חיים און (70), תושב כפר סבא, לשעבר רקדן בלהקת המחול בת שבע וכיום מרצה מבוקש ושחקן טניס מצטיין בגילאי "סניורים", חיבר ומפרסם ספר אוטוביוגרפי: "כנגד כול הסיכויים".

"לאחרונה", הוא מספר, "החלטתי לפתוח את מזוודת חיי, ולחשוף את הצלקות מתקופת ילדותי. להפוך את הכאב, הבדידות וההתגברות האישית שלי לתקווה עבור אחרים. כתבתי את הספר 'כנגד כול הסיכויים' ויצרתי הרצאה שמטרתה להראות לבני נוער, למבוגרים ובעיקר לאנשים שמרגישים שקופים, שהעבר שלהם אינו גזר דין. השליחות שלי היא להגיע לכל מקום – מהמרכז ועד הפריפריות, כולל נוער בסיכון ולבתי ספר – כדי להדליק אור ולשנות חיים".

חיים און נולד למציאות קשה, גדל בצל אלימות, פחד ובדידות, אך סירב לוותר על חלומותיו. עד גיל 16 היה שוער בהפועל הרצליה, אבל בגיל 21 החל לרקוד, ובמהרה הפך לכישרון-על בתחום והגיע אל פסגת המחול הישראלי כרקדן בלהקת בת־שבע. בשנת 1983 זכה בפרס "כינור דוד" כרקדן השנה. בהמשך ייסד וניהל את להקת המחול הקאמרית הישראלית, הקים חמש מגמות מחול במערכת החינוך, ולימד במשך 36 שנים.

בגיל 40, לאחר שפרש מקריירת הריקוד המקצוענית, גילה את עולם הטניס. הוא מרבה להתאמן במגרשי הטניס של מועדון רעננה, בשכונת לב הפארק, והגיע להישגים בינלאומיים במשחקי "סניורים" ולדירוג שביעי בעולם בקטגוריית הגיל שלו.

"במשך שנים רבות שמרתי את הסיפור שלי בלב", הוא מסביר. "אבל היום החלטתי לשתף אותו, בתקווה שכל מי שמתמודד עם הקושי יבין שגם מהמקומות החשוכים ביותר אפשר לקום, לצמוח ולהגשים חלומות. אני אומר זאת כמי, שבעצמי התחלתי מנקודת פתיחה, שכמעט לא הותירה לי סיכוי. גדלתי כילד שחווה אלימות קשה, השפלות, פחד ותחושת שקיפות. ילד שנאמר לו שלא ייצא ממנו שום דבר, ושנאלץ כבר בגיל צעיר ללמוד לשרוד בכוחות עצמו. מבחינתי, אם הספר יעניק תקווה אפילו לאדם אחד, הוא כבר הגשים את ייעודו".

כריכת הספר של חיים און. צילום: פרטי