רמת השרון נמנית אמנם כבר על ערי ישראל, אבל דומה שבהתנהלותה הייתה ונותרה כפרית וקהילתית. הסיפור של התנגדות התושבים להרחבת דרך יבנה ברמת השרון שפורסם בשרון אונליין חושף את כוחם של מאבקים קהילתיים בעיר. בישיבת מועצת העיר ביום ראשון, אישרה פה אחד החלטה דרמטית להורדתה מהפרק של התוכנית להקמת כביש חדש ורחב ולהריסת 24 בתים, במסגרת הקמת השכונה המתוכננת לקום באזור.

רחוב יבנה. צילום: רוית רוזנבלום

שטח המריבה שעליו מתוכננת לקום השכונה נמצא בין שתי ערים, רמת השרון והרצליה. “מדובר במגרשים בבעלות של אנשים פרטיים שמגדלים היום כוסברה וחסה ופטרוזיליה על השטחים הללו. מצדו המערבי של האזור הפרדסים של גליל ים. מצדו הדרומי והמזרחי רמת השרון. במקום הזה צריכים להיבנות מגדלים ובסך הכל עוד 1000 משפחות. איך יצליחו הרחובות הצרים כבר כיום את כל זה”, תוהה תושב השכונה, שמעדיף להישאר בעילום שם.

הגיבור המוזר של הסיפור הוא כנראה אבי גרובר. ראש עיר שבאופן לא ברור בוחר להתנגד לעמדת תושביו, שנה וקצת לפני הבחירות המקומיות. בעיני מובילי המאבק, והתושבים שהם מייצגים, הוא נתפס כמנהיג “שלא פועל לטובת העיר, אלא לרעת תושביה”. לשם השוואה מקבילו בהרצליה, משה פדלון, פעל מייד בשיתוף עם התושבים.

התמיכה של גרובר בתוכנית הוסברה על ידו בישיבת מועצת העיר כתמיכה ברע במיעוטו, מחשש שניסיון לעצור אותה יסתיים בהשתלטות רחבה יותר של יזמים. על דרך של פשרה, אישרה מועצת העיר החלטה הדוחה את הקמת השכונה בשנתיים לצורך תהליך של שיתוף הציבור.

התושבים המנהלים את המאבק בנחישות – ברשתות, בוואצאפים ובכל מקום – רואים בהחלטת מועצת העיר הישג חלקי ולא סופי. מצד אחד, להפתעתם הוצג בפני מועצת העיר מכתב מהוועדה המחוזית הממליץ להוציא מהתוכנית את הכוונה להקמת כביש ברוחב 32 מטרים וכן את הריסת 24 הבתים. מצד שני, סכנת הקמת השכונה עדיין מרחפת מעל.

גרובר, שלא רצה בביטול התוכנית להקמת השכונה, הוביל להחלטה על הקפאתה לשנתיים, שבמסגרתו יתנהל הליך שיתוף ציבור. אפשר רק לשאול איפה היה אותו ציבור לפני תחילת התהליך, ולמה אף אחד לא התייעץ איתו קודם לכן.