המחקרים המדעיים כבר מאששים: המדיטציה היא כלי אפקטיבי לניהול אורח חיים בריא יותר, פיסי ונפש ולהתמודדות עם חרדות, התמכרויות ועוד
***
במאמר שפורסם לאחרונה ב"פורבס" מצאתי נקודות מרכזיות שנותנות את ההסבר הכי פשוט לשאלה מדוע תרגול מדיטציה יומי, גם אם קצר, יכול לשפר איכות חיים ברמה הפיזית והנפשית בקלות יחסית.
המוח שלנו, כך מוסבר, הוא איבר אלקטרוכימי מורכב בלתי נתפס. תמיד קיימת פעילות חשמלית מסוימת ללא קשר אם בשינה, או במצב דריכות בזמן פעילויות יומיומיות, או בתרגול מדיטציה. חקר המדיטציה והמוח מתפתח בהתמדה כבר מספר שנים ומחקרים בנושא ממחישים את יתרונותיה של למדיטציה. הנה 7 סיבות המבהירות מדוע התרגול אינו עוד פעילות לשעות הפנאי, אלא אפשרות ליצירת איכות חיים בפשטות יחסית.
- מדיטציה עוזרת לשמר את המוח מהזדקנות. מחקר שנערך לאחרונה ב-UCLA מצא כי לכאלה שמתרגלים מדיטציה בפרק זמן ארוך (20 שנה ומעלה), היו מוחות שמורים טוב יותר מאשר אלא שלא תרגלו. "ציפינו לאפקטים קטנים למדי ומובחנים שנמצאים בחלק מהאזורים שקודם לכן היו קשורים למדיטציה", אמר מחבר המחקר פלוריאן קורת, "במקום זאת, מה שראינו בפועל היה השפעה רחבה של המדיטציה שהקיפה אזורים בכל המוח כולו".
- המדיטציה מפחיתה את הפעילות במערכת התגמול במוח. אחד המחקרים המעניינים ביותר בשנים האחרונות, שנערך באוניברסיטת ייל, מצא שמדיטציית המיינדפולנס מצמצמת את הפעילות ברשת מצב ברירת המחדל (DMN), רשת המוח שאחראית על נדידת מחשבות בין עבר ועתיד, כשהמטרה בתרגול לאפשר למוח להישאר כאן ועכשיו.
- תרגול מדיטציה עוזר בהפחתת חרדה ודיכאון. מחקר שנערך בשנה שעברה, בביצוע ג'ונס הופקינס, בדק את הקשר בין מדיטציית המיינדפולנס ליכולת להפחית תסמיני דיכאון, חרדה וכאב. החוקרת Madhav Goyal והצוות מצאו כי גודל ההשפעה של המדיטציה היה בינוני, ברמה של 0.3. אם זה נשמע נמוך, קחו בחשבון שגודל האפקט של תרופות נגד דיכאון הוא גם 0.3, מה שהופך את האפקט של המדיטציה להישמע לא רע.
אחרי הכל מדיטציה היא סוג פעיל של אימון מוחי. "להרבה אנשים יש את הרעיון הזה שמדיטציה פירושה לשבת ולא לעשות כלום", אומר גויאל. "אבל זה לא נכון. מדיטציה היא הכשרה פעילה של הנפש להגברת המודעות, ותוכניות מדיטציה שונות ניגשות לכך בדרכים שונות. " מדיטציה איננה כדור קסם לדיכאון, כפי שאין טיפול קסם, אך זהו אחד הכלים שעשויים לעזור בניהול תסמינים.
- כמה ימי תרגול משפרים את הריכוז והקשב. בעיות בריכוז לילדים ומבוגרים, עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז או לא, הן תופעה מאוד מוכרת בעולמינו הממהר. אחד היתרונות המרכזיים של המדיטציה הוא בכך שהיא משפרת את תשומת הלב ואת הריכוז. מחקר שפורסם לאחרונה מצא שרק כמה שבועות של אימוני מדיטציה, עזרו למיקוד בזיכרון של אנשים במהלך מבחן הגיון. מדיטציה למשל יכולה לעזור גם למיומנויות הקוגניטיביות של האנשים בעבודה.
