איני יכול עוד. איני יכול עוד לראות את עמוס תמם בפרסומות של בנק “הפועלים” בטלוויזיה. עמוס תמם, כמו דביר בנדק ויתר החברים, מיתמם: גם הוא יודע – הבנקים הם לא חבר שלנו. ולכן, עמוס תמם כל כך מעצבן אותי בפרסומות שלו לבנק “הפועלים” בזמן האחרון. מה שאמור היה ליצור אמפטיה, יוצר דיסוננס.

כי בינינו, מי באמת מאמין לעמוס תמם כשהוא מבטיח שבפועלים לא רק מדברים, אלא גם באמת פועלים למען הלקוחות שלהם. אז יכול להיות שהסלוגן נחמד, אבל הפער למציאות גדול כל כך, עד שהתחושה לצופה לא פשוטה. זה התחיל עם הפרסומת ל”קו הקשוב למשכנתאות של כל הבנקים”, שבו תכל’ס הוזמנו לקוחות כל הבנקים להתקשר ולהתייעץ ללא עלות – ולצאת מהשיחה כפי שנכנסו, רק שכעת לבנק יש את פרטיהם כדי שיוכל להטריד אותם מפעם לפעם. גם תמם יודע שבשיחת טלפון אמפטית לא משנים מציאות.

השיא שהגדיש את הסאה והקש ששבר את גב הצופה היה בפרסומת הקיץ בכיכובו של תמם, תחת הכותרת: “קחו חופש מההלוואה”. למראה הפרסומת, עולה הצורך לקחת חופש מהמסך. עמוס תמם, שהוא שחקן מצוין, על שפת בריכת שחייה בחופש הגדול, מנהל דיאלוג עם עצמו על יוקר המחיה וההלוואה שעולה בלי הפסקה. ילדה קטנה פונה אליו ושואלת: אבא, אפשר. וכאן תמם פתוח בנאום: “אז מה נגיד להם שאין בריכה בסוף? נשאיר אותם מול הטלוויזיה?”, ואז מגיע הבשורה המטורפת: “אנחנו מבינים ואנחנו אתכם עם חופש גדול מההלוואה!”. וזה נמשך: “רוצים חודשיים בלי לשלם – קחו. רוצים לפזר ולהקטין את ההחזר החודשי – אין שום בעיה. ולא רק השנה, בכל שנה! נכנסים לאתר, מקלידים – וחופש!”.

אתם הבנתם את זה? במשרד הפרסום חשבו על פרסומת לחופש הגדול. יש לי רעיון, אמר אחד הקופרייטרים המוכשרים במשרד, נציע לבנק מבצע מטורף: “חופש מההלוואה בחופש הגדול”. זה גאוני, השיבו לו חבריו. עמוס הוא הבן אדם. הוא יספר להם בתמימות איזה לארג’ים בבנק הפועלים. איזה חברים הם. במשרד של בנדק ימותו.

הבעיה שרמת אמינות הפרסומת הזו זהה פחות או יותר לאמינות של התקנת קוצב לב לראש ממשלה עקב בעיות התייבשות, נניח. אריזה זה יופי, אבל גם בפרסומת עצמה מודה תמם שאין בה דבר. כי לדחות תשלומים ולפרוס כנגד תשלום עוד קצת ריבית והצמדה לבנקים – אפשר תמיד, כל השנה. הבטחות כמו חול – ואת ההמשך אתם מכירים.

עמוס תמם לא תמים. הוא שכיר חרב בתשלום וגם הוא יודע שהוא מוכר אוויר. השאלה מדוע הצופה צריך לשלם את המחיר.