הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה לתת תוקף לתוכנית בינוי חדשה ברחוב הנדיב 20, בקרבת המפגש של הנדיב עם רחוב סוקולוב, בלב ההיסטורי של הרצליה.

יחד עם זאת – בישיבתה מיום 12 בנובמבר 2025 קבעה הוועדה כי על היזמים לבצע שורה של תיקונים טכניים בתוכנית, במהלך שלושת החודשים הקרובים, וכי ביצוע תיקונים אלה יהווה תנאי לכניסתה לתוקף של התוכנית כולה.

חלק משמעותי מהתיקונים נובע מהתנגדויות מרתקות בפני עצמן, שהגישו שכנים לתוכנית, ואשר התקבלו בחלקן.

41 דירות חדשות

הפרויקט ממוקם במגרש פנוי במרקם הוותיק במתחם “בני בנימין–הנדיב”, בין רחוב הנדיב מדרום לרחוב אבן אודם מצפון, ובטבעת השנייה של תחנת המטרו (הרכבת התחתית העתידית) הרצליה-מרכז, כך על פי תוכנית המטרו תמ”א 70.

שטח התוכנית עומד על כ-1.8 דונם. בהתאם למתווה התכנוני המוגש, יעוד הקרקע משתנה ממגורים ב’ למגורים ג’, ונוספות 26 יחידות דיור על 15 יחידות מאושרות – ובסך הכול 41 יחידות דיור. שבע מהדירות יהיו בשטח של עד 75 מ”ר כולל ממ”ד.

היקף הזכויות המוצע עומד על כ-4,500 מ”ר, כולל 180 מ”ר לשטחי מסחר, המהווים כ-4% מכלל השטחים.

גובה הבינוי המתוכנן הוא 6.5 קומות כולל קומת הקרקע, בגובה של כ-86 מטרים מעל פני הים, ובשני מבנים נפרדים.

הצפיפות נטו בתוכנית עומדת על 23 יחידות דיור לדונם. כמו כן מוצע איחוד שתי חלקות עוקבות, קביעת זכות מעבר לרכב בעורף המגרש לטובת פטיש סיבוב ברחוב אבן האודם, וכן הוראות לאיחוד וחלוקה בהסכמת כלל הבעלים.

גלגולי התוכנית

התוכנית החלה את דרכה כסמכות מקומית. ב-03/12/2023 החליטה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית בתנאים. ב-08/07/2024 הופקדה התוכנית להתנגדויות, והוגשו חמש התנגדויות.

אבל ב-14/08/2024 נקבע כי מדובר בתוכנית הטעונה אישור שר הפנים, לפי סעיף 109 לחוק התכנון והבנייה, ובהמשך הועברה ללשכת התכנון המחוזית. ב-20/02/2025 החליטה הוועדה המקומית להעביר את הסמכות לוועדה המחוזית, ובהמלצה להמשיך לקדם את התוכנית משלב שמיעת ההתנגדויות. ב-31/03/2025 אימצה הוועדה המחוזית את התוכנית, כפי שהופקדה על ידי הוועדה המקומית הרצליה, והעבירה את הנושא לשמיעת ההתנגדויות בוועדת משנה ב’ של הוועדה המחוזית תל אביב. ההתנגדויות נשמעו ב-21/07/2025, ובסיומן הוחלט לשוב ולדון בתוכנית.

לאחר בחינת התוכנית קבעה הוועדה המחוזית כי מדובר בתוכנית ראויה, המקדמת פיתוח עירוני והתחדשות המרקם הוותיק של מרכז הרצליה, תוך איזון בין הצורך בעירוב שימושים וצפיפות המתאימה למיקום, לבין שמירה על ערכי מתחם “בני בנימין-הנדיב” ההיסטורי, שהוגדר כאזור לשימור בתוכנית השימור העירונית. כמו כן הוועדה הדגישה את התאמת התכנון לרשת הרחובות העירונית.

הוועדה מחליטה לתת תוקף לתוכנית לאחר ביצוע תיקונים טכניים. החלטת הוועדה תהיה תקפה לשלושה חודשים מפרסום ההחלטה. אם לא יוגשו המסמכים המתוקנים כנדרש – עד תום שלושת החודשים שהוקצבו לביצוע התיקונים הטכניים בתוכנית – התוכנית תבוטל ללא צורך בדיון נוסף.

צומת הרחובות הנדיב ובצלאל בהרצליה – עבודות להנחת צנרת מתחת לכביש. צילום: שרון אונליין

התנגדויות השכנים

מעניינות במיוחד היו התנגדויות השכנים.

ראשון נידון עניינו של עמית בכר, בעל זכויות בבית ברחוב הנדיב 14. הוא טען כי התוכנית מבטלת את החניון הציבורי הקיים בפינת רחוב הנדיב ורחוב בני בנימין, מבלי להציע חלופה לחניה לדיירי הרחוב. לדבריו, בשנים האחרונות הפכו חלקים מאותו מקטע ברחוב הנדיב לאזורים אסורים לחניה, כגון אדום-לבן ותחנות אוטובוס, והפקעת החניון הציבורי לטובת בנייה פרטית צפויה להגביר את מצוקת החניה וליצור עומס תנועה מוגבר.

הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדות. היא נימקה כי התוכנית ממוקמת בטבעת השנייה של תמ”א 70, שבה נקבע תקן חניה מופחת, וכי המתחם מצוי בקרבת רחוב סוקולוב, המשמש כעורק תחבורה ציבורית ראשי בעיר. החלקות הכלולות בתוכנית הן בייעוד מגורים, ולכן אין מדובר בחניון ציבורי סטטוטורי ואף לא בחניון ציבורי סלול ומוסדר.

