היה זה סיור שגרתי של פקחי המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ביוני האחרון, כאשר הם הבחינו במשאית ששופכת פסולת בניין בשטח פתוח באזור צומת גלילות, צמוד למתקן הביטחוני, בשטחה המוניצפלי של רמת השרון.

מאחר שלא מדובר במטמנה מוסדרת, פנה הפקח לנהג המשאית ש״נתפס״ לכאורה במעשה פלילי. ״מה אתה בא עליי?״, שאל הנהג בתגובה, ״העירייה אישרה לי לשפוך כאן את הפסולת״.

כשנהג המשאית נקב בשמו של הגורם מעיריית רמת השרון שאיפשר לו, לטענתו, לפרוק את הפסולת באתר, שיחרר אותו הפקח והלך לחקור את הסיפור המוזר: מיהו האיש מהעירייה שהתיר לשפוך באותו יום כ–18 טונה זבל בשטח הפתוח, ולמה?

בימים הבאים ניהלה המשטרה הירוקה חקירה, שבמהלכה נפגשו אנשיה עם פקחים ואנשי איכות הסביבה של העירייה וגילו באגף שפ״ע (שיפור פני העיר) עובד זוטר יחסית, נהג שופל במקצועו, שמאשר, לכאורה, למשאיות לשפוך את הפסולת שהן נושאות בשטח פתוח ברמת השרון. התגלית המפתיעה עוד יותר, שהעלתה חקירת המשטרה הירוקה, הייתה שעובד אגף שפ״ע לא פעל לבדו. סגן קצין הביטחון העירוני שיתף איתו פעולה לכאורה, מודע לכך שאותו עובד מאשר לכאורה לשפוך זבל באתר. זה היה השלב שבו פנתה המשטרה הירוקה למשטרת ישראל, כדי שתשתף איתה פעולה בהמשך החקירה. המשטרה הירוקה הובילה את החקירה הגלויה, ובזמן הזה פעלה משטרת ישראל מאחורי הקלעים, כך פורסם בדה מארקר.

במהלך החקירה הסמויה ערכה המשטרה תצפיות ומעקבים. ״מהתצפיות גילינו שאותו עובד אגף שפ״ע מגיע לשטח, רכוב על אופנוע, ומנפנף משם כל מי שמגיע להעיר לו על השלכת הפסולת", מספר רוני קורן, חוקר במפלג ההונאה של מחוז תל אביב. ״הוא סיפר לאנשים סיפורים על כך שאגף שפ״ע בעירייה צריך את החול והפסולת הזאת. אמרנו למשטרה הירוקה להמשיך לתת לו לספר סיפורים״.

ב–8 באוגוסט נהפכה החקירה לגלויה. שני עובדי עירייה נעצרו: עובד אגף שפ״ע, צבי מלכה, וסגן קב״ט העירייה, אבי חיון. השניים נעצרו בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקבלת שוחד של מאות אלפי שקלים. על פי קורן, השניים פעלו בצוותא, כשמלכה היה ״הפנים״ ומי ש״ניהל את העסק״ מול הקבלנים, וחיון נותר מאחורי הקלעים — אך על פי חשדות המשטרה, היה שותף מלא ל״עסק״.

בדיון הארכת המעצר של השניים בבית משפט השלום בתל אביב, שאל את החוקר עו"ד יוסי זילברברג, שמייצג את אברהם חיון, אם יש אדם שמסר גרסה ועדות שלפיהן הוא נתן שוחד ללקוח שלו. ״כשזה הולך לצביקה, זה הולך לאבי. זה היינו הך״, ענה לו החוקר. ״יש ראיות״.

״בחודש וחצי שעשית חקירה סמויה, אתה יכול להגיד, אם היה לכם תצפית או מעקב שהחשוד (חיון; ל"ל) נפגש עם קבלן מסוים?״, שאל זילברברג. ״בהחלט כן״, ענה החוקר. ״יש גם תמונות צבעוניות״.

״גם העברת כסף?״, הקשה זילברברג. ״לא אמרתי העברת כסף״, ענה החוקר.

