בטח נתקלתם באותם אנשים שמחבקים עצים, שומרים על פרחים ומאכילים אלף חתולי רחוב או בכל אותם אנשים שמוצאים קונספירציה בכל מקום, למשל השמועה על שבבים בתוך החיסונים ועוד.

בכל פעם שאני מעלה את נושא הסכנות לבריאות שלנו ולפגיעה בסביבה מהקרינה האלקטרו מגנטית אני מתחילה לשמוע משפטים כמו: "אתם רוצים להחזיר אותנו לתקופת האבן", "כל החוקרים אומרים שזה לא מסוכן", "תראי לי מחקר אחד שמצא הוכחה לסכנה ששווה משהו" ועוד.

בטור הזה אנסה לצייד אתכם בכלים שיאפשרו לכם לבחור לכמה קרינה אנחנו נחשפים, כמה קרובה היא אלינו וכן כמה אנחנו רוצים/מוכנים להקריב את בריאותינו ולהיות חשופים לטכנולוגיה חשובה זו.

דבר ראשון, ברור לי ולהרבה אנשים שהטכנולוגיה הסלולרית היא מרכיב חשוב בחיינו ואנחנו, אפילו אני, לא מוכנים לוותר עליה, בייחוד שהבת שלי יוצאת בערב יום שישי ואני רוצה לדעת מה קורה איתה, מתי היא חוזרת הביתה ואיך היא חוזרת הביתה בצורה בטוחה ואם היא צריכה אז היא במרחק שיחת טלפון אחת ממני.

מאבק נגד הצבת אנטנות סלולאריות. צילום: איריס בנדר

אז נתחיל, כל הטכנולוגיה הסלולרית לסוגיה השונים (טלפונים ניידים, אינטרנט של הדברים ועוד) מתבססת על שימוש בקרינה בלתי מייננת. קרינה זו, בניגוד לקרינה מייננת, כל עוד לא מחממת רקמות חיות היא לא פוגעת בנו. פיזיקאים רבים יראו לנו שככל שאנחנו מתרחקים ממקור הקרינה אז ההשפעה הולכת ונעלמת. טענה זו נכונה פיזיקלית בלבד והיא הבסיס לכל מערך התקינה העולמי שמתחיל בקביעת ארגון הבריאות העולמי מה זו רמת קרינה בריאה ומה היא לא.

הבעיה שהחלטות ארגון הבריאות העולמי, האחראי על הבריאות של כולנו, התבססו על חוקרים מתחום הפיזיקה תוך התעלמות מאזהרות רופאים ומיקרוביולוגים רבים שטענו שקרינה זו גורמת לתחלואה קשה מבחינה ביולוגית לגוף שלנו כמו: סרטן, בעיות פוריות, אלצהיימר, בעיות שינה, שינוי מבנה הD.N.A במבנה התא, אוטיזם, סכרת, שבץ מוחי, מחלות בכלי דם, בעיות זיכרון, כאבי ראש.

לטענתו של ד"ר זמיר שליטא, חוקר מיקרוביולוג המתמחה בהשפעות קרינה בלתי מייננת על גוף האדם, הבעיה בשימוש בטכנולוגיה סלולארית נובעת מהחשיפה ארוכת הטווח לרמות קרינה חוזרות ונשנות נמוכות. לטענתו, בעוד שההמלצות לחשיפת הציבור שנחשבות לתקן הקיים בישראל אך אינן תקן אמיתי ואינן מגינות על התושבים מתייחסות להשפעות הקרינה רק מחימום ומתעלמות מהשפעות הקרינה הבלתי מייננת שאינן מחממות את הגוף.

אחת הדוגמאות הכואבות שצריכה להדליק לנו נורות אזהרה הינו המקרה של שכונת הרקפות במרכז ראש העין. לאורך שנים, למרות קריאות עזרה רבות של התושבים, התעלמו הרשויות מהשפעת האנטנות הסלולאריות במרכז השכונה על בריאות התושבים. התושבים במאבק עיקש וארוך הצליחו להוכיח בבית המשפט קשר בין האנטנה שהוצבה במרכז השכונה לבין תחלואה של תושבים בסרטן ברדיוס של 500 מטר מסביב לאנטנה. רק לאחר שתושבים רבים חלו בסרטן ונפטרו הורה בית המשפט להסיר את המפגע מחיי התושבים. בישראל קיימים מקרים נוספים בערים שונות וכל אחד מנסה בעיר שלו להילחם כנגד התופעה הקשה והמסוכנת.

למעשה, האנטנות המוצבות בסמוך לבתים שלנו חודרות לכל פינה ומקום והופכות את בתינו ממקום בטוח למקום שמסכן אותנו.

איריס בנדר. צילום: פרטי