ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, הזהיר בקמפוס אוניברסיטת רייכמן ביום שלישי השבוע, 6.10.26, כי אל מול איומי הטרור על הרצליה בפרט, וערי השרון בכלל, אין לגופי הביטחון (המשטרה והצבא) מספיק כוחות בשטח – ולכן חייבים לתת במהירות סמכויות ביטחוניות לרשויות המקומיות.

פישר אמר את הדברים מעל דוכן הנואמים בכנס הבינלאומי ללוחמה בטרור, ע"ש שבתאי שביט, שהתקיים בשנת 2026 במלאת שלוש שנים לטבח ה-7.10.23. המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, מביא כאן את הדברים במלואם – לא נגענו.

מהפיגוע בכיכר טיראן – לאיראן

"זה היה בוקר יום שישי גשום ואפרורי בחנוכה 2024. כיכר טיראן בהרצליה פיתוח, בה גרתי לפני עשרים שנה, לרוב מלאת אנשים שעושים קניות לשבת. אבל הפעם היא הייתה כמעט ריקה מאדם. מעט אנשים הגיעו לכיכר בגשם, רצו למחסה בבתי הקפה, ובסופרמרקט הסמוך. באתם רגעים לודמילה ליפובסקי יוצאת מבית האבות בו היא גרה, בצד הדרומי של הכיכר, ומחכה למונית בדרך לביקור אצל הרופא. גם היא תופסת מחסה מהגשם תחת הפרגולה – ואז השקט נשבר. מחבל מסתער על לודמילה בת ה-83 ודוקר אותה פעמים רבות. מאבטחי ברינקס, שנכחו באזור, מנטרלים את המחבל, אך לודמילה מפונה במצב אנוש לבית החולים איכילוב. שם נקבע מותה. יהי זכרה ברוך".

"באותה תקופה אני ראש עירייה חדש, השנה הראשונה בתפקיד. עם היוודע המידע על המתרחש, אני מזנק יחד עם כוחות הביטחון והשיטור העירוני לנקודה. אני זוכר יום מטלטל וקשה. תושבת העיר שלי נרצחת בידי מחבל. חצי שנה חולפת, וכולנו מכירים צליל חדש של התרעת פיקוד העורף: ישראל יוצאת למבצע עם כלביא בהפתעה מול איראן, כדי לפרק את איום הטרור שהיא מהווה עלינו. במשך 12 ימים העירייה מתפקדת כחמ"ל 24/7. ביום הרביעי ללחימה פוגע טיל בשטח העיר הרצליה. רק במזל בלתי ייאמן, הוא פוגע באוטובוס ריק בחניון, שממוקם כמאה מטרים משכונת גליל ים. המרחק כל כך זעיר, שאפילו חלונות הבניינים הדרומיים בשכונה התנפצו כמעט לגמרי. כוחות הביטחון וההצלה מזנקים לנקודה ומכבים את השריפה. בנס אין נפגעים".

"יש קשר מובהק בין הסכין לבין הגרעין: בין סכין של מחבל לבין טיל בליסטי של מעצמה סף גרעינית. שניהם, יחד עם עוד כלים רצחניים אחרים, נועדו לאיים, להפחיד ולשבור את העורף הישראלי".

יש לעירייה יכולת: ללא סמכות

"הרשות המקומית בישראל של השנים האחרונות היא כבר מזמן אחד הגופים החשובים ביותר בשטח באירוע ביטחוני. בהרצליה למדנו מהערים האחרות שנפגעו במערכות מול איראן, ובפיגועי טרור, את חשיבות התרגול וההיכרות עם הטרור. כהנחיה, תרגלנו תרחיש של מערכה מול איראן ארבע פעמים בחודשים שלפני המתקפה, ופעמים רבות תוך כדי המערכה. בחודשים שעקבו, תרגלנו אינספור פעמים תרחישים שונים בשיתוף כוחות הביטחון וההצלה. לשאגת הארי העירייה הגיעה ערוכה, מבצעית ואחראית – כולל פתיחת מתחם לינה מיוחד לגיל השלישי".

"הביטחון האישי של האזרח הוא גם עלינו. בעיר הרצליה פרוסים מעל 1,200 מצלמות אבטחה, הרחבנו את מערך האבטחה הרב שכבתי, הכנסנו יכולות טכנולוגיות ואנליטיקה חשובות והצלחנו לעצור בשנתיים האחרונות מאות מסתננים שהיו עלולים לסכן את ביטחון תושבינו. יש לנו את היכולות להיות גורם אפקטיבי בביטחון השוטף. אנחנו מכירים כל סמטה וכל מחסן. יש לנו את היכולת להיות הגורם המשמעותי בעת חירום. אנחנו יודעים על כל דירה ללא מיגון ועל כל ילד שהוריו במילואים. יש לנו את היכולת לסייע, יש לנו את המחויבות שלנו מול התושבים שלנו – כל מה שחסר הן הסמכויות והאחריות בחוק".

משחקי אגו על חשבון ביטחון

"נתתי לכם קודם כמה מקרים נוראים, שרק ממחישים איך הטרור והפשע נחושים לפגוע בעורף הישראלי. לא הגיוני שמול כאלו איומים, לא ייתנו לשלטון המקומי את כל הכלים, האמצעים והיכולות לסייע ולהילחם במערכה בטרור בעורף. אני מזהיר כאן, עם אהבה רבה והצדעה לכוחות הביטחון שפועלים איתנו במרחב, פשוט אין להם מספיק כוח אדם כדי לטפל בכל הנחישות בכל האיומים שעלולים לפגוע בביטחון התושבים. הגיע הזמן לביזור סמכויות וחלוקת אחריות!".

"המשוואה פשוטה: כל רגע שארגוני הביטחון הארציים עוסקים בפשיעות מקומיות, הם מאבדים זמן יקר מול הטרור הלאומני. הרשות המקומית חייבת לקבל את הסמכויות המלאות על תחומי איכות החיים, גניבות הרכוש והרכב, חוקי התעבורה, הפריצות ולהרחיב את הסמכות בתחומי המודיעין והתרגול לשעת חירום. כדי שהשב"כ יוכל לטפל בפח"ע. כדי שהמשטרה תוכל לטפל במשפחות הפשע. כדי שהאזרח יקבל בי-ט-חו-ן!".

"אני קורא מכאן למקבלי ההחלטות, חלקם באי הכנס החשוב הזה: ישראל חייבת לעצב תפיסת ביטחון לאומית שבה הרשות המקומית היא שותפה מלאה – בתכנון, בתרגול ובהגנה על התושבים בשגרה ובמשבר. אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה הזה, חיי תושבינו לא ייפלו בידי משחק אגו".