בליל 7 באפריל 2024 התקיימה ישיבת מועצת העירייה השנייה ברמת השרון, לאחר הבחירות המוניציפליות, ולאחר שובו של יצחק רוכברגר לשלטון בעירייה מקץ עשר שנות הרחקה בגין הרשעתו בפלילים. הישיבה נפתחה בשאילתה של חבר המועצה מהאופוזיציה, גיא קלנר, אודות החלטה חריגה ביותר שקיבל רוכברגר: להעביר את זכויות החתימה שלו, בכול הנושאים הכספיים, אל סגנו הוותיק, יעקב קורצקי, המזוהה עם המפלגות החרדיות. במלים פשוטות, רוכברגר מסרב לחתום על העברות כספיות.

ראש רשות מקומית בישראל הוא המנהיג היחיד, שנבחר ישירות על ידי הציבור, בהצבעה אישית. ככזה, האחריות המשפטית והכספית להתנהלות העירייה, חלה עליו, ואכן ראשי הרשויות המקומיות הם אלה שחותמים אישית על כול פעולה כספית משמעותית. דברים אלה נכונים, קל וחומר, לגבי ראש עירייה מנוסה וריכוזי כמו רוכברגר. הוא ידע היטב, שאלה דרישות התפקיד, כאשר החליט להתמודד שוב. הנימוקים, שמסר להחלטתו לא לחתום, הם לכול הפחות תמוהים. הנה מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה – שפטו בעצכם.

גיא קלנר הקריא את שאלותיו מן הכתב: “הנדון: אישור סגן ראש העירייה יעקב קורצקי כבעל זכויות חתימה בגזברות ובמנהל הכספים. רקע: בישיבת המועצה האחרונה התבקשנו לאשר את זכויות החתימה ליעקב קורצקי, בנוסף לאלו של ראש העיר. השאלות: 1. מדוע נדרש בעל חתימה נוסף על ראש העיר? בקדנציה האחרונה לא היה חותם נוסף. 2. מתי בפעם האחרונה התבצע נוהל כזה ברמת השרון? 3. מדוע החותם הנוסף הוא קורצקי, ולא ממלא מקום ראש העיר, קרן מקסימוב ברנדס? 4. באלו מקרים אמור קורצקי לחתום במקום ראש העיר? 5. האם מתוכנן נוהל כזה כם בתחומים נוספים, כגון תכנון ובנייה, ותחומי פעילות נוספים של העירייה?”.

רוכברגר התחיל את תשובתו בטון רגוע: “טוב, זה פשוט”, אמר על ההחלטה הלא שגרתית שקיבל. “אני ביקשתי להאציל את סמכות החתימה שלי לאחר. האמת היא, שאני ביקשתי ממנכ”ל העירייה האם הוא מוכן לחתום בשמי, והמנכ”ל ביקש לשחרר אותו מהעניין הזה. אני כיבדתי. לשמחתי יעקב קורצקי הוא חבר מועצה ותיק, מכיר את הנושא, ולכן ביקשתי ממנו שיואיל לקבל את זכות החתימה. זה לא משהו שהוא התלהב לקחת על עצמו, אבל הוא לוקח את הנושא הזה. זה לגבי שאלתך הראשונה”.

בשלב זה, הכניס רוכברגר תיקון משמעותי לדברי קלנר. מתברר, כי בפועל אין מדובר בבעל זכות חתימה נוסף, אלא קורצקי יהיה היחיד שיחתום על נושאים כספיים. “אני לא חותם, אגב”, אמר רוכברגר. “אני ביקשתי לשחרר אותי מזכות החתימה”.

“למה?”, שאל גיא קלנר.

רוכברגר החל לאבד את קור רוחו, והגביר טון דיבור: “מסיבות אישיות”, ענה. “לא רוצה לחתום!”.

אחת מחברות מועצת העירייה התערבה: “סליחה, מה זה סיבות אישיות?”.

רוכברגר נופף לעברה בידו בכעס: “אני לא חייב לך תשובה. אני לא רוצה לחתום”.

חברת המועצה: “אתה חייב לתושבים תשובה”.

רוכברגר שוב נופף בידו, והשתיק אותה: “אני לא חייב לתושבים תשובה, ויש לי בקשה: את לא בשאילתא, גיא קלנר שאל שאילתא, אני עונה לקלנר. אז בואו נעשה את זה באופן מכובד ובסדר”.

בהמשך השיב רוכברגר לקלנר: “לא היה בעבר נוהל כזה ברמת השרון. זו הפעם הראשונה. למה הכנסנו כעת נוהל כזה? כבר הסברתי”.

קלנר: “אתה בעצם אומר, שקורצקי יחתום תמיד? אתה לא חותם בכל מקרה?”.

רוכברגר: “כן. אני באופן עקרוני לא חותם על נושאים של כספים. לא רוצה לחתום. אני, מסיבות שלי, ביקשתי להאציל את הסמכות לקורצקי. תאמין לי, יש לי ניסיון בדברים, אני שמח שהוא לקח את המשא הזה על עצמו. באלו מקרים (קורצקי יחתום במקום רוכברגר)? בכול המקרים. האם תהיה האצלה של זכות החתימה (של רוכברגר) בנושאים נוספים? לא. ממש לא. רק על זה”.

