המאבק האלים על השליטה במבנה ברחוב ברנדס 18, במרכז העיר רעננה, בוא שוכן מזה 70 שנה סניף בני עקיבא – הגיע אל כותלי בית משפט השלום בפתח תקוה. רוכש הנכס ממפלגת הבית היהודי ומתנועת “הפועל המזרחי”, פנה לבית המשפט בבקשה להוציא לצו למניעת הטרדה מאיימת (צו הרחקה מהמבנה), נגד תנועת בני עקיבא.

בתאריך 15 בספטמבר 2024, במעמד צד אחד בלבד (רוכש הנכס), הוא הצליח לקבל את הצו. שלושה ימים מאוחר יותר, בדיון במעמד שני הצדדים, הצו בוטל.

חלפו עוד כמה ימים, עד שהתגלה כי בית הכנסת שבתוך המבנה, חולל. אלמונים זרעו בו הרס והפכו אותו לאיי חורבות.

ואנדליזם בבית הכנסת

סגן ראש עיריית רעננה מהציונות הדתית, חיים גולדמן, פרסם היום, שלישי 24 בספטמבר 2024, פוסט בפייסבוק לפיו גברתנים פרצו למבנה במרכז רעננה – וביצעו בו מעשי ואנזליזם קשים. גולדמן מפנה אצבע מאשימה כלפי רוכש המבנה, ובעקיפין גם כלפי מי שמכר לו את הסניף, וצירף צילום של בית הכנסת שנהרס ונחרב בזדון.

גולדמן כתב: “זה המראה שהתגלה היום לעיניהם של מדריכי בני עקיבא, כשהגיעו לפתוח את הסניף, בעקבות החלטת בית המשפט להסיר את צו ההרחקה נגדם. פוגרום בסגנון ליל הבדולח שעשו בבית הכנסת של סניף בני עקיבא רעננה, הכולל בתוכו גם חדר הנצחה לבוגרי הסניף שנפלו במלחמות ישראל, בניהם שאולי גרינגליק וירון צ׳יטיז ואורי שחור שנרצח על ידי מחבלים בוואדי קלט”.

גולדמן סיכם: “רק ארון הקודש לא נפרץ. בהיעדרם, פרצו שליחי הרוכשים, גברתנים ערבים בליווי כלב אימתני, אל המבנה וביצעו פוגרום בבית הכנסת וחיללו אותו ואת חדר ההנצחה. האחריות הישירה או העקיפה היא של מי שמכר את בית כנסת ואת הסניף ומנסה לנשל מתפללים וחניכים, שהחזיקו בנכס זה עשרות רבות של שנים. כדאי לעשות חשבון נפש בחודש אלול ועדיין יש מקום לחרטה”.

הדיון בבית המשפט

איש העסקים דוד בוחבוט, שרכש באמצעות חברת מ.ד. ברנדיס 26 בע”מ את המבנה בו שוכן סניף בני עקיבא “רעננה מרכז”, ברחוב ברנדיס 18 ברעננה, הגיש לבית משפט השלום בפתח תקוה בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, נגד תנועת בני עקיבא. לטענתו, לאחר שרכש את הנכס מפלגת הבית היהודי ומתנועת “הפועל המזרחי”, בתאריך 20 באפריל 2024, פרצה למבנה תנועת בני עקיבא שוב ושוב.

עוד טען, כי הפריצה מהווה הסגת גבול ומזיקה לרכושו, מה גם שהמקום מסוכן לנכנסים אליו. “הפעם האחרונה שהם פרצו למקום”, העיד בוחבוט בדיון במעמד צד אחד בבית  משפט השלום בפתח תקוה ב-15 בספטמבר 2024, “זה היה ביום שישי האחרון. באנו ביום שבת וסגרנו את המקום שוב. אני לא מוכן שייכנסו לשם בשום אופן, המקום לא בטיחותי. אמרתי שאני לא לוקח אחריות”.

שופטת זהבית אלדר העניקה לו צו, כפי שביקש, ובקביל זימנה דיון במעמד שני הצדדים כעבור 3 ימים. בתאריך 18 בספטמבר, התייצבו רוכש הנכס ונציגי תנועת בני עקיבא, כולל מנכ”ל התנועה והורים לחניכים מרעננה – לדיון שיכריע, באופן מהותי, מי יחזיק בכנס עד שתהיה הכרעה משפטית קניינית (למי יש זכויות בו) בעוד זמן רב בהליך המשפטי העיקרי (והממושך).

עורך הדין של בני עקיבא טען, כי לתנועת הנוער יש זכויות קנייניות בנכס בתור “דייר מוגן”, והוסיף: “יש כאן חוסר תום לב. רוכש הנכס אומר שפרצו למקום. אבל בני עקיבא יושבים במקום הזה 70 שנה. איך אני יכול לפרוץ למקום שאני יושב בו? בנכס יש חדר הנצחה לחניכי בני עקיבא שנפלו כחיילים בצה”ל .אז אנחנו פרצנו למקום שבו המשפחות רוצות לקיים טקס זיכרון? איך אפשר לומר את זה!”.

