זה קרה ב-7 בנובמבר 2023, חודש אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לוחם גולני בן 19 מרעננה, בוגר תיכון אביב שהתגייס פחות משנה לפני כן לגדוד 13 של החטיב, ספג קליע של מקלע מאג בבטנו, בעזה, עף מנגמ”ש הנמ”ר החוצה ונפצע קשה מאוד.

יחידה 669 חילצה אותו במבצע מורכב ומסוכן, תחת אש, וטייסת 124 הבהילה אותו – בעודו מדמם ומתנדנד בין חיים למוות במסוק הצבאי – אל חדר הטראומה בבית החולים אסותא אשדוד. שם נאבקו על חייו והצילו אותו.

הבן של שלומית

סגן אלוף א’, טייס מסוקים בטייסת 124 שהטיס את הפצוע, סיפר לערוץ כאן 11, בכתבת טלוויזיה ששודרה על החילוץ הנועז מלב עזה, שזה היה החילוץ הראשון של 669 תחת אש במלחמת חרבות ברזל. הלוחם הצעיר מרעננה פגש אותם על כיסא גלגלים, עטוף בדגל גולני, מחובר עדיין לאינפוזיות ולמוניטור וצינור שהושחל דרך אפו.

“שכבתי על הקרקע בשדה הקרב פצוע”, הוא שחזר בכתבה, “ואני זוכר שרופא קפץ עליי לחץ לי על החור בבטן, זה היה כאב מטורף. צעקו לי להישאר ער. פתאום שמעתי מסוק. חשבתי לעצמי – מי אני שמביאים לי את יחידה 669 לאמצע עזה”. לוחמי 669 ענו, שהם מלאי גאווה על כך שהצליחו להיכנס לתוך האש, ולחלצו חי.

החילוץ ארך 17 דקות ואחר כך 10 דקות טיסה נוספות עד לאסותא אשדוד. “אני מבקש מחילה”, אמר המחולץ למחלציו במפגש המרגש, “שהייתי במיקום כול כך בעייתי. אתם לא מבינים כמה אני אוהב אתכם”. למשמע הדברים, הלוחמים צחקו, ענו שהם אלה שמעריצים אותו, והגישו לו כתשורה צילום של המסוק שחילץ אותו עם הקדשה.

המפגש המרגש של הלוחם הפצוע שחולץ עם מחלציו – לוחמי 669 והטייסים. צילום: מתוך כתבה בכאן 11

הוא השתקם עד לאחרונה בבית לוינשטיין ברעננה, והאמת היא, שתהליך השיקום לא היה זר לו. בשלהי שנת 2018 עבר יחד עם משפחתו תאונת דרכים קשה בטיול בתאילנד. אחרי השיקום בבתי חולים בנגקוק ובארץ הוא נאבק כדי להעלות לעצמו פרופיל. עשה הכול כדי שיוכל להתגייס לגולני. אימו, שלומית שפיגלבלט, עברה את הגהינום הזה יחד אתו.

מי סופר את הלילות ללא שינה מאז שהצוות שלו הוקפץ באמצע ההכשרה לתוך עזה. את כומתת גולני קיבלו כבר בתוך הרצועה. ואחר כך הפציעה הקשה וחודשי השיקום.

תוך כדי הסיוט האישי והלאומי הזה, הקימה שלומית שפיגלבלט ביחד עם חברה, גם היא אמא ללוחם בגולני, קבוצת פייסבוק – “אמא קרבית”. קהילה בת אלפי נשים שיקיריהן נלחמים בחזית.

אמא של לוחם

שלומית שפיגלבלט מנהלת משנת 2019 את אגף החינוך בעיריית רמת השרון. היא בעלת שני תארי מאסטר (M.A) – תואר שני בחוג למדיניות ומינהל של אוניברסיטת תל אביב ותואר שני בחוג להוראת המדעים המדויקים (מתמטיקה) באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2008 עד 2016 ניהלה בהצטיינות יתרה את בית הספר היסודי אוסישקין ברמת השרון. היא הובילה את אוסישקין לזכייה בפרס החינוך של מחוז ת”א ולהכרה כמוסד חינוכי מוביל במדדים של אקלים חינוכי מיטבי והישגים לימודיים גבוהים. לאחר מכן כיהנה כמנהלת אגף החינוך באורנית, שם פתחה תיכון חדש ליישובי השומרון.

באגף החינוך ברמת השרון, לצד אחוזי זכאות וציוני בגרות גבוהים ושיעור גיוס משמעותי לצה”ל ולקצונה בקרב נשים, היא קידמה מדיניות עירונית לאחריות חברתית וערבות הדדית במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית. בין הייתר, הוכנסו למערכת החינוך ברמת השרון תו תקן לשוויון מגדר ומיניות בריאה; אמנה עירונית למניעת חרמות והדרת ילדים; פותח מודל חינוכי “רשת מרחבי צמיחה”, שהוכר על ידי אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך; הושק מרכז חינוך לגיל הרך “קנגרו”; הוקמה חממה למיזמי חינוך; ובשנה הבאה ייפתחו ברמת השרון אזורי הרישום בבתי הספר היסודיים, כך שכל הורה יוכל לבחור לאיזה בית ספר לרשום את ילדיו.

