החלטה חריגה, שקיבלה ועדת המשנה לתכנון ובנייה רמת השרון בתאריך 2026 – להפוך החלטה קודמת שלה! – מעלה שורת סימני שאלה, ובראשם: האם מדובר באכיפה בררנית? ולמה דווקא במקרה של הווילה ברחוב יוני נתניהו 4 במערב היוקרתי של רמת השרון?

המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, מביא את השתלשלות העובדות – לשיפוטכם.

מקרה חריג

ועדת המשנה לתכנון ובנייה רמת השרון קיימה דיון חוזר, ב-2 ביוני 2026, בתוכנית המתאר המקומית 553-1337625, העוסקת בתוספת שטחים בבית פרטי ברחוב יוני נתניהו 4 במערב רמת השרון, והחליטה להפקיד את התוכנית, למרות המלצת הדרג המקצועי לדחות אותה. בכך שינתה הוועדה את תוצאת הדיון הקודם, שנערך בפברואר 2026, ושעליו דווח במקומון הדיגיטלי שרון אונליין.

בפברואר 2026 דחתה ועדת המשנה לתכנון ובנייה רמת השרון את התוכנית, ולפתע, ארבעה חודשים מאוחר יותר, ביוני 2026, קיימה אותה ועדה דיון-חוזר שבסיומו החליטה להפקיד את התוכנית לצורך קבלת התנגדויות. חברי הוועדה, שהבינו כי מדובר באירוע חריג, ציינו כי “אין לראות בכך תקדים למקרים דומים בעתיד”.

שי אללוף, מהנדס העיר רמת השרון. צילום: פרטי

מהלך הדיון

הדיון החוזר עסק במגרש בן 666 מ”ר, ברחוב יוני נתניהו 4, שבעליו הם חנה וגיורא קציר.

לפי הפרוטוקול, מטרת הדיון-החוזר נבעה מהליך קודם שהתקיים ב-3 בפברואר 2026, ובו החליטה הוועדה לדחות את התוכנית תוך קביעה ברורה – כי לא ראוי לאפשר הכשרה בדיעבד של עבירות בנייה באמצעות כלי של תוכנית תב”ע נקודתית.

לטענת חברי הוועדה, הצורך בדיון חוזר עלה מכיוון שבהצבעה בפברואר 2026, נמנעו כול חברי הוועדה – למעט יו”ר הישיבה, חברת הוועדה ענת לין, שהצביעה נגד אישור התוכנית ובעד קבלת עמדת הצוות המקצועי בראשות מהנדס העיר, אדריכל שי אללוף.

בפרוטוקול הדיון החוזר, ביוני 2026, נכתב כי בפברואר 2026 התקבלה ההחלטה על פי “הצבעה בודדת”, והדבר העלה ספק אם מדובר ברוב קביל. משום כך הוחלט לקיים דיון חוזר בוועדה המקומית, תוך הבהרה למבקשי התוכנית, כי עצם קיומו של דיון נוסף אינו אומר בהכרח שההחלטה תשתנה. אבל בפועל – ההחלטה כן השתנתה, ולמעשה התהפכה.

מטרת התוכנית

מטרת התוכנית עצמה מוגדרת כתב”ע נקודתית של תוספת זכויות בנייה, בדיעבד, לצורך הסדרת חריגות בנייה שבוצעו בווילה כגון סגירת חללים במתווה ובנפח המבנה הקיים.

שטח הבנייה המותר ליחידת הדיור מעל הקרקע, במגרש זה, הוא 200 מ”ר, בתוספת ממ”ד בשטח 12 מ”ר ומבנה קל לחניה בשטח 26 מ”ר. בסך הכול, שטח הבנייה המותר מעל הקרקע עומד על 238 מ”ר.

מתחת לקרקע מותרת בנייה בקונטור המבנה ועד 25% משטח המגרש, ובסך הכול 321.25 מ”ר.

בעת בניית הווילה, הוצא לה היתר בנייה ל-161.5 מ”ר עיקרי מעל הקרקע, אולם בפועל ניבנו במגרש זה 62 מ”ר עיקריים נוספים, תוך חריגה מהיתר הבנייה. 62 מ”ר בנויים אלה מוגדרים בחוק כחריגות בנייה.

התוכנית, שהגישו כעת בעלי הנכס, מבקשת להגדיל את זכויות הבנייה ב-62 מ”ר, וזאת בשני רכיבים: ניצול יתרת זכויות הבנייה הקיימות בתב”ע, בהיקף של 38.5 מ”ר; ובנוסף תוספת של 23.5 מ”ר שטחים עיקריים מעל הקרקע, מעבר למה שמאפשרת התב”ע באזור זה של רמת השרון, במסגרת תוכנית נקודתית.

