גם היום, ממרחק 40 שנה, אני עדיין זוכר את הרגעים המפחידים בהפסקות בין השיעורים בתיכון הראשונים בהרצליה, שבשנות ה-80 של המאה הקודמת נקרא בכלל תיכון עיוני הרצליה. חבריי לשכבה ואני צפינו בהם ממרחק בטוח של כמה עשרות מטרים. צעירים ממשפחת קדושים, שחלק מבניה כיכבו ברשימת יעדי המודיעין של משטרת מחוז תל אביב, נהגו להגיע אל הכניסה לתיכון ולבקש מתלמידה או מתלמיד מסוימים להתקרב אל הגדר “כדי לדבר”. משפחת קדושים הייתה אימת העיר.

מעולם לא פגשתי באופן אישי אף אחד מבני המשפחה – ולמען האמת לא ראיתי בכך החמצה אישית גדולה מדי – עד לפני כמה שבועות, כאשר הכרתי בפעם הראשונה את ראש המשפחה כיום, רפי חיים קדושים בן ה-52, שהפך בבת אחת, בשנה האחרונה, למותג תקשורתי לאומי. בעקבות מפקד בן כאלפיים טפסים, שארגן ופקד קדושים למפלגת הליכוד, התייצבה בסוכה שלו בשכונת נווה ישראל חצי ממשלה. זה היה ב-2 באוקטובר 2023, חמישה ימים לפני שעולמנו הקודם חרב והתהפך.

שר המשפטים מתלקק

שר המשפטים, יריב לוין – שבאותם ימים היה הדמות הציבורית השנייה בהשפעתה במדינה, כמי שהוביל את ההפיכה המשטרית – צולם בסוכה בהרצליה, כשהוא מחבק את רפי קדושים. לצידם ישבו בסוכה של קדושים בנווה ישראל שרי הליכוד ישראל כץ, מיקי זוהר, דודי אמסלם, עידית סילמן, מאי גולן וגלית דיסטל אטבריאן, חברי הכנסת דני דנון וקתי שטרית ופוליטיקאים נוספים. היו אלה ימי הבחירות המוניציפליות, שנדחו בדיעבד למועד מאוחר יותר (27 בפברואר 2024), אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023.

בישראל שלפני 7 באוקטובר, משלו בשיח הליכודי אמירות זחוחות, יהירות, כוחניות. קדושים התמודד בבחירות המוניציפליות בהרצליה בראש רשימת הליכוד למועצת העירייה. “שלא ניטעה בדבר אחד”, התפייט יריב לוין במרחק כמה פסיעות מהארון בממ”ד של משפחת קדושים, שם מאופסנים 2,168 טפסי המתפקדים החדשים לליכוד בשקית ניילון מקומטת של סופרמרקט. “האיש הזה, שעובד בשביל כולם כל כך הרבה כל השנה, לאורך שנים רבות, אנחנו צריכים להחזיר לו, ולהחזיר לו בגדול, ביום הבחירות למועצת העיר בהרצליה”.

לא דובים ולא שנים. קדושים הצטרף לליכוד רק שנתיים לפני כן, כשחבר שלו מהרצליה, הסביר לו כמה עוצמה אפשר להשיג בקלי קלות על ידי מפקד ממוקד גיאוגרפית של מתפקדים לתנועת הליכוד. קדושים מבין מהר. אחרי שבועיים הוא התייצב במשרד עורכי הדין של חברו עם 500 טפסים, בכתב ידם של תושבות ותושבי הרצליה, שחתמו על הוראת קבע מחשבון הבנק הפרטי שלהם. מאוחר יותר המפקד התרחב גם לשכונת מורשה ברמת השרון, ולשלוחות צומחות ברעננה, כפר סבא, בני ברק, והשאר היסטוריה.

רשימת הליכוד בהרצליה זכתה בשני מנדטים וקדושים זינק בבת אחת, לראשונה בחייו, מעבר מפוקפק ושלילי בעולם הפשע אל עתיד שנוי במחלוקת בזירה הציבורית. אבל זה לא כול הסיפור.

