריצה לממ"ד שמענו צרחה, ולפני שהספקנו להבין מה קורה ראיתי אותה טסה לשמיים. אחרי כמה שניות היא צברה תאוצה והמריאה".

מתוקה בת שנה

עד כמה את קשורה אליה?

"גאלה המתוקה היא בת כשנה ונמצאת אצלי 10 חודשים. נקשרתי אליה מאוד עם אהבה עצומה. מבחינתי היא כמו נסיכה. היא אהובה על כולם, שובבה, אוהבת לרקוד ולקפוץ, לדבר וגם לצעוק. היא דורשת שנשחק איתה ומצליחה לשכנע אותנו ללטף אותה כל הזמן".

לדבריה, "אין איתה רגע דל. "היא כמו ילדה חכמה שיודעת לדרוש את מה שהיא רוצה".

מיכל מוסיפה: "אם היא לא מקבלת משהו, היא מתווכחת איתי בצעקות".

זה ממש כמו ילד

מה מיוחד בתוכי בהשוואה לחיית מחמד כמו כלב או חתול?

"הבדל עצום. תוכי לא יהיה ישר חבר שלך, ואתה צריך לרכוש את אמונו. המסע הזה גורם לך להתאהב בו והוא בך. החשיבה של התוכי מתקדמת, הוא חכם וקשה לעבוד עליו. תוכי יכול ללמוד לשחק משחקים של ילדים בני 3, 4 וגם 5, זה אתגר והשקעה. כשאתה רואה את התוצאה מול העיניים, לפעמים קשה להאמין שזה תוכי ולא ילד".

במה הוא דומה לילד?

"אם לא בא לו לשחק, הוא יראה לך את זה, בין אם אם זה בדיבור או בעזרת הבעה מסוימת. אתה יכול ממש לראות את התסכול שלו אם הוא לא מצליח משהו או את חוסר הסבלנות שלו כשלא בא לו משחק מסוים. אתה מרגיש שאתה מגדל ילד קטן ושובב".

געגועים בלילות

התוכית גאלה, כפי שכבר הבנתם, היא ממש כמו בן משפחה, ולהבדיל מכלבים וחתולים – היא מדברת.

"היא אומרת מילים בסיסיות כמו בוקר טוב, שלום, קוקו, טוב, שקט", מספרת מיכל. "היא גם אוהבת להתווכח, לשרוק ולרקוד לצלילים של השיר של ששון שאולוב, השם יתברך תמיד אוהב אותי".

מה את עושה כדי למצוא אותה?

"כול מה שאני יכולה. חיפושים של שעות על גבי שעות ברגל כל יום. לפעמים הצעקה שלי כל כך נואשת שאני מרגישה כאילו כול רגע היא תבוא אליי… תלינו גם מודעות בכול רחבי השכונה. אני מעלה 3 פעמים ביום בעשרות קבוצות, השארתי דיווח במשטרה, במוקד העירוני ובווטרינריה. התקשרתי לכל הווטרינרים של רמת השרון, וכול קצה חוט שמגיע ישר נוסעים בלי להסס".

החשש הכי גדול

מה החשש הכי גדול שלך?

"יש רגע שאתה מבין שאתה עושה הכול, אבל זה לא עוזר. זה מפחיד מאוד, והגעגועים והמחשבות מייסרות אותי. אני מוצאת את עצמי בוכה כול לילה וגם ביום. אני מאוד מפחדת. לקראת החשכה, כשאני בחוץ מחפשת, זה הזמן הכי קשה. אני כול הזמן חושבת איך היא שורדת, מה היא אוכלת, האם מישהו לקח לי אותה? הלב כואב לי. הפחד הכי גדול שלי זה שלא אראה אותה יותר. קיבלתי דיווח שהיא נראתה בתוך תע"ש באזור בטחוני, שאי אפשר אפילו להיכנס".

יש לך מסר למי שאולי ייראה אותה?

"אם שומעים על תוכי חדש שפתאום הגיע לשכן, לשכונה, לאזור שלכם – תדווחו. כול קצה חוט הוא חשוב. אני מתפללת שהיא תגיע לידיים טובות שיחזירו אותה ישר אליי, תפקחו עיניים בשבילי, כי כל כך קשה לי בלעדיה שאין מילים לתאר".