במשך שנים מטפל גדעון שמואל בשמונה חתולי רחוב באזור פארק רעננה. הוא מאכיל אותם מדי בוקר וערב, דאג לקחת אותם לווטרינר העירוני כשהם נזקקו לכך ואף מצא בתים לחלק מהגורים שנולדו במקום. אלא שלדבריו, בחמשת החודשים האחרונים החתולים החלו להיעלם בזה אחר זה. כיום נותרה במקום חתולה אחת בלבד.

גדעון מכיר היטב את הפארק. במשך 24 שנים היה הבעלים של בית הקפה שפעל במקום, עד שסיים את פעילותו בינואר 2024 עם תום המכרז. לדבריו, הקשר שלו עם החתולים החל דווקא בתקופת הקורונה: "לא היו שם חתולים לפני כן", הוא

מספר, "בתקופת הקורונה הפארק היה די ריק והגעתי לבדוק שהכול בסדר. ואז נולדו גורי חתולים. הייתה אמא עם ארבעה גורים. אני מאוד אוהב בעלי חיים, אז התחלתי לטפל בהם".

לדבריו, לאחר שהתבקש להרחיק את נקודת ההאכלה מבית הקפה, הוא העביר אותה למקום מרוחק יותר – עד שלבסוך התקבע על נקודת האכלה מעבר לכביש, בסמוך לחניון הפארק. עם הזמן הצטרפו חתולים נוספים. "לאט לאט התווספו עוד חתולים. אנשים גם השאירו שם חתולים כי ידעו שאני מטפל בהם".

גם כשעזב את בית הקפה, גדעון לא עזב את החתולים. "סגרתי את בית הקפה כי נגמר לי המכרז, אבל לא יכולתי לעזוב אותם. הגעתי בוקר וערב. התאהבתי בהם".

לדבריו, לפני כחמישה חודשים החל משהו להשתנות. החתולים שאותם הכיר והאכיל החלו להיעלם בזה אחר זה.

הראשון שנעלם היה דווקא החתול הידידותי ביותר בחבורה, שכונה "אובמה". "הוא היה הכי מתלטף. לא יכול להיות שחתול כזה פשוט ייעלם פתאום", אומר גדעון בשיחה עם המקומון הדיגיטלי שרון אונליין.

אחרי "אובמה", נעלמו שישה חתולים נוספים כאשר כיום נותרה במקום חתולה אחת בלבד – חתולה ללא זנב וללא עין אחת. "אמשיך ואדאג לחתולה האחרונה, בתקווה שהיא לא תיעלם", כתב בפוסט שפרסם.