על פי המשטרה, אף שמלכה היה זה שעשה את ״העבודה המלוכלכת״ מול הקבלנים והיה זה שכיוון אותם היכן לשפוך את הפסולת ואף גבה מהם את הכסף, הוא חלק עם חיון את הכספים שלכאורה קיבל. כל הכסף, על פי המשטרה, התקבל במזומן. ״אדם מגיע לעבודה, מחתים כרטיס בעירייה ובאותו יום יוצא עם עוד 8,000 או 10,000 שקל במזומן. היו גם ימים טובים של 50 אלף שקל״, טוען קורן.

מעצרם של השניים הוארך בשבעה ימים. את כספי העבירה המשטרה לא הצליחה לתפוס. ״הם היו מוכנים והעלימו הכל״, מוסיף קורן. ״אבל בחקירה עצמה קיבלנו את הראיות שהשניים קיבלו את הכסף. מאות אלפי שקלים במזומן ונזק בלתי־הפיך לסביבה״.

פסולת בניין. צילום המחשה: עיריית כפר סבא

קב״ט העירייה, קובי אלפסי נחקר במשטרה בחשד לשיבוש הליכי משפט. הוא הורחק מנהלתית מהעירייה למשך 45 יום. גם החשודים העיקריים בתיק הורחקו. איש מהגורמים הנוגעים לחקירה לא ידע להעריך השבוע כמה זמן נמשכה השלכת הפסולת. אלפסי טוען שהוא מתריע על ההשלכות הלא חוקיות באתר, כבר מחודש אוקטובר 2022.

״עיריית רמת השרון ואני היינו מהראשונים להתריע על ההשלכה הלא חוקית של הפסולת״, טוען אלפסי בשיחה עם TheMarker, ״והאמת היא שלרשות מקומית אין באמת כלים אפקטיביים להילחם במכת המדינה הזאת. נפגשנו עם תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, ואמרתי לה, אני לא רוצה שקל מהמשרד שלך ולא אנשים. אני רוצה רק סמכויות לבצע אכיפה: כשאני רואה משאית משליכה פסולת במקום אסור, להגיד לנהג 'שלום אחי, המשאית שלך מוחרמת'".

כל הגורמים שאיתם דיברנו מתריעים כי אחת הסיבות לכך שתופעת השלכת הפסולת הלא חוקית כל כך רחבה היא שהענישה מגוחכת. "הקנס על השלכה לא חוקית הוא 730 שקל", אומר אלפסי. "השלכה בתחנת פסולת חוקית עולה כ–800 שקל. גם אם אותו נהג נתפס, הוא חוסך 70 שקל. היום אותם נהגים פשוט אומרים לך ״תביא את הדו"ח, תודה וביי׳". בעניין החקירה הוא טוען: "אני הראשון שביקש את התערבות הרשויות. עובד ציבור, שקיבל סמכות מהמדינה ומעל בה, צריך לשלם על זה את המחיר״.

יחד עם עובדי העירייה, עוכבו לחקירה בפרשה גם חמישה קבלני עפר, ששמותיהם לא מוכרים לציבור. הם חשודים במתן הכספים, אך מעצרם לא הוארך. מכל הקבלנים הוחרם ציוד הנדסי כבד, בהם עשרות משאיות וכן חשבונות בנק.

כמות הפסולת שהושלכה היא בלתי־נתפסת. בחודש וחצי שבו התקיימה החקירה הסמויה, צפתה המשטרה ביותר מ–300 פעמים שמשאיות השליכו פסולת לשטח. כל משאית נושאת כ–18 טונה זבל שנשפכו לכאורה בשטח הפתוח. אבל מי שיגיע לאותו שטח הפקר ברמת השרון — סמוך למתחם סינמה סיטי מצד אחד ולאזורי הגידולים החקלאיים ומתקן גלילות מצד שני — כנראה לא יבחין במזבלה המאולתרת. לא נודף ממנה ריח של זבל והיא לא נראית כמו מערום אשפה, בעיקר כי מדובר בהרים של פסולת בניין על שטח שיכול להיראות כמו מגרש נטוש או כזה שעומד לקראת בנייה. אלא שמדובר בפסולת מזיקה לכל דבר: חול, חמרה, ברזלים ולבנים, אבל גם גלוני פלסטיק, ניילונים ואריזות של חומרים — בחלקם גם חומרים מסוכנים כמו דבקים.