גיא קלנר: “אני יודע כמה רצית לחזור לתפקיד הזה. אני מכבד את זה מאוד. אבל אני חושב שראש העיר, יש לו גם זכויות, וגם חובות. חלק מתפיסת התפקיד הזה, והאחריות שטמונה בתפקיד הזה, קשורות גם בנושא החתימות. בטח ובטח בנושא כספים. אני מבין שיש לך כל מיני עניינים אישיים וצלקות, אני לא יודע מה הם העניינים האישיים, אבל אני חושב שברגע שחזרת לתפקיד ראש העירייה יש פה עסקת חבילה. זה הכול הולך ביחד. במלוא ההערכה והכבוד, אני חושב שאתה צריך לשקול פעם נוספת. הציבור נתן לך אחריות להוביל את העירייה. זה כולל גם אחריות להוביל את הנושאים הכספיים והכלכליים שלה. בסופו של יום, לכול אדם שמכהן בתפקיד ציבורי יש את החובות והזכויות שלו, וזוהי בפירוש אחריות של ראש עיריית רמת השרון”.

רוכברגר: “עכשיו גרמת לי לענות תשובה יותר מפורטת, אז אני אענה תשובה יותר מפורטת”. רוכברגר עבר לדבר בציניות, כשהוא מרמז לכך שקלנר היה מקורב אליו בעבר, בן בריתו הפוליטי משך שנים רבות, והכיר מקרוב את התלאות האישיות שרוכברגר חווה בענייני כספים. “מי כמוך לא יודע את השיקול שלי, ומי כמוך – הרי ב-15 השנים האחרונות לא היית קרוב אליי ולא היית שותף שלי, רצת בסיעה עצמאית”. הכוונה בדברים אלה היא, כאמור, הפוכה. קלנר היה מהאישים הפוליטיים הקרובים ביותר אל רוכברגר בתקופה זו.

רוכברגר המשיך, הפעם בטון שליו: “עיריית רמת החליטה בשנת 2013 שאני, בהתאם להחלטה של בית המשפט המחוזי, פיניתי בדווי שהשתלט על 72 דונם באזור הסינמה סיטי. העירייה, מסיבותיה שלה, לאחר שאותו פולש הגיש תביעה כנגד העירייה על סך של 8.7 מיליון שקל, העירייה מסיבותיה שלה, סיבות פוליטיות, הגישה תביעה צד ג’ נגדי. לא קיבלתי הגנה משפטית. כול מימון הליכי המשפט היו עליי. סדר גודל של כמעט 280 אלף שקל. בסופו של דבר בית המשפט קבע לגביי, שאני זכאי לאותה חסינות, וקבע שהעירייה לא פעלה בסדר כלפיי. אני מנסח את זה ככה, כי אני רוצה להיות עדין. זה היה הסיפור. אני מאז – ואתה, גיא קלנר, מה לעשות, שכחת…”.

קלנר: אני לא שכחתי. אבל אתה חזרת לתפקיד ראש העיר, אין מה לעשות, זו אחריותך”.

רוכברגר: “אני נשארתי לבדי. רוב חברי המועצה (בזמנו) ביקשו להימנע מלהביא את זה לדיון במועצת העירייה, כדי לא לברר את הסוגייה הזו, האם העירייה פעלה נגדי בצורה הגיונית או לאו. בסופו של דבר אני נשארתי חשוף בצריח. אני זה שהוצאתי כספים מכיסי. בגלל עמדת העירייה, חברת הביטוח (שמבטחת בעלי תפקידים בכירים נגד תביעות אישיות) סירבה לממן לי את הוצאות המשפט, ואני שילמתי מכיסי כמעט 280 אלף שקל. אני לא רוצה שום קשר לנושא כספי. לא חותם ולא רוצה לקבל. זהו, נקודה, סטופ”.

חברת מועצה: “אבל גם אם אתה מאציל את זכות החתימה, האחריות עדיין מונחת על כתפיך”.

רוכברגר: “חד משמעית כן. חד משמעית נכון. אני לא מוריד מעצמי אחריות. טכנית ביקשתי מקורצקי לחתום”.

חבר מועצה: “אתה ויתרת לחלוטין על זכותך לחתימה?”.

רוכברגר: “כן. אני ויתרתי על זכותי לחתימה והעברתי אותה אל קורצקי. יש דברים מסויימים שאני כן חותם עליהם בגזברות, למשל לבנקים (כנראה בעקבות דרישת בנקים שראש העירייה יחתום בעצמו), אבל בשוטף, ביומיום, קורצקי חותם”.

תזכורת: באוקטובר 2021 אימצה הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים את המלצות הוועדה לחיוב אישי, לחייב חיוב אישי את יצחק רוכברגר ואת מנכ”לית העירייה החדשה שהוא מינה לאחרונה, פרח מלך, בגין שני מקרים של חריגות בתקציבי פיתוח. החיוב הראשון נוגע לחריגה בהוצאות פיתוח (תב”רים) בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנת 2013 (שנת בחירות) וזאת בשלושה תב”רים: דרך השרף, פארק הנצח ואצטדיון הכדורגל. בגין חריגות אלה חויב רוכברגר ב-15 אלף שקלים. החיוב השני נוגע לחריגות בשכר לבכירים בעירייה, שנעשו במהלך הקדנציה הראשונה של רוכברגר בתפקיד, שהחלה בשנת 2003. בגין חריגות אלה חוייב רוכברגר ב-15 אלף שקלים נוספים.

על פי מקורות יודעי דבר ברמת השרון, יעקב קורצקי התלבט לפני שהשיב בחיוב לבקשת רוכברגר, לחתום במקומו. מדוע התנדב, בסופו של דבר, לחתום על העברות הכספים של העירייה במקום האיש שנבחר ישירות על ידי הציבור לשאת באחריות? הפתרונים ליעקב קורצקי – שעלול להצטער בעתיד על המחווה הבלתי שגרתית שעשה, פעולה שאחריות כבדה בצדה.