רס”ן א’ במילואים הוא מנהל פרויקטים מתחום הבנייה שמאז ה-7 באוקטובר שירת יותר מ-300 ימי מילואים. א’, תושב תל אביב בן ה-38, הוא הסמג”ד של 998 – גדוד חילוץ של פיקוד העורף במחוז דן – נפת השרון.

בתחום אחריותם של רס”ן א’ ושאר חברי הגדוד מתפרש על נפת גלילות – החל מישובי קו התפר במזרח – כפר קאסם – ועד הרצליה במערב. בצפון הנפה – רעננה ובדרומה – רמת השרון. הנפה כוללת גם את כפר שמריהו, כפר סבא והוד השרון.

תפקידו – במילואים ובחירום, הוא להכשיר ולאמן חיילים וצוותי חילוף, שיפעלו במידת הצורך, במקרים של לכודים באירועי הרס של מבנים. “הגדוד מכשיר כל אחד ברמה האופרטיבית לחלץ נפגעים מבניינים שקרסו כתוצאה מטיל, פגיעה או רעידת אדמה – בכמה סוגי חילוץ שונים עד להוצאת הנפגעים מהאתר”, מספר א’.

צוות גדוד 998 מתרגלים זירת הרס, צילום: דובר צה”ל

הרמה האופרטיבית עליה מדבר א’ נחלקת למעשה ל-4 קטגוריות: כח אדם שמטרתו לנטר את השוהים הפוטנציאלים והקיימים בזירת האירוע ולנטרם; מהנדסים – שמצבעים הערכה ראשונית ומקצועית בשטח כדי לוודא כניסה בטוחה של צוות החילוץ; רפואה – לרוב זה יהיה חובש עם צוות מאחוריו, שיעעניק הערכה ראשונית של רמת הפגיעה וסוג הטיפול – תוך התחשבות בזמן השהייה בזירה עד לחילוץ; מחלץ – אנשי צוות החילוץ הם אלו שנכנסים פיזית אל אתר ההרס עם ציוד ייעודי ופועלים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים כדי לחלץ את הנפגעים.

“אלו שמגיעים ראשונים לזירות האירועים, שבדרך כלל אנחנו מדברים על פגיעות משברי טילים, הם צוותי חפ”ק של גדוד. אנחנו אלו ששומרים על הגזרה, תפקידנו לבצע את הסריקות ולהגיע עד אחרון הבתים שנמצאים ברדיוס הפגיעה ולוודא שכולם בחיים, ובמידת הצורך גם לבצע חילוצים”.

רס”ן א’ מתייחס גם לאתגר במלחמה הנוכחית: “אנו חווים אירועי טילי מצרר – שנושא בתוכם עשרות או מאות פצצות קטנות יותר, שמיועדות להתפזר על פני שטח רחב. יש יותר אתרי הרס קטנים שמושכים אותנו לסריקות”.

חיילי גדוד 998 משתפים פעולה עם הרשויות האזוריות, המשטרה, מד”א ומערך הכבאות וההצלה. “אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים ברשות המקומית – הם בקיאים בשטח, ברחובות ואפילו באנשים עצמם”.

שיתוף פעולה כזה התקיים לפני שבוע, כאשר ימים ספורים לאחר פרוץ “שאגת הארי”, קיים הגדוד תרגיל משותף עם עיריית רמת השרון ובהשתתפות יחידת החילוץ העירונית.

מה היה הדחף לקיים תרגיל בזמן מלחמה?

“אנחנו תמיד שמחים על כל תרגיל שמתקיים ברשויות המקומיות. אנחנו מנצלים מבנים שמיועדים להריסה כדי להתאמן בזירת ההרס. זאת הזדמנות לתעל את הקשר עם ראש הרשות וארגוני החירום הפועלים באזור.

יש תרגילים שמצליחים ללמוד מהם לקחים שלא הפקנו בתרגילים קודמים. לא כל אתרי ההרס הם דומים. כך אנחנו מוודאים שאנחנו מסונכרנים ויש לנו יכולת פיקוח ושליטה אבסולוטית”.

רס”ן א’ – סמג”ד 998, צילום: עיריית רמת השרון

ביטחון הציבור

איזה מרחב מוגן עדיף ובטוח יותר -מקלט תת קרקעי או ממ”ד?

“המרחב המוגן הקרוב אליכם ביותר הוא הבטוח – אין הבדל בין ממ”ד או מקלט. מה שמציל חיים זה הקשבה להנחיות פיקוד העורף”.

איזה ציון אתה נותן לתושבי השרון מבחינת ציות לנהלים?

“ציון גבוה. הציבור קשוב וערוך, הפגיעות שאנחנו חווים בגוף ובנפש הן מינימליות. אני כל הזמן חוזר ואומר – הקשבה להנחיות מצילה חיים”, עוד הוא מוסיף, “כשהציבור נשמע להוראות, לנו יש את הביטחון לעשות את העבודה שלנו”.

עד מתי להערכתך העורף יצטרך להיות במצב של מוכנות להקפצה למרחבים מוגנים?

“כל הזמן מבוצעות הערכות מצב ויש מחשבה תמידית על האיזון בין מצב של חירום מוחלט לשגרת חירום, תמיד זה מעלה דילמה. מדי יום אנחנו עושים את המיטב שלנו כדי למנוע פגיעה וגם להיות מוכנים אם חלילה תהייה פגיעה משמעותית”.