המשטרה מעריכה כי השלכת הפסולת הלא חוקית התקיימה עוד לפני פתיחת החקירה, ובימים אלה עובדים במשטרה הירוקה על הוצאת תצ״אות עבר מהשטח כדי לבדוק במשך כמה זמן מתרחשת ההשלכה הלא חוקית הזאת.

אבי גרובר. צילום: מיכל סלע

מלכה וחיון הם עובדים ותיקים בעיריית רמת השרון. ראש העירייה אבי גרובר זוכר אותם עוד מהיום שנכנסו לתפקיד לפני שבע שנים וחצי. הידיעה על מעצרם תפסה אותו במהלך חגיגות יום הולדת 40 לאשתו בסוף שבוע בחו״ל. "התעוררתי בבוקר לגלות ששני עובדים שלי נחשדים שהם מעורבים עד צוואר בסיפור הזה, ואני חייב להגיד שזה דבר מאוד מבאס לגלות״, הוא אומר בשיחה עם TheMarker. ״אגף הביטחון הוא אגף רגיש, מדובר באנשים משלנו, מפה, ולכן זה כואב. מצד שני, אם המשטרה חושדת בעובד עירייה — גם אם הוא החבר הכי טוב שלי — שתעשה את מה שהיא צריכה. אין פה קיצורי דרך. זה נורא״.

גרובר טוען שבעיית השלכת הפסולת הלא חוקית ברמת השרון היא רחבה, ושלא פעם ניסה למצוא לה פתרון, אך הכלים שיש בידיו מוגבלים. ״תושבים שולחים לי תמונות של משאיות עם חומרי בניין נוסעות בשדות — מה יש להן לעשות באיזור מגרשי הטניס או הסינמה סיטי? פניתי בעניין גם למנכ״ל העירייה וגם לקב״ט, הצבנו תרנים עם מצלמות, שלחנו פקחים — אבל האמת היא שאנחנו מתקשים לשלוט בזה. כשהתחלנו לבדוק מי משליך ולמה, לא חשבתי שזאת תהיה התוצאה שנגיע אליה״.

"לכל השלכת פסולת באתר לא מוסדר יש השלכות חמורות על הסביבה, גם אם מדובר בפסולת בניין״, מסביר עבד מחמיד, סגן מנהל המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. ״האתר נהפך לבית גידול למכרסמים וזוחלים, ויש פוטנציאל גדול שיפרצו שם שריפות שיגרמו לזיהום אוויר חמור. אם נשרפים דבקים או חומרים מסוכנים אחרים, נוצרות פליטות שעלולות לסכן את בריאות הציבור״.

שיטה נוספת, שבאמצעותה נפטרים באופן לא חוקי מזבל, היא לקבור אותו באדמה, אבל גם לכך יש השלכות חמורות על הסביבה. ״זבל קבור מעלה את הפוטנציאל לזיהום מקורות מים בסביבה, וכשגשם מתחיל לחלחל, חמצן חודר לאדמה ופתאום רואים עשן נפלט מהחול", מציין מחמיד. "זה מצב של שריפה שיש לו השלכות סביבתיות עשרות שנים קדימה, וכדי לתקן נזק כזה, הציבור משלם מיליוני שקלים".

עובדי העירייה תימחרו לכאורה את ההשלכה המופקרת של הפסולת ב–100 שקל למשאית, כלומר 100 שקל ל–18 טונה אשפה. עבור קבלני הבניין מדובר בחיסכון גדול, שכן ריקון משאית זבל בגודל דומה באתר מוסדר עולה 500–800 שקל. כשמדובר במאות משאיות, המשמעות היא חיסכון של מאות אלפי שקלים. שיקול שני הוא כמובן זמן — אם הקבלן בונה ועובד ברמת השרון והסביבה, הוא חוסך גם את זמן הנסיעה ואת מחיר הדלק, שיעלה לו לשנע את הפסולת לאתר מוסדר.