בא כוחה של תנועת בני עקיבא הוסיף: “לא רק שיש במקום אתר הנצחה, יש שם מרכז פעילות לילדים עם מוגבלויות לכול ילדי השכונה. המשמעות היא שהילדים האלה עכשיו ברחוב. זה לא סביר… מהנדס העיר רעננה, היחיד שיש לו סמכות להכריז על מבנה מסוכן, כותב שהמבנה לא ברשימת המבנים המסוכנים. כיוון שיושב שם סניף של בני עקיבא, העירייה כול הזמן עם יד על הדופק, עורכת במבנה ביקורות שוטפות”.

עורך הדין של בני עקיבא סיכם: “הרוכשת היא חברה מסחרית פר אקסלנס. להוציא צו כזה נגד עמותת בני עקיבא, זה אומר שגם ההורים שרוצים להיכנס לחדר ההנצחה, לא יכולים לעשות זאת. מה שקרה בפועל, זה שיום אחד הגיעו אנשי הסניף אל המבנה, וגילו שהחליפו להם מנעול על הדלתות. זה היה לפני 3 שבועות. אז סניף בני עקיבא עשו עשיית דין עצמי, ונכנסו לסניף שלהם, כפי שמאפשר להם החוק. אבל הרוכשים לא הסתפקו בכך. הם שוב ריתכו את המנעולים, שמו מצלמות. אם צריך לצאת מפה צו – זה צו שמונע מהם להטריד”.

על כך השיב עורך הדין של הרוכש: “עם כל הכבוד והאהדה לבני עקיבא,  יש חוק במדינת ישראל. תנועת בני עקיבא לא הראתה מסמך מהותי רציני שנותן לה זיקת הנאה או זכות קניינית אחרת במבנה. הנכס נרכש על ידנו בכסף מלא, כדת וכדין, מקרן תורה ועבודה. שולמה מלוא התמורה עבור הנכס, ואנו אוחזים בנכס כדת וכדין. עם כל הכבוד לתנועת בני עקיבא, ויש כבוד לתנועה ופעילותה… הנכס מסוכן, ולנו יש זכות כבעלים לסגור אותו”.

מאבטחים גברתנים מטעם הרוכש – בכניסה למבנה סניף בני עקיבא במרכז רעננה. צילום: פרטי

עדות ראייה על החורבן

תנועת בני עקיבא הביאה לבית המשפט עדה רעננה, עורכת דין במקצועה, חן סטוריאן. היא העידה לגבי ההרס, שמצאו חניכי בני עקיבא, שהגיעו למבנה כדי לנקות את הסניף בבוקר ה-14 בספטמבר 2024.

“אנחנו מחזיקים בסניף 70 שנה”, העידה סטוריאן. “הם פירקו את התקרה, ריתכו בשעת לילה מאוחרת את הסניף ונעלו אותו. יכולנו לראות את פעולת הריתוך מהחלונות. רק בזכות ערנות השכנים הגיעו פקחי העירייה כדי לעצור אותם. אלו לא שעות לעבודות בנייה. העירייה ביקשה מהסניף לאפשר את פתיחת המקלט הציבורי בתקופה הזו. זה לכאורה הפיר שהוצג בפני בית המשפט. רוב הסרטונים שהוצגו כעת בפני בית המשפט, על הזנחה במבנה, מציגים חוסר ניקיון שנובע מהפעילות של רוכש הנכס”.

סטוריאן המשיכה: “ביום שישי הגיעו חניכים לנקות את הסניף, ותוך זמן קצר הגיעו בריונים דוברי ערבית, מקועקעים הם הטילו אימה על הילדים. הלחימו שוב את המנעולים ולא אפשרו לנו לעשות את הפעילות בשבת. במשך כל השבת היו בריונים מחוץ לסניף, חלק מהזמן עם כלב, והטילו אימה על הילדים. אם צריך ליתן צו הטרדה מאיימת – זה נגד רוכשי המבנה”.

הכרעת בית המשפט

השופטת זהבית אלדר קבעה בתום הדיון: לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ומבלי שיהא באמור כדי לקבוע מסמרות באיזה מהטענות, מצאתי לבטל את הצו שניתן על ידי במעמד צד אחד בהחלטתי מיום 15.09.2024. הליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו תחליף לשימוש בהליך אזרחי ובית המשפט לא יאפשר עקיפת הדין האזרחי באמצעות הליך מעין זה. על רוכשת המבנה לפעול באמצעות הגשת הליך אזרחי (רגיל בתחום המקרקעין), וזאת נוכח הצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי נרחב, אודות הטענות לזכויות קנייניות מצד תנועת בני עקיבא”.

השופטת גם ציינה בהכרעתה, כי היא סומכת את ידיה על מהנדס העיר רעננה, כי המבנה אינו מסוכן לשימוש בני הנוער.

הפגנת חניכי בני עקיבא מול בניין עיריית רעננה באוגוסט 2024. צילום: פרטי