בהמשך נבחנה התנגדותם של דורון ענבל ושכניו, בעלי זכויות בבית משותף ברחוב הנדיב 16. טענתם הראשונה הייתה כי כיום אין מסחר ברחוב הנדיב, ובעתיד צפוי להיפתח מסחר ברחוב בני בנימין, ולכן הם מתנגדים לחלוטין לעסקי מזון והסעדה, שלטענתם יפגעו באיכות חייהם באופן בלתי סביר. הוועדה החליטה לקבל את ההתנגדות בחלקה.

עוד נטען על ידם כי כמות מקומות החניה בחניון המוצע בפרויקט החדש – קומת מרתף שתשמש כחניון ציבורי – מוגזמת ותגרום לעומס תנועה. הוועדה קיבלה את הטענה בחלקה, וקבעה כי לאור מיקום התכנית בטבעת השנייה של תחנת המטרו “הרצליה מרכז”, תקן החניה יצומצם.

המתנגדים טענו גם כי הקמת בניין בן שבע קומות ברחוב הנדיב 20 תיצור מצב שבו הבניין שלהם, ברחוב הנדיב 16, בניין בן חמש קומות, יהיה מוקף במבנים גבוהים ממנו, כאשר כבר כיום צמוד אליו בניין בן שבע קומות ברחוב הנדיב 14. הם הזכירו כי בעבר הגישו התנגדות לתוכנית בנדיב 14 בנושא גובה הבניין, והתנגדותם לא התקבלה. הוועדה דחתה את הטענה וקבעה כי מדובר בבנייה מרקמית מקובלת בלב הרצליה.

בהמשך נדונה התנגדותם של דוד וגנהיים ושכניו, בעלי זכויות בדירות עורפיות בבית משותף ברחוב הנדיב 18. הם אלה שטענו, כי הוועדה המקומית הרצליה אינה מוסמכת לדון בתוכנית, ובעקבות התנגדותם התוכנית הועברה לוועדה המחוזית ולאישור שר הפנים.

עוד טענו מתנגדים אלה, כי לא נעשתה בחינה פרוגרמטית מספקת לתוכנית ולסביבתה, וכי במתחם כולו כבר אושרו שתי תוכניות – הנדיב 14 והנדיב 22 – שיוסיפו 29 יחידות דיור, בעוד שבתוכנית הנדיב 20 עתידות להתווסף עוד 26 יחידות דיור, סך הכל 55 יחידות נוספות. הם הזכירו כי במסגרת תכנית ברחוב מלכי ישראל 6, בסמיכות לתוכנית הנדיב 20, הוקצה שטח ציבורי מבונה עבור גן ילדים בקומת הקרקע על בסיס טענת הוועדה המקומית הרצליה למחסור בכיתות גן באזור. מכאן הסיקו שהמחסור בכיתות גן רק יגדל עם הצפיפות, ולכן יש לערוך בחינת צרכי ציבור סביבתית לכל המתחם. הוועדה קיבלה את ההתנגדות בחלקה.

ישראל פורטנוי ושכניו, בעלי זכויות בדירות החזית בבית המשותף ברחוב הנדיב 18. טענו כי פתרון התנועה בתוכנית מנוגד למדיניות עיריית הרצליה, וכי תוספת של מעל 100 מקומות חניה פרטיים בתקן חניה מוגדל וחניון ציבורי במרתף בן 20 חניות – יגבירו את גודש התנועה ברחוב הנדיב, רחוב חד-סטרי המנקז תנועת כלי רכב לרחוב סוקולוב. לדבריהם, הנדיב הוא רחוב שקט, אך בשנים האחרונות מורגש בו עומס בשעות מסוימות עקב גידול האוכלוסייה והליכי התחדשות עירונית. הם ביקשו להסתפק בתקן חניה מינימלי, לשקול מחדש את החניון הציבורי ולהעביר את הכניסה לחניון הפרויקט החדש אל רחוב אבן אודם.

הוועדה קיבלה את ההתנגדות בחלקה. תקן החניה יצומצם וייקבע לפי התקן התקף בעת הוצאת היתר הבניה, בהתאם לתמ”א 70, והחניון הציבורי יבוטל ויוחלף בשטח ציבורי מבונה במבנה הפונה לרחוב אבן האודם. לגבי הכניסה לחניון, הוועדה חזרה והבהירה כי רחוב אבן אודם הוא בייעוד שצ”פ ולכן לא ניתן לאפשר דרכו כניסה לחניה.

לבסוף נדונה התנגדותם של אהרונה זיס וחנן נטר, בעלי זכויות בחלקות 75 ו-76 ברחובות בני בנימין 2 והנדיב 22. במישור הסביבתי, טענו זיס ונטר כי התכנון אינו עולה בקנה אחד עם עקרון שמירת עצים והגנה על שורשים, עיקרון מרכזי במסמך המדיניות של עיריית הרצליה. לטענתם, בניית המרתפים וחפירה ודיפון על גבול הפרויקט החדש, לא יאפשרו שמירה על עצים ותיקים רבים במיקום זה. הם ביקשו לתקן את תכנון המרתפים כך שיתחשב בעצים המסומנים לשימור.

הוועדה קיבלה את ההתנגדות בחלקה, ציינה כי בתחום התוכנית לא קיימים עצים בוגרים, אך הורתה להוסיף הוראה שלפיה מרתף החניה יתוכנן תוך שמירת המרחקים הנדרשים משורשי העצים במגרשים הסמוכים, וכן הוראה המאפשרת שתילה חדשה לכיוון רחוב הנדיב ורחוב אבן האודם.