יריב פישר, ראש עיריית הרצליה, ספג מהמקלדת שלי לא מעט ביקורות בשנה וחצי האחרונות.

בצדק. העיר לא מספיק נקייה, במערכת החינוך נרשמו חריקות ועזיבות, ולא הבנתי לאן הוא רוצה לקחת את הרצליה, איפה החזון.

אבל אמש הוא הטיל פצצת אטום שתשנה את פני העיר לדורות: בשקט בשקט, במשא ומתן שניהל אישית מאחורי הקלעים מול רשות מקרקעי ישראל, הוא הניח על השולחן הסכם גג היסטורי, שיכפיל את כמות התושבים בהרצליה בתוך 10 עד 20 שנה.

תוספת של כ-46 אלף דירות חדשות לעיר שכוללת כיום כ-40 אלף יחידות דיור. השקעות של 5.5 מיליארד שקל בתשתיות. מהפך.

טוב או רע להרצליה

האם זה טוב או רע להרצליה?

על כך אפשר להתווכח, אבל דבר אחד בטוח: פישר הוביל מהלך לא-פופולרי בקרב תושבים ותיקים רבים בהרצליה, שלא רוצים לראות את החולות של חוף התכלת והשטחים הפתוחים שמצפון לשדה התעופה, הופכים למעין רובע שדה דב 2.

קל וחומר מדובר בצעד לא פופולרי בבייס הפוליטי-ליברלי של פישר (יש עתיד, הדמוקרטים), שלא אוהב להחליף צבע ירוק בגוון אפור של בטון.

בעיניי הוא ראוי לכול המחמאות על הצעד המנהיגותי הזה.

לשלוט בעתיד העיר

נבחרי ציבור, שעושים באמת מה שהם רואים לנכון עבור עתיד המדינה, העיר, האזרחים – גם כאשר זה לא תואם את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלהם – הינם המצרך הכי נדיר בזירה הפוליטית בימינו.

פישר היה יכול למרוח זמן, לעשות קולות של “אני בעד קיימות אבל המדינה כופה עליי בנייה”, ולקבל תשואות.

במקום זאת הוא בחר לקחת את השליטה על הבנייה בהרצליה לידיו, ולא להמתין להנחתות כפויות של המדינה באמצעות ותמ”ל, הוועדה המחוזית ת”א, רשות מקרקעי ישראל וייתר זרועות הממשלה, כפי שספגו רעננה וכפר סבא השכנות.

המדינה זקוקה לכסף

בנסיבות הנוכחיות, שבהן המדינה לוטשת את עיניה לקרקעות היקרות באזור השרון, שאותן היא משווקת במחירים של כשני מיליון שקלים לכול דירה עתידית – שזה 20 מיליארד שקל עבור קרקע לכול 10,000 דירות שייבנו – יריב פישר היה צריך לבחור בין שתי ברירות.

האחת – לנהל מאבק נגד הבנייה, שבו הוא ירוויח זמן אך יפסיד בסופו של דבר בקרב, ועשרות אלפי יחידות דיור יונחתו עליו באמצעות ותמ”ל והוועדה המחוזית, מבלי יכולת שלו לעצב ולווסת ולנווט את גודל והיקף השכונות החדשות ואזורי התעסוקה הגדולים שייבנו לצידן;

והשנייה – זו שהוא בחר בה – לנהל משא ומתן ארוך ודיסקרטי, באווירה של שיתוף פעולה עם משרדי האוצר והשיכון, אבל תוך עמידה על האינטרסים של הרצליה כגון ריאות ירוקות, מבני ציבור ושטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בדפנות השכונות החדשות. האחרונים הם אלה, שיממנו בעתיד את קופת העירייה, ויאפשרו לה לתת שירות לרבע מיליון תושבים.

שאלת מיליארד הדולר

האם הוא עמד על המקח כראוי? התשובה לכך מסתתרת בפרטי ההסכם, בסעיפים הקטנים, שעדיין לא נחשפו לציבור.

את התשובה לשאלה הזו נדע רק אחרי שיתוף הציבור.

הכותב, תושב הרצליה, שותף בחברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, מפעילת רשת מקומונים דיגיטלית שאליה משתייך “שרון אונליין”. 

יריב פישר ואלכס גולדשטיין. צילום: עיריית הרצליה