אני מבקש לעשות סדר בסוגיית הקבורה והחלקה האזרחית ברמת השרון – קרי, “בהתעקשות” כביכול על מצבות עומדות, כמו שהעניין מוצג באופן חד-צדדי, מטעה, מניפולטיבי ובעיקר מתעלם מעשרות רבות של משפחות – רוב מוחלט ומוחץ של משפחות הנקברים בחלקה עד היום – שרצונן בסדר הקיים.

בואו נדבר על הזנחה

אני פועל למען קבורה אזרחית וחופש בחירה עשרות שנים, ללא הגזמה. כשהעלינו את העניין לראשונה בישיבות מועצת עיריית רמת השרון, חברי יונה ברגור ואני, לפני כמעט 20 שנה, היו מי שביקשו לגרשנו כמעט באלימות. זה חלק מתפיסת עולם חילונית וליברלית מגובשת, שמנחה אותי בחיי, לא קרדום פוליטי מקרי לחפור בו. למדתי את העניין, אני בקי מאוד בנעשה בחלקות אזרחיות אחרות בארץ, וכשלקחתי על עצמי את תיק הקבורה האזרחית ביקשתי לאפשר קבורה כזו לכל מי שמעוניין בכך בעיר – ראויה, מכובדת, שוויונית ובחינם (הטקס כולו, לרבות הארון).

קיבלתי לאחריותי בתחילת הדרך חלקה מוזנחת ללא שום יד מכוונת. יחד עם ראש העיר, איציק רוכברגר, ועם רחלי מזרחי העוזרת שלי וצוותי התחזוקה המסורים של העירייה, פעלנו חודשים ארוכים קודם כל לארגון ולשיפוץ החלקה, כדי לאפשר סביבת קבורה ראויה, אסתטית ומכובדת לנפטרים ולבני המשפחות. השקענו בכך מאות אלפי שקלים, אבל בעיקר משאבי רוח ונפש. כל משפחה מטופלת באופן אישי על ידי, ע”י רחלי וע”י עדי בן צדף שמנהלת במסירות את הטקסים עצמם – עד לפרטים הקטנים ביותר שנדרשים, בכל שעה ובכל יום. זה קורה גם בעצם התקופה הזו, כשאני זוכה במקביל למטר שוטף של גידופים ונאצות, שמביישים אך ורק את המגדפים שלא מסוגלים לנהל דיון וויכוח ענייניים.

בואו נדבר על בידול

ולעצם העניין – אכן, ביקשנו לייחד את החלקה האזרחית הקטנה וליצור לה מראה מבודל. היום – תודות למאבק שלי ושל חברי מועצה חילונים נוספים – אפשר הרי לקיים טקס אזרחי מלא, כולל קבורה בארון, גם בחלקה האורתודקוסית שתופסת את רוב רובו של שטח בית העלמין. כל אחד יכול להקים שם מצבה כאוות נפשו. אם החלקה האזרחית תיראה בדיוק אותו הדבר, כמו החלקה האורתודוכסית, מה עשינו בעצם? מה הטעם?

לבידול ולייחוד העקרוניים יש גם טעמים פרקטיים מובהקים. בחלקה האורתודוקסית – כמו ברוב בתי העלמין בארץ – מעצם טבעה, ובגלל גודל המצבות והשוני ביניהן, יש בעיות נגישות קשות, בוודאי לבעלי מוגבלויות פיזיות ולא רק להם; ישנן בעיות בטיחות מובנות; וקשה מאוד לשמור על מרחבים ירוקים מינימליים לרווחת המשפחות והמבקרים, ולמען היבטים חשובים של איכות סביבה.

לכן יצרנו תקנון לחלקה האזרחית, וקבענו שבחלקה יהיו מצבות עומדות בלבד – אחידות בגודלן ובצורתן העומדת, וכמובן שונות תכלית השינוי אחת מהשנייה בביטוי האישי שבוחרת כל משפחה לנסח, וגם בסוג האבן. כאן המקום לציין שלכל בית עלמין יש תקנון, השאלה אם הוא נאכף. לא המצאנו כאן שום דבר חדש “דרקוני”, “קפריזי”, ושאר הבלים.

המצבות העומדות מאפשרות נגישות מקסימלית בתוך החלקה; המבנה בכללותו בטיחותי הרבה יותר; ישנו מרחב ירוק גדול ונעים בין המצבות ובין השורות – שבעתיד הלא רחוק, כשכל שורה תושלם, יוחלף באופן הדרגתי מדשא סינתטי לדשא טבעי; וגם ולא פחות חשוב בעיניי – נשמר שוויון בסיסי בתוך החלקה. כל אחד יכול להיקבר בה, לא משנה מה רקעו ומה היכולות הכלכליות של שארי בשרו. לא צריכים להיות עשירים מופלגים.

בואו נדבר על אסתטיקה

ועכשיו בואו נדבר רגע על “אסתטיקה”, מילה שהפכה לפתע כה מרתיעה ומבוזה בעיני כמה חברי מועצת עירייה. ובכן, ממתי אסתטיקה במרחב הציבורי הפכה לערך פסול? האם בכל מקום אחר בעיר כל אחד יכול להקים מה שבא לו בכל צורה? אם מול ביתו של אחד מחברי המועצה היוקדים יחליט שכן להקים איזה מגדל קטן, שיחרוג מכל תקנה ותב”ע, לצורך “ביטוי אישי”, גם אז היא או הוא יעמדו בתוקף על זכות הבחירה? אין שום ערך לנראות ולכללים בסיסיים בעיניהם בדרך לעוד פוסט מתלהם כדי לקצור רווח פוליטי זמני?

אבל עזבו את האסתטיקה, בואו נתמקד במשפחות.

רוב רובן של המשפחות, למעשה כולן כרגע חוץ ממשפחה אחת, רוצות במצב הקיים, ומתנגדות נחרצות להפרת האחידות בחלקה אחת ע”י אותה משפחה. למה רצונן של אותן משפחות, שמהוות רוב מוחלט, לא נחשב בעיני חברי המועצה שהחליטו לנהל מאבק פוליטי על גב החלקה וגם על גבן? למה הבחירה החופשית שלהן, שהתבטאה בחתימה מודעת על תקנון החלקה מתוך ידיעה וביטחון שיקיריהן ייקברו בחלקה בעלת מראה אחיד, נחשבת פחות? למה כאן נאלמו ונעלמו האחריות הציבורית והרגישות לפרט?

בואו נדבר על מניפולציה

מאבק משפחתו של גדעון ארהרד ז”ל מתודלק ומנוצל בבוטות ובגסות בידי גורמים פוליטיים ואינטרסנטיים שונים.

זה לא משנה, אני מכבד את המשפחה ואת כאבה, ומבקש למצוא פתרון לשביעות רצונה. אני לא שוחר ריבים מיותרים. הצעתי פשרה מרחיקת לכת כבר לפני חודשים – להקצות את שתי השורות האחרונות בחלקה האזרחית למצבות בעיצוב חופשי, ובעתיד ככל שהחלקה תתרחב, לפתוח שורות ייעודיות נוספות.

עמדנו להצביע על פתרון שתי השורות בישיבת מועצת העירייה האחרונה – לא לפני שחברי מועצה מסוימים לקחו על זה קרדיט, ואז ברגע האחרון עשו סיבוב פרסה משום מה, והפתרון סוכל. חבל.

אני עדיין מקווה שקול ההיגיון יגבר.