יו”ר האופוזיציה בעיריית כפר סבא, הדר לביא, וחברת סיעתה במועצת העירייה, יעל סער, הגישה בקשה רשמית להפעלת נוהל חיוב אישי במשרד הפנים, בעקבות בקשה לתקצוב של 1.2 מיליון שקלים לשיפוץ גינת יואל בשכונת קפלן. השתיים טוענות, כי הגינה הציבורית שופצה שנה לפני שהוגש התקציב לאישור מועצת העירייה, וכי זוהי התנהלותו בלתי חוקית: קודם לבצע פרויקט, ורק בדיעבד לאשר את התקציב.

סעיף 221 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע את הסמכות להטיל חיוב אישי על נושא משרה או תפקיד ברשות מקומית, בגין הוצאה שלא כדין מקופת הרשות המקומית לה היה אחראי. הדר לביא ויעל סער מבקשות ממשרד הפנים להטיל על רפי סער חיוב אישי, כלומר תשלום מכיסו הפרטי, בגין ביצוע הפרויקט ללא תקציב מאושר, ללא פיקוח של ועדת הביקורת בעירייה ומועצת העירייה, כפי שמחייב הדין.

בעלי תפקידים נוספים שעלולים להימצא חייבים בחיוב אישי מכיסם, במקרה שהוועדה במשרד הפנים תמצא שהיו חריגות, הם מנכ”ל העירייה יובל בודניצקי וגזבר העירייה צחי בן אדרת ובכירים נוספים בהנהלת העירייה.

דיון תמוה, שהתקיים במועצת העירייה באוגוסט 2024, וייחשף בכתבה זו לראשונה, מעלה סימני שאלה כבדים סביב התנהלות בכירי העירייה והחברה הכלכלית העירונית בפרשת גן יואל.

יש תקדימים רבים

יש לכך תקדימים. בעשור האחרון, מאז הופעלו דיני החיוב האישי, התקבלו 107 החלטות בנושא חיוב אישי, מתוכן 46 החלטות להטיל חיוב אישי על 89 נושאים תפקיד (בעיקר ראשי רשויות מקומיות וגזברים) בסכום כולל של 2,614,364 ש”ח.

המלצת הוועדה לחיוב אישי מועברת למנכ”ל משרד הפנים, אשר מעבירה, בצירוף המלצה מצדו, אל שר הפנים.  בסופו של יום, הסמכות להטיל חיוב אישי היא בידי השר.

באזור השרון, למשל, באוקטובר 2021 הושת חיוב אישי על ראש העיר רמת השרון, איציק רוכברגר, ועל שלושה עובדים בכירים: גיל גורדון ואורית פפר גזברי העירייה לשעבר, ופרח מלך מנכ”לית העירייה. הסיבות: חריגה בתב”רים לפיתוח 3 רחובות ברמת השרון והעלאות שכר חריגות לשלושה עובדי עיריית רמת השרון.

הגינה הציבורית המדוברת בכפר סבא, נמצאת ברחוב יואל, המתפצל מרחוב בן יהודה לכיוון צפון. הדר לביא: “הבקשה לאשר תקציב לפרויקט שכבר בוצע בפועל ללא אישור תקציבי היא תופעה חמורה שמעידה על ניהול לקוי וחוסר שקיפות. לא ייתכן שנאשר תקציבים בדיעבד עבור פרויקטים שכבר הושלמו. זה מעורר דאגות לגבי ניהול הכספים הציבוריים”.

דיון תמוה במועצת העיר

תקציב גינת יואל הובא תחילה לוועדת הכספים של עיריית כפר סבא בתאריך 25 ביוני 2024. לאחר ועדת הכספים, הוא הובא לאישור הגוף היחיד שמוסמך בחוק לאשר תקציבי פיתוח – מועצת העירייה. הדיון במועצת העירייה התקיים בתאריך 3 ביולי 2024. הנה מתוך הפרוטוקול.

מנכ”ל העירייה יובל בודניצקי: “אישור המלצות ועדות כספים מיום 25/6/2024 בצירוף חומרים נלווים. מישהו רוצה להעיר משהו?”.

