אם הייתם עוברים בשכונת הרצליה הירוקה, מול בית הנדיב, אמש, 6 בספטמבר, הייתם יכולים לראות שני סיפורים שונים לחלוטין על הרצליה הירוקה.
מצד אחד, כנס דרמטי שפורסם כ"מרד עממי של מאות תושבים" על רקע הקמת בית הכנסת החדש בהרצליה הירוקה ברחוב הנדיב פינת רש"י. בפועל התכנסו כ-50 איש בלבד, וחלקם הגדול כלל לא מתגורר בשכונה או בעיר. את הכנס הוביל פעיל פוליטי מתל אביב, שהגיע כדי ללבות יצרים, לתקוף את ראש העיר ולייצר פחד.
עצוב היה לראות שדווקא מי שהגיעו לדבר "בשם החופש" צעקו "תחזור לצרפת" ו"צא מהשכונה" לעבר גבאי בית הכנסת, ולא אפשרו אפילו לתת-אלוף במילואים, ששירת חודשים ארוכים במלחמה, להשלים משפט.
ומצד שני, המציאות בשטח. המציאות שבה ברגע שהמצלמות נכבו והפעילים מבחוץ עזבו, נותרו בשטח תושבי השכונה עצמם, תומכים ומתנגדים, והמשיכו לשבת במעגלי שיח בגובה העיניים.
האירועים האחרונים הוכיחו שהשיח על "כפייה" או "מאבק" תלוש מהחיים עצמם. המיקום הנוכחי לא נקבע במחטף, אלא בהידברות ובהסכמה משותפת של העירייה, הנהגת ההורים והתושבים.
בית הכנסת הקהילתי שלנו פועל כאן כבר תשע שנים. הוא לא אי סגור, אלא בית פתוח שנותן מענה למאות משפחות מכל הגוונים בשכונה – לשבתות חתן, לבר מצוות ולאזכרות.
ראש העיר יריב פישר קיבל החלטה עניינית ונכונה, מתוך ראייה כוללת של צורכי התושבים. בדיוק כפי שהקמת ספרייה או מרכז קהילתי אינה איום, כך גם בית כנסת אינו איום. ליברליות אמיתית נבחנת ביכולת להכיל ולתת מקום לכולם.
אני לא מאמין בפרובוקציות. הכותרות ייעלמו, הפעילים מחוץ לעיר יחזרו לביתם, ואנחנו נישאר כאן: שכנים שחיים, גדלים ולומדים לחיות יחד.
ערב ראש השנה הוא ההזדמנות הגדולה של כולנו להשאיר את מחלוקות העבר מאחור ולפתוח דף חדש של חיבור, כבוד הדדי ושכנות טובה. אני מאמין שתושבות ותושבי השכונה, מכל הזרמים, מכל הדעות ומכל אורחות החיים, יצטרפו לתפילות ראש השנה ולשמיעת תקיעת השופר.
בתור מי שמתפלל בקביעות: הדלת פתוחה, הלב פתוח, והבית הזה הוא של כולנו.
שתהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה ומאוחדת!
- אבי זיתן הוא תושב הרצליה הירוקה.
וזו תפיסת מציאות אחת. בפועל היו שם כ-130 אנשים כולם כאחד תושבי השכונה המודאגים (מלבד עומר שהוזמן על ידי התושבים) מול 20 תושבים המעוניינים בבית הכנסת שניסו לקטוע את השיח ללא הרף ולהפריע לדוברים. ועוד כ20 נערים שאינם תושבי השכונה שזומנו על ידי גורמים מסויימים על מנת להפר את הסדר
המתפללים "העדינים" שלך באו לפוצץ את הכנס
היו מקללים
אלימים
ומגעילים.
מאחל להם להתפלל בבית ושיעזבו אותנו בשקט
עשרה מליון שקלים לבית כנסת על גני ילדים וגינה ציבורית.
זוועה. ראינו מה הם מביאים.
ההיתממות, אוי ההיתממות.
חנויות בעיר שלנו שבחרו להיות פתוחות בשבת בנווה ישראל נרגמות באבנים, בעליהן מאוימים. יש בעיר כבר פועלים כ-5 בתי חב״ד ושלוחותיהם, אך רק אחד מהם מפורסם באתר הרשמי, כדי שהחילונים לא ישימו לב.
בהתחלה זה בית כנסת, אחר כך משתלטים עליו קיצוניים ונהיה על ידו או בתוכו ״כולל״ קטן, ואז מפסיק להיות נוח שנוסעים על ידו, אז סוגרים את הכביש כדי לא לפגוע ברשות המאמינים. ואז משכירים לידו דתיים דירות. ואז קונים. וככה הרצליה, שהפכה לעיר שמטורגטת להשתלטות חרדית – הולכת ומתחרדת.
ממש לא כמו שאתה מנסה להראות. ה״מפריעים״ הגיעו במיוחד כדי ללבות יצרים ולגרום למהומות יחד עם שני נערים צעירים שהונחו להפריע ביללות וצעקות. בושה וחרפה!!
אני משה נחום. תושב השכונה. וותיק מאד. מגיע לבית כנסת בממוצע פעמיים בשנה. מאד מאד בעד הקמת בית כנסת בשכונה. סמל וביטוי להיותנו שכונה יהודית במדינה היהודית. הוצאת הרעיון מן הכוח אל הפועל. היהדות היא הדבק הבסיסי המחבר אותנו כאומה. ובית הכנסת הוא המקום שבו אנחנו מממשים את המהות שלנו ומתחברים אל השורשים שלנו. מזעזע לראות בישראל דחייה והדרה של בתי כנסת. יישר כוח ושאפו ענק לראש העיר שלנו שמבין היטב את תפקידו ומקבל החלטות חכמות ואמיצות. תודה רבה מר יריב פישר.