בסך הכול, השטח הכולל המבוקש יעמוד על 344.75 מ”ר בנויים.

אכיפה בררנית 

לצד ההיבט התכנוני, נגד בעלי המגרש ברחוב יוני נתניהו 4 הוגש בעבר כתב אישום בגין עבירות הבנייה הנ”ל, וניתן צו הריסה שיפוטי בתיק פלילי 6238/02, שנכנס לתוקף בתאריך 19 במאי 2005.

לפני כן, ב-28 באוגוסט 2023, נדחתה בקשה להיתר בנייה להסדרת כ-38.83 מ”ר, מאחר שלא תאמה את המצב הקיים בשטח ולא כללה את כלל החריגות במבנה.

קרן מקסימוב ברנדס. צילום: פרטי

סימני השאלה

הדרג המקצועי במינהל ההנדסה של עיריית רמת השרון הגיע לדיון החוזר, ביוני 2026, עם אותה המלצה שהציג כבר בדיון הקודם בפברואר 2026: לדחות את התוכנית.

בהמלצה פורטו ארבעה נימוקים מרכזיים לדחייה.

הנימוק הראשון הוא עקרוני – השימוש בכלי של תוכנית בניין עיר (תב”ע) מיועד לתכנון מתוך ראייה רחבה, שיש בה הצדקה ציבורית, ולרוב על מרחב שמעבר לחלקה בודדת. אין סיבה לאשר תב”ע נקודתית למגרש ספציפי.

הנימוק השני הוא, שאין צורך ציבורי-עירוני מהותי, להגדיל את זכויות הבנייה במגרש זה מעבר ל-200 מ”ר עיקרי ול-121.5 מ”ר שירות. על כן, לדעת הדרג המקצועי, לא ראוי לעשות שימוש בכלי משמעותי של תב”ע נקודתית, כדי להכשיר חריגות בנייה בווילה פרטית.

הנימוק השלישי היה כי מול מבקשי התוכנית ננקטו בעבר הליכי אכיפה.

הנימוק הרביעי נוגע למניע שמאחורי הבקשה – לפי דברי בעלי הנכס, הם מעוניינים להכשיר את חריגות הבנייה בדיעבד, בעקבות רצון שלהם למכור את הבית. לפי עמדת הצוות המקצועי, אין בסיטואציה פרטנית זו, כדי להצדיק הליך סטטוטורי של הכשרה בדיעבד של חריגות בנייה באמצעות תב”ע נקודתית.

גיא קלנר. צילום: יריב לוין

מחלוקת פנימית

למרות העמדה המקצועית החד-משמעית, החליטו הפוליטיקאים חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה רמת השרון, להפוך את ההחלטה הקודמת שלהם. בפרוטוקול הדיון נכתב, כי הוועדה החליטה “להפקיד את התוכנית – למרות המלצת הדרג המקצועי”.

לצד זאת, הוועדה הדגישה כי היא מסכימה לחלוטין שאין לקדם תב”עות נקודתיות, ובוודאי לא תוכניות שנועדו להכשיר חריגות בנייה בדיעבד. עוד נכתב כי הוועדה מכבדת את עמדת הדרג המקצועי, ומסכימה לה עקרונית, ולכן מבהירה במפורש שאין בהחלטה זו כדי להוות תקדים למקרים הבאים.

עידן למדן, ענת לין. צילום: רונן טופלברג

מי הצביע איך

בהצבעה – נותרה ענת לין בעמדתה המקורית. היא שוב תמכה בעמדת מהנדס העיר והצביעה בעד דחיית התוכנית.

מנגד, סגן ראש העיר עידן למדן, חברת האופוזיציה קרן מקסימוב ברנדס ומחזיק תיק הביטחון במועצת העיר גיא קלנר, הצביעו נגד קבלת המלצת המהנדס, כלומר בעד הפקדת התוכנית וקידום תהליך ההכשרה-בדיעבד של חריגות הבנייה.

סגן וממלא מקום ראש העיר, יעקב קורצקי, וחבר סיעתו במועצת העיר, מוטי גינדי, נמנעו.

בפועל, מאחר שהוועדה לא קיבלה את המלצת מהנדס הוועדה, המשמעות היא שהתוכנית הופקדה, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי.

מוטי גינדי עם יעקב קורצקי. צילום: יריב לוין