אחת המסעדות המזוהות עם סצנת האוכל של כפר סבא נסגרת לצמיתות: מסעדת “זואי”, המסעדה היוונית של הזוג גילי וגל לב-רן שממוקמת בחצר השוק, תסגור את שעריה בסוף החודש.

אחרי עשר שנות פעילות, קהל קבוע ותחושת בית שהפכה לסימן ההיכר של המקום – בני הזוג קיבלו החלטה לא פשוטה, אך שלמה: לעצור, ולבחור במשפחה.

כבר 35 שנה שגילי לב-רן נמצא בעולם חיי הלילה, המזון והמסעדנות ופועל בענף המזון.

את “זואי” הוא פתח יחד עם אשתו גל לפני עשר שנים, מתוך חזון ברור: להביא לכפר סבא אוכל יווני אותנטי, כזה שלב-רן מכיר מבית סבתו.

“אנחנו מסעדנים של פעם”, הוא אומר, “אני השף, אנחנו מנהלים את המקום בעצמנו ונמצאים גם בפרונט. מעולם לא שכרנו מנהל למסעדה. רצינו להכיר אורח – אורח ולדאוג לכולם באופן אישי”.

לאורך השנים גילי טיפח את המקום והיה אחראי על הכל – החל מבניית התפריט וע לעיצוב המקום – “הבאתי תמונות ושלטים מיוון”.

רן-לב כל כך קשור למקום שהיה לו בית בעשור האחרון שהוא אף קעקע את שם המסעדה על רגלו.

המסעדה החלה בצניעות, עם 15 שולחנות בלבד, ועם השנים גדלה והתרחבה ל-200 מקומות ישיבה וחדר אירועים פרטי. “אנחנו יוצאים מכאן עם ראש מורם”, מספר גילי.

אבל במקביל להצלחה, החיים האישיים דפקו על הדלת. לבני הזוג שתי בנות, כיום בנות 10 ו-12, והעומס של עולם המסעדנות הפך לכבד יותר ויותר וגזל מחיר אישי ממנו וממשפחתו.

“זו הייתה החלטה קשה”, אומר גילי, “בחרתי לסגור מסעדה שמביאה לי פרנסה טובה, כי העשייה שלנו מאוד תובענית ואני רוצה להיות אבא נוכח. הילדות שלי צריכות אותי בשבע בערב – וזה שווה יותר מכל סכום”.

הלקוחות נפרדים

מאז ההודעה על הסגירה, המסעדה מלאה מדי ערב לדבריו של גילי: “בשבועיים האחרונים אני ואשתי מקבלים חיבוק ענק. עד ה-31 בדצמבר כל המסעדה מוזמנת מראש ומלאה, לקוחות באים להיפרד ולהגיד תודה”.

בני הזוג לב-רן “יוצאים בראש מורם”, צילום פרטי

הקשר בין המסעדה לאורחיה היה תמיד יוצא דופן. “האנשים שמגיעים לכאן הם לא לקוחות – אלא אורחים שלנו”, הוא מדגיש, “אני אוהב להיות בפרונט, לפגוש עם מי שבא אלינו. אוכל טעים יש לכולם – אבל הוא הופך להרבה יותר טעים כשהוא מוגש עם חיוך, אכפתיות ושירות. יש לנו לקוחות של שנים, כולל משפחת גולדין שרק לפני כמה ימים באה להיפרד מאיתנו”.

מה הלאה?

לגילי ברור שהוא לא עוזב את התחום: “אני לא יודע לעשות משהו אחר, ואני גם לא רוצה”, הוא אומר, “אני רואה איך התחום הולך למקומות שפחות מדברים אליי – מחירים יקרים מדי, יחס מזלזל ושירות לוקה בחסר. בעיניי שירות זה שם המשחק. עסקי מזון נכשלים קודם כול בשירות”.

בשלב הבא הוא מתכנן לפנות לייעוץ וליווי עסקים אחרים: “אני רוצה ללמד צוותים שירות מה הוא, להעביר ידע שצברתי במשך 35 שנה”.

ולגבי הבישול? הוא לא נעלם לגמרי. “אני אוהב אוכל ואוהב לבשל. אני מתכנן לעשות אירועים פרטיים, בודדים בחודש, כדי למלא את הנפש”.

את הפרק הנוכחי בחייו הוא בחר לחתום בצורה סימבולית ולפני מספר ימים הוסיף את המשפט “It’s time to say goodbye” לקעקוע ה”זואי” שלו.