קמפיין הפחדה פיראטי

הסיפור החם בהרצליה הוא שרפי קדושים, שלא ברצונו, הוא זה שהכריע את תוצאות הבחירות לראשות העיר הרצליה. דמותו ועברו הפלילי עמדו במרכז קמפיין הפחדה והשחרה אנונימי, שנוהל בבחירות המוניציפליות האחרונות נגד משה פדלון, ראש העיר הקודם. הקמפיין הזה, על פי ההערכות, הוא שחרץ את גורל הבחירות לראשות העירייה, שהסתיימו במהפך מפתיע ומדהים לטובת יריב פישר ובהדחתו של פדלון.

קמפיין הנגטיב הפיראטי, שניהלו בהרצליה יונתן אוריך וישראל איינהורן, יועצי התקשורת וניו מדיה של ראש הממשלה ויו”ר הליכוד, בנימין נתניהו, צריך להילמד בבתי הספר לתקשורת פוליטית ושיווקית. השניים הצליחו להדביק לראש עיר מוערך, עם קבלות מוכחות של עשייה במשך עשור, תדמית של מי שיכניס לעיריית הרצליה ראש כנופיית פשע לשעבר, רפי קדושים. זה שדודי אמסלם ומאי גולן יושבים אצלו בסוכה.

המסר היה פשוט, חד ומפחיד, בדיוק כפי שהבוס של אוריך ואיינהורן, בנימין נתניהו, מלמד. הצבעתם פדלון – הכנסתם עולם תחתון לבית שלכם. קמפיין ההשחרה התלבש בול על הפחדים הכמהים של האוכלוסייה ההרצליינית הנורמטיבית, הליברלית, המתנגדת להפיכה המשטרית ומזועזעת מאירועי 7 באוקטובר 2023, רובה שמאל-מרכז.

הבחירות לראשות העיר הרצליה 2024, בין ראש העיר הקודם משה פדלון, לבין ראש העיר הנוכחי, יריב פישר, הוכרעו על חודם של 302 קולות. פישר קיבל 22,360 קולות. פדלון 22,058 קולות. הרצליה מונה כיום 106,741 תושבות ותושבים. בבחירות המוניציפליות האחרונות היו בספר הבוחרים העירוני 93,775 בעלות ובעלי זכות בחירה. כמחציתם הצביעו בקלפיות ביום הבחירות המוניציפליות, 27 בפברואר 2024, סך הכול 46,686 נשים וגברים.

מתוך סך הכול המעטפות שהוטלו לקלפיות בהרצליה – 44,418 הצביעו במצטבר לפישר או לפדלון. 2,268 התושבות והתושבים הנותרים, שהצביעו בקלפיות המוניציפליות בהרצליה, נחלקים לשלוש קטגוריות: קולות פסולים; כאלה שהצביעו רק למועצת העירייה (ולא לראשות העיר); ופתקים לבנים.

יממה לפני ההליכה לקלפיות, בתאריך 26 בפברואר 2024, הפיץ קמפיין הבחירות של פדלון סרטון וידיאו בו הכריז פדלון: “לא אשב עם קדושים בעירייה. לא אשב עם אנשים כאלה. אעדיף לעזוב את התפקיד”.

ים של פתקים (לבנים)

פדלון היה שאנן. הוא לא העלה בדעתו, עד לישורת האחרונה של הקמפיין, שיפסיד לחבר מועצת העירייה הנצחי והאנונימי, שהתמודד מולו מטעם מפלגת יש עתיד. ברגע האחרון, כשסוף-סוף הבין שקמפיין השחרה אפקטיבי מתנהל נגדו מתחת לרדאר, בעיקר בקבוצות וואצפ בהרצליה, ושהקמפיין חודר ללבבות ויושב על הפחדים של תושבות ותושבי הרצליה – שרובם מתנגדים למהפכה המשפטית – זה היה מאוחר מדי. אז ברגע האחרון הוא שחרר, בצעד של תבהלה, את התגובה ההיסטרית על קדושים.

באותו הרגע נתן קדושים הוראה לכול מצביעיו לא להצביע