הסיפור על שטח ההפקר ברמת השרון אולי חריג בגלל החשד לקבלת שוחד מצד עובדי הרשות והעובדה שהוא התרחש במרכז גוש דן, אבל פינוי זבל לאתרים לא מוסדרים מוגדר על ידי המשטרה הירוקה כמכת מדינה. למעשה, איש לא יודע איזה חלק מפסולת הבניין בישראל מטופל באופן מוסדר. ישראלי שיפקח את עיניו יגלה כי הררי פסולת נמצאים בצדי הדרכים בכל מקום בארץ: בין אם בפאתי יישובים בפריפריה בצפון ובדרום, ובין אם בשארית השטחים הריקים בתוך גוש דן. בימים אלה מנסים במשרד להגנת הסביבה לקדם בוועדת הפנים והסביבה את חוק פסולת בניין, כדי להתמודד עם התופעה. ״רק 2.7 מיליון טונה של פסולת בניין מגיעה למתקני טיפול וסילוק מוסדרים״, נכתב בתזכיר החוק. ״כך שלמעשה בין מיליון ל–3.5 מיליון טונה פסולת בניין מושלכות כל שנה לשטחים הפתוחים באופן לא חוקי. בכך דומה ישראל למדינות עולם שלישי, שבהן פסולת אינה ממוחזרת אלא מושלכת בשטחים הפתוחים, בשדות ובצדי דרכים״.

פסולת בניין בלתי חוקית שאותרה בשטח. צילום: רשות נחל הירקון

על פי המשרד להגנת הסביבה, כל שנה מושלכים בישראל 7.3 מיליון טונה פסולת בניין: 3.5 מיליון טונה, שהם כ–1,000 משאיות, מבנייה חדשה, 2.4 מיליון טונה בשנה משיפוצים, 1.1 מיליון טונה מהריסות מבנים ו–300 אלף ק"ג מבניית תשתיות. כיום פועלים בסך הכל 14 אתרי פינוי פסולת חוקיים ברחבי הארץ — שלושה אתרי הטמנה, 10 אתרים המשלבים גם מיחזור וגם הטמנה ומתקן אחד לטיפול באפר. עוד 16 אתרים נמצאים בהליכי הקמה.

עד כה, תחום השלכת הפסולת לא היה מוסדר, והצעת החוק, אם תעבור, תגביל את מי שיוכל לעסוק בתחום. כך, מוצע בה כי יצרני פסולת הבניין יהיו אחראים להתקשר עם בעל רישיון המחזיק במתקן פסולת מורשה, שאליו תפונה פסולת הבנייה שייצרו. עד היום, מי שאסף את הפסולת היו קבלני משנה ולקבלן — יצרן הפסולת — לא הייתה אחריות על היעד שאליו היא מגיעה.

עו״ד יוסי זילברברג, שמייצג את אבי חיון, מסר: ״מרשי נחקר במשטרה והכחיש החשדות נגדו. נטען שלקח שוחד, אך לא הוצג בפניו בדל ראיה הקושרת אותו, וזאת אף שנחקרו כל הקבלנים. מרשי מקדיש את כל מרצו לעשות עבודה ציבורית חשובה בעירייה, ומניסיוני גורלו של תיק זה הוא לגריסה מחוסר אשמה״.

עוה"ד ליאור שטלצר ואפרת נחמני־בר, המייצגים את צבי מלכה, מסרו בתגובה: הדברים המובאים בכתבה אינם מדויקים בלשון המעטה ומוצגים באופן מגמתי ומטעה. נראה כי ההדלפות המכוונות מצד המשטרה באו בתגובה לתסכול על שחרורו של מלכה ממעצר. התמונה המלאה תיפרס בפני בית המשפט ככל שנדרש לכך".