ההחלטה של העירייה וועד ההורים העירוני מלפני מספר ימים על הפסקת פעילות הספורט של עמותת בני הרצליה והחלטת העירייה היום על סגירת מגרשי האימונים בכדורגל מעוררות זעם רב בקרב הספורטאים וההורים. טוב תעשה העירייה אם תבטל את ההחלטות הגורפות והבלתי הגיוניות ותשיב לספורטאים הצעירים את ההזדמנות לעסוק במה שהם כה אוהבים

בימים האחרונים הרצליה רועשת וגועשת, אבל לא בהכרח בשל העלייה בנתוני תחלואת הקורונה. החלטת העירייה וועד ההורים העירוני, מיום רביעי האחרון, להפסיק את הפעילות הספורטיבית בעמותת בני הרצליה והחלטת העירייה הטריה מהיום על סגירת מגרשי האימונים בכדורגל, הביאו לתגובות זועמות של הורים שאינם מבינים את פשר ההחלטות שהתקבלו.

אז נכון, יש עלייה בהדבקה בהרצליה, גם בקרב ילדים ובני נוער, אבל מכאן ועד החלטה גורפת וחד צדדית המרחק הוא רב. כמו הורים רבים, גם אני סבור שמדובר בהחלטה פופוליסטית. נכון, אני זה שמדווח כאן כל יום על העלייה במספר החולים (מה לעשות, נגיף הקורונה כאן ולא הולך לשום מקום…), אבל צריך לשים הכל בפרופורציות הנכונות. אין שום סיבה הגיונית להפסיק את פעילות הספורטאים הצעירים בהרצליה כאשר אין הנחייה כזאת ממשרד הבריאות, מלבד ההחלטה הקלה ביותר – לסגור הכל, הצהרה ריקה מתוכן של העירייה: "הנה, אנו נלחמים בהתפשטות המגפה". איך אמר צחי הנגבי, זה חרטא.

ומדוע זה חרטא? כי הוכח כבר שהידבקות מתבצעת בעיקר במקומות סגורים וצפופים ולא בפעילויות ספורט. כמו שכתבה אמא זועמת שבנה משחק טניס: "האם 33 ילדים בכיתה סגורה זה בטוח יותר משמונה ילדים על מגרש טניס בשטח פתוח גדול פי שניים"? משפט שלאחריו אין בעצם הרבה מה להוסיף. חוץ מזה, כמה נדבקים היו בפעילויות ספורט בארבעת החודשים האחרונים בהרצליה? אם בכלל היו אז ברור שבודדים. איך אומר המשפט הידוע – לא צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור.

וכך הדבר גם לגבי אימוני קבוצות מחלקות הנוער בכדורגל. היום קיבלו מנהלי מכבי והפועל הרצליה הודעה כי מגרשי האימונים נסגרים מהיום עד להודעה חדשה. מדוע? איך יכול להיות שבכל הארץ רק בהרצליה העירייה מחליטה על סגירת מגרשי האימונים בכדורגל, כאשר אין הנחייה כזאת – לא מההתאחדות לכדורגל ולא ממשרד הבריאות.

מדוע הניסיון לבלימת המגפה צריך להיעשות באופן גורף ועל חשבון שחיינים שרק רוצים להתכונן לתחרות הקרובה, מתעמלות צעירות שרוצות להמשיך ולהתאמן, שחקני טניס וג'ודו שכה נהנים מענף הספורט האהוב עליהם, כדורסלנים וכדורגלנים שמתכוננים לעונה הבאה ועוד. הטיפול צריך להיות כמו בשאר המגזרים – נקודתי בלבד, כניסה לבידוד במקרה של חשיפה לחולה מאומת. אין צורך בהיסטריה מיותרת כאשר משרד הבריאות בעצמו לא אסר על קיום פעילויות אלו. חוץ מזה, שיש שלב ביניים שכבר פעל לא מזמן – אימונים בקבוצות קטנות יותר (קפסולות). הרי היינו כבר בסרט הזה, אז לפחות לפני שסוגרים הכל ומיד יש שלב ביניים מתבקש שאפילו לא נוסה כעת.

רוצים דוגמא נוספת להיסטריה בהרצליה? לא צריך ללכת רחוק. רק לשתי הערים השכנות: ברמת השרון התחלואה בשבוע החולף הייתה גבוהה יותר באופן יחסי מהרצליה ולא סגרו שם חוגים ופעילות ספורט. כך גם ברעננה, שם התחלואה קשה יותר, גם בקרב בני נוער שנדבקו במסיבות.

דבר נוסף שלא מובן לי הוא התערבות ועד ההורים העירוני בסוגיה. מילא עירייה מקבלת החלטה, על זה אפשר להתווכח, אבל איך בדיוק קשור ועד הורים עירוני להחלטה אם יתקיימו אימוני שחיה, התעמלות, כדורסל, טניס וג'ודו? מה השלב הבא? בישיבת ועד ההורים העירוני יקבעו איזו מתעמלת תתאמן על מכשיר מסוים, איזה שחיין ישחה בתחרות, האם קבוצת הכדורסל תשמור אזורית ואיזה טניסאי יעלה לרשת?

אינני מזלזל בנתוני התחלואה בהרצליה, אבל יותר חשוב לאפשר לילדים ובני הנוער, שגם ככה שהו יותר מדי זמן בבית בחודשים האחרונים, לקיים פעילות ספורטיבית, שהם כה זקוקים לה, במיוחד בתקופה זאת, כמובן תוך שמירה על ההנחיות הנדרשות. עצירה של פעילות צריכה להיות נקודתית ולא גורפת.

עיריית הרצליה, בשם הורים רבים שפנו אליי בימים האחרונים – תנו בבקשה לילדים ובני הנוער אפשרות לעסוק בדבר שהם כה אוהבים. בטלו את ההחלטה, הימנעו מהיסטריה ותחזירו את השפיות!