- תרגול מדיטציה מפחית חרדה – וחרדה חברתית. הרבה אנשים מתחילים לתרגל מדיטציה, כי ידוע על היתרונות של התרגול בהפחתת מתח. יש המון הוכחות טובות לכך ובמיוחד בזכות ז'אנר מדיטציה חדש יותר, שנקרא תרגול מיינדפולנס להפחתת מתח מיינדפולנס (MBSR), שפותח על ידי ג'ון קבאט-צין במרכז למיינדפולנס של אוניברסיטת מסצ'וסטס (זמין כעת בכל רחבי העולם), שמטרתו היא להפחית את רמת הלחץ של האדם – פיסית ונפשית. מחקרים הראו את יתרונות המדיטציה בהפחתת חרדה, אפילו שנים לאחר הקורס הראשוני של 8 שבועות.
מחקרים הראו גם שמדיטציית המיינדפולנס, בניגוד לטיפול בנשימה בלבד, יכולה להפחית חרדה – וכי נראה ששינויים אלו מתווכים דרך אזורי המוח הקשורים לאותם מחשבות דיבור עצמי ("ממוקדות בי"). מדיטציית מיינדפולנס הוכחה גם כמסייעת לאנשים עם הפרעת חרדה חברתית: צוות באוניברסיטת סטנפורד מצא כי MBSR הביא לשינויים באזורים מוחיים המעורבים בקשב, כמו גם הקלה בתסמינים של חרדה חברתית.
- מדיטציה יכולה לעזור בטיפול בהתמכרויות. מספר הולך וגדל של מחקרים הראו כי בהתחשב בהשפעות על אזורי השליטה העצמית במוח, המדיטציה יכולה להיות יעילה מאוד בסיוע להתאושש מהתמכרויות מסוגים שונים. מחקר אחד, לדוגמה, ביצע אימונים של מיינדפולנס של איגוד הריאות האמריקני, ומצא כי אנשים לאחר אימון מיינדפולנס היה סיכוי גבוה יותר להפסיק לעשן לאחר 17 שבועות – מכאלה שלא תירגלו. ייתכן שהמדיטציה עוזרת לאנשים "להתנתק" ממצב הכמיהה שיש במעשה העישון, כך שהאחד לא תמיד צריך להוביל לשני, אלא אתה חווה במלואו את "הגל" של התשוקה, עד שזה עובר. מחקרים אחרים מצאו כי אימון מיינדפולנס, טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס (MBCT) ומניעת הישנות מבוססת מיינדפולנס (MBRP) יכולים להועיל בטיפול בצורות אחרות של התמכרות.
- הפסקות מדיטציה קצרות יכולות לעזור לילדים בבית הספר לפיתוח מוח. למדיטציה לילדים יש פוטנציאל השפעה אולי אפילו יותר מאשר למבוגרים. יש התעניינות גוברת בקרב המחנכים והחוקרים "להביא" מדיטציה ויוגה לילדי בתי הספר, המתמודדים עם גורמי הלחץ הרגילים בבית הספר, ולעתים קרובות מתח וטראומה נוספים מחוץ לבית הספר. חלק מבתי הספר החלו ליישם מדיטציה בלוח הזמנים היומי שלהם, ובאפקט טוב: מחוז אחד בסן פרנסיסקו החל תוכנית מדיטציה פעמיים ביום בכמה מבתי הספר שלה בסיכון גבוה. מחקרים אישרו את היתרונות הקוגניטיביים והרגשיים של מדיטציה עבור תלמידי בתי הספר, אך ככל הנראה יהיה צורך לבצע עבודה רבה יותר לפני שתשיג קבלה רחבה יותר.
שווה לנסות?
מדיטציה אינה תרופת פלא, אך בהחלט ישנן הוכחות רבות לכך שהיא עשויה להועיל למי שעוסק בה באופן קבוע. כולם – מאנדרסון קופר וחברי הקונגרס טים ראיין לחברות כמו גוגל ואפל ו- Target – משלבים מדיטציה בלוח הזמנים שלהם. נראה כי היתרונות מורגשים לאחר תרגול קצר יחסית.
יש חוקרים שהזהירו כי מדיטציה יכולה להוביל להשפעות לא טובות בנסיבות מסוימות (המכונה תופעת "לילה אפל"), אך עבור רוב האנשים – במיוחד אם יש לך מורה טוב – מדיטציה מועילה ולא מזיקה. בהחלט שווה לנסות אם יש לכם כמה דקות בבוקר או בערב (או שניהם). במקום להדליק את הטלפון או להיכנס לאינטרנט, בידקו מה קורה אם תנסו להרגיע את הראש. כמה דקות של מדיטציה עשויות לעשות את ההבדל הגדול.
במדיטציה המצורפת מעלה, תרגול דמיון ונשימה בים.
המאמר המלא בפורבס:
אתר הבית של שרית זלצר: www.saritzeltzer.com
תגובות