שטח ציבורי פתוח במיקום אסטרטגי ברעננה – 13 דונמים במפגש הרחובות ויצמן והנשיאים – הפך למוקד של מחלוקת תכנונית וציבורית. הסיבה: על רקע הבטחת בחירות, שנתן ראש העיר חיים ברוידא, העירייה פיתחה במקום שטח ירוק, על אף שעיקר הקרקע מיועדת בתוכנית המתאר העירונית למבני ציבור.

באזור זה של רעננה, שקרוב לשכונות המגורים במרכז העיר, יש מחסור בשטחים המיועדים למבני ציבור, ובאופוזיציה דורשים להקים במקום הפארק בית ספר ממלכתי-דתי חדש.

העירייה טוענת, בתגובה, כי הגינון אינו נצחי וכי הוא אינו מונע שימוש עתידי בקרקע לצורכי החינוך.

המגרש מיועד למבני ציבור

מדובר בגוש 7654 חלקה 465, שרובו מיועד בתוכנית רע/במ/2003 לשטח לבנייני ציבור, ורק רצועות מצומצמות בשוליו מיועדות לשטח פתוח מגונן. העירייה לא ניסתה להחליף את ייעוד הקרקע לפארק, שכן קרקע למבני ציבור בלב שכונות מגורים ברעננה היא מצרך יקר ערך, שיהפוך ליקר-מפז ככול שהעיר תגדל ע"י התחדשות עירונית ובניית שכונות חדשות.

הוועדה המחוזית מרכז לא נותרה אדישה לשימוש, שעושה העירייה לצרכי פארק בשטח שמיועד למבני ציבור, ודרשה הסברים. בנובמבר 2025 השיבה העירייה, כי אין צורך כעת ביצירת מלאי נוסף של שטחים למבני ציבור, ולא ידוע על צורך קונקרטי במבנה ציבור במגרש זה. העירייה הוסיפה, כי שכונת גינות הנשיאים הסמוכה, אינה צפויה לעבור התחדשות עירונית ולכן לא צפויה בה תוספת משמעותית של יחידות דיור. עוד נמסר כי העירייה בסה"כ משפרת את נראות המגרש, ע"י גינון, וזהו מהלך הפיך.

לנצל קרקע ציבורית ביעילות

מסמך מדיניות, שכתב מהנדס העיר רעננה, חיים מלמן, כשנה לפני כן – בנובמבר 2024 – הציג גישה שונה לניצול קרקעות ציבוריות. לפי המסמך, המחסור בקרקע והגידול באוכלוסיית רעננה, מחייבים לקדם מבני ציבור רב־תכליתיים ורב־קומתיים, לשלב בהם תשתיות ושטחים ירוקים ולנצל את זכויות הבנייה ביעילות.

המסמך אינו קובע מה ייבנה במגרש בורלא, אך הוא משקף מדיניות מקצועית שלפיה מוסדות חינוך, תרבות, בריאות ורווחה הם עוגנים עירוניים חיוניים, ובמציאות של ציפוף העיר צריכים לאזן בינם לבין השטחים הפתוחים.

האופוזיציה: להתחיל בתכנון

המחלוקת הגיעה למועצת העיר ב־26 באוגוסט 2026. יו"ר ועדת הביקורת, עו"ד אבי יוסף, וחברת המועצה מהאופוזיציה, אודליה כהן־שינדרוף, הגישו הצעה לסדר, שבה ביקשו להורות לגורמי המקצוע להכין פרוגרמה למבני ציבור במגרש בורלא. לטענתם, ברעננה קיים צורך במוסדות חינוך, ובמיוחד בבית ספר ממלכתי־דתי חדש. הם הציעו להתחיל בתכנון ולהגיש למועצת העיר בתוך שלושה חודשים דיווח על ההתקדמות.

אבי יוסף הסביר בדיון, כי אין היגיון להשאיר כפארק מגרש נדיר ויקר-ערך במיקום כה אסטרטגי ברעננה, שמיועד למבני ציבור – במציאות שבה קיים צורך במוסדות חינוך חדשים בעיר. חברי המועצה, חגי פרנקל ואורנית שטרן מניין, הצטרפו לעמדה זו. האחרונה אמרה, כי פארק בורלא הוצג כפתרון זמני, וכי יש להכין פרוגרמה להקמת בית ספר ממלכתי־דתי במגרש זה.

גם בתוך הקואליציה העירונית יש עמדות, שתומכות בשמירת האפשרות לבנות במגרש בעתיד, למשל סגנית ראש העיר, רונית וינטראוב (סיעת הרוב הדמוקרטי), שהדגישה כי קרקעות ציבוריות הן משאב עירוני יקר שיש לשמור עליו לטווח הארוך.

ברוידא מקדם חלופה אחרת

ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, לא השתכנע. לדבריו, העירייה גאה בשטח הירוק שהוקם בפארק בורלא, לרווחת המשפחות המתגוררות באזור. הוא חשף, כי העירייה מנהלת משא ומתן עם הסוכנות היהודית על שטח מרכז הקליטה ברחוב בן גוריון, כדי לקדם שם בית ספר ממלכתי־דתי נוסף במרכז העיר. הוא הזכיר גם תוכנית לבית ספר ממלכתי־דתי, שהחלה לקרום גידים ועור בתוך מבנים ארעיים שהוצבו בשטח, באזור התעסוקה של רעננה "קריית אתגרים".

סגן ראש העיר מהציונות הדתית, חיים גולדמן, הוסיף כי הקמת בית ספר בפארק בורלא מחייבת תכנון, בדיקת היתכנות, הכרה בצורך מצד משרד החינוך, תקצוב ואישורים. כלומר, בפארק בורלא אין מדובר בפתרון מיידי, ואילו החלופה במרכז הקליטה עשויה, לדבריו, להתממש מהר יותר.

ברוידא, כך נראה, לא חולם להקים שם בית ספר בשנים הקרובות. "אין כוונה לפגוע בעצים או בפרחים", סיכם. "העירייה מחויבת לשימור ולהרחבת השטחים הירוקים".