יעל סער: “כן. אני אחרי ועדת כספים הלכתי הביתה וחשבתי, והבנתי שלא שאלתי שאלה. איך הוקם גן יואל? כלומר מי החליט שמקימים אותו? מי שילם? מי הקים אותו? בעצם אנחנו הבנו שלא שילמו עדיין, אבל איך הוקם הגן? מי אישר את ההקמה שלו? מי נתן הוראה ‘תקימו את הגן הזה’. כי אנחנו יודעים שהוא בנוי כבר, ושאין לו תקציב פיתוח (תב”ר)”.

הדר לביא: “מי שלא מכיר, גן יואל זה גן (ציבורי). בוועדת כספים שהתבקשנו לשלם עליו את ההקמה שלו – רק שהוא הוקם כבר. אז שינו את הסעיף שביקשו מאיתנו לשלם עבורו. מדובר בשני מיליון שקלים למיטב זכרוני”.

גזבר העירייה צחי בן אדרת: “1.2 מיליון שקלים”.

המנכ”ל: “טוב, אז אני אשיב. כל הדברים האלה כבר לדעתי נשאלו, נרשמו, ונמצאים גם בפרוטוקול ועדת הכספים האחרון. בכל מקרה אני אומר עוד פעם, הגן בוצע כחלק מתוכנית של שדרוג גנים, שבוצע בקדנציה הקודמת חלקם מקרנות, חלקם מעצמיות, חלקם מכספי גורמים מתקצבים, כמו מפעל הפיס. יש רשימה של גנים שבוצעו”.

יעל סער: “אבל אמרתם שלא שילמו על זה”.

המנכ”ל: “אני עונה לך, יש רשימה של גנים שבוצעו. כמו שאני מבין, אני אומר את זה פה, כבר אמרתי את זה. אנחנו, כשקיבלנו את הבקשה מהחברה הכלכלית העירונית כפר סבא (חברה בבעלות העירייה), ראינו שזה לא תוקצב. אנחנ ו העלינו את זה לוועדת כספים, לקבל את האישור, ואחר כך פה במועצה. אנחנו בתור עירייה לא שילמנו ולא נשלם. אנחנו מוציאים רק כספים בהתאם להזמנות עבודה מאושרות, ובהתאם לתקציב מאושר”.

יו”ר ועדת הכספים, סגן ראש העיר דני הרוש, ניסה לסיים את הדיון: “טוב, אני מבקש להעלות את זה להצבעה”.

יעל סער: “רגע, לא”.

הרוש: “כבר דנו, יעל”.

יעל סער: “יש לי שאלה”.

הדר לביא: “יש עוד מלא שאלות”.

הרוש: “זה לא לדיון”.

הדר לביא: זה נושא שעל סדר היום (בישיבת המועצה) והוא לא לדיון?”.

הרוש: “לא, לא, הוא לא לדיון. דנו בזה בוועדת כספים. אתם יכולים לא להצביע, זה בסדר”.

הדר לביא: “אנחנו נשאל שאלות”.

יעל סער: “ועדת כספים היא ועד ממליצה. היא לא ועדה מאשרת… החברה הכלכלית בנתה את הגן, ואז באה אליכם וביקשה כסף?”.

הגזבר: “אני לא מתייחס לביצוע, כי אני לא יודע. אבל אני מקבל פניות. אני מסביר א ת המהות של הבקשה בוועדת כספים וגם במועצה, ככול שיש שאלות, ואז אנחנו מביאים את זה לתקצוב. לאחר מכן נשלם”.

הדר לביא: “מי לא קיבל את הכסף? ומי הינחה את הביצוע? זה מנכ”ל החברה הכלכלית (שגיא חן)? זה יו”ר הדירקטוריון של החברה הכלכלית (רפי סער)? מי נתן את ההנחיה לבצע גן? ולמי חסר הכסף? מי צריך לשלם למי? מי לא קיבל כסף?… אתם מבקשים מאיתנו לאשר תקציב של משהו שבוצע כבר. אני לא בטוחה שזה חוקי”.