לאורך התקופה האחרונה – במהלכה השתקם בנה בבית לוינשטיין – נאלצה שלומית להתמודד עם קושי גדול נוסף: לחצים פוליטיים, טרוניות, יחסי אנוש עכורים וניסיונות התערבות בלתי פוסקים באגף החינוך מצדה של סגנית ראש עיריית רמת השרון, קרן מקסימוב ברנדס, שקיבלה אחריותה את תיק החינוך במרץ 2024. הדברים הגיעו לידי כך, שמקסימוב ברנדס דרשה ממנהלת אגף החינוך לבצע פעולה בלתי חוקית, ולהעביר לידיה רשימות שמיות ומספרי טלפונים של הורים לילדים שעולים לכיתות א’ ברמת השרון.

שלומית שפיגלבלט מנהלת אגף החינוך בעיריית רמת השרון. צילום: פרטי

החוק בישראל אוסר על פקידי ציבור להעביר לפוליטיקאים מאגרי מידע עירוניים כאלה. שפיגלבלט סירבה לעבור על החוק, ובאחת ההזדמנויות הודיעה למקסימוב ברנדס: “לא אשב בגללך בכלא”. הלחצים הגיעו לשיא – או יותר נכון לשפל המדרגה – כאשר סגנית ראש העירייה הטריה (שעדיין לא הספיקה להוכיח את עצמה) דרשה מראש העיר, יצחק רוכברגר, לפטר את מנהלת אגף החינוך המצטיינת.

כול ההנהלה הבכירה בעיריית רמת השרון ידעה היטב עם מה התמודדה ומה הקריבה בתקופה זו אמו של לוחם גולני הגיבור. כמה לילות הדירה שינה מעיניה. איך הקפידה לתמוך בבנה מבלי שהדבר יפגע בתפקודה המקצועי או במערכת החינוך ברמת השרון. זה לא הפריע למקסימוב ברנדס להמשיך לתבוע את פיטוריה המיידיים מניהול אגף החינוך.

הבת של חנינא

מילה טובה מגיעה בפרשה הזו ליצחק רוכברגר, ראש העיר רמת השרון, שהכיר את שלומית שפיגלבלט מהקדנציה הקודמת שלו, בה כיהנה כמנהלת מצטיינת בבית הספר אוסישקין.

אף ששפיגלבלט קיבלה את המושכות של אגף החינוך בתקופת ראש העיר הקודם, אבי גרובר, רוכברגר לא נכנע ללחצי הפוליטיקאית שמינה לסגניתו. אף שהקואליציה העירונית שלו תלויה בהצבעת שלושה חברי סיעת “באה בטוב”, הוא סירב לפטר את מנהלת אגף החינוך.

במקביל, פעל להרחיב את הקואליציה העירונית על ידי צירוף סיעת מרצ, ובכך הקטין את תלותו במקסימוב ברנדס, יו”ר סיעת “באה בטוב”.

עו”ד קרן מקסימוב ברנדס בשלט חוצות. צילום: שרון אונליין

עו”ד קרן מקסימוב ברנדס היא בתו של אחד מעורכי הדין הבכירים במדינה, חנינא ברנדס יבדל”א, מייסד משרד נשיץ ברנדס, ומי שהיה יועץ משפטי להקמת חברות הייטק מהחשובות במשק הישראלי בהן צ’ק פוינט. משרד העילית שהקים התמחה בדיני חברות פרטיות וציבוריות, מיזוגים ורכישות, בנקאות, הגבלים עסקיים, ליטיגציה וגיוסי הון ברמות הגבוהות. הוא כיהן בהתנדבות כיו”ר תחרות הפסנתר ע”ש ארתור רובינשטיין וכחבר הוועד המנהל של מוזיאון ת”א.

סגנית ראש העיר דהיום לא למדה בבית הוריה, כשגדלה בשכונת נווה רסקו, להתנהג בצורה נטולת רגישות וחסרת לב.

יפה שעה אחת קודם

בעקבות ההשתלשלות – זוהי דעתי – צל כבד רובץ על הלגיטימיות הציבורית של קרן מקסימוב ברנדס להמשיך ולהחזיק בתיק החינוך והדוגמה האישית לילדות וילדי רמת השרון.

בטח אם לא תתנצל.

השבוע, ימים ספורים אחרי שהשתחרר סופית מטיפולי השיקום בבית לוינשטיין, התעקש בנה של שלומית שפיגלבלט לחזור לשרת כלוחם בגדוד 13.

הוא וחבריו הגולנצ’יקים תופסים כעת קו בגבול צפון ומסכנים את חייהם, ביין הייתר, כדי שפוליטיקאית קטנה מרמת השרון תישן בשקט ובביטחון בלילות.

ראש עיריית רמת השרון יצחק (אייזיק) רוכברגר. צילום: ליאור שמחי

כותב מאמר הדעה, עו”ד ניר חפץ, הוא אחד מבעלי המקומון הדיגיטלי שרון אונליין.