היועץ המשפטי של העירייה עו”ד אלון בן זקן: “העירייה לא הוציאה את הכסף”.

הדר לביא: “העירייה גם לא תוציא את הכסף ככול שזה תלוי בנו”.

היועץ המשפטי: “העירייה רוצה עכשיו להוציא כסף. היא מביאה את זה לוועדת כספים”.

הדר לביא: “ואולי מישהו צריך להחזיר את זה מהכיס שלו כדי להבין את החומרה של הדברים”.

ראש העיר, רפי סער, הצטרף לדיון באיחור: “אני רוצה להבין איך מנהלים דיון במועצת עיר”.

הדר לביא: “אתה לא היית פה. אנחנו באמצע דיון”.

היועץ המשפטי: תשאלו את השאלות”.

ראש העיר: “אני מבקש להקפיד על 5 דקות לכל אחד, בסדר? יש זמן”.

היועץ המשפטי: “תביא לי את הסטופר. אני אשים”.

מהו חיוב אישי

חיוב אישי הינו קנס המוטל באופן אישי על בעלי תפקידים ברשויות המקומיות בגין הוצאה בלתי חוקית מקופת הרשות, ומיועד להרתיע את ראשי הרשויות ופקידיהן משימוש לא חוקי בכספי ציבור. מי שיימצא אחראי להוצאה שלא כדין נדרש להשיב, מכיסו הפרטי, את סכום ההוצאה המנוגדת לדין לה היה אחראי, כולה או חלקה.

הנוהל גובש בשנת 2001 על ידי מנכ”ל משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה ובשיתוף המרכז לשלטון מקומי, ופורסם בחוזר מנכ”ל משרד הפנים 5/2001. באזור השרון חויב בעבר יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, בשני חיובים אישיים – בגין הגדלת תב”רים (תקציבי פיתוח) ללא אישור כדין ובגין העלאות שכר לשלושה עובדי עירייה ללא אישור.

הפנייה של לביא וסער בוצעה אל הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים. המטרות המוצהרות של הוועדה הן ליצור הרתעה על נאמני הציבור לפעול בכספי הציבור בדרך תקינה ולהבהיר להם שעליהם לפעול על פי הדין, לא לבזבז כספי ציבור ולא להשתמש בהם ללא פיקוח.

מקרים מובהקים

אתר משרד הפנים מביא רשימת דוגמאות מובהקות, שבהן תופעל הוועדה לחיוב אישי בשלטון המקומי. הנה כמה מהן.

התקשרות או פעולה ללא אישור המועצה או ללא אישור השר, מקום שאלו נדרשים; התקשרות או פעולה ללא תקציב או מבלי שנערך מכרז; הוצאה מחשבון ייעודי לניהול כספי חינוך למטרות אחרות; התקשרות עם נבחרי ציבור או קרוביהם; הקצאת מקרקעין ללא תמורה או בתמורה סמלית בניגוד לנוהל שנקבע לכך; מתן הנחה מארנונה, מחיקת חובות ארנונה או מתן תמיכה בניגוד לנוהל תמיכות; ביצוע תעמולת בחירות מכספי הרשות; רכישת רכב לראש רשות או לסגנו בשכר בסכום גבוה מהמותר; ועוד.

שיקולי הוועדה, כוללים בחינת רמת המודעות של האחראים להוצאה לאי החוקיות של מעשיהם; היקף החריגה מהוראות הדין, משכה ותדירותה;
היקפה הכספי של ההוצאה הבלתי חוקית; הסיבות לעשיית ההוצאה הבלתי חוקית; התחשבות בנסיבות ובאילוצים שבהם פעלו האחראים להוצאה;
היקפו וטיבו של נזק הנגרם לציבור עקב הפרת הנורמה; והבאה בחשבון של הצורך בצמצום הפגיעה ביכולתם של נבחרי ציבור ונושאי תפקיד ברשויות המקומיות לפעול ולהגשים סמכותם כראוי.

יו”ר האופוזיציה העירונית בכפר סבא, הדר לביא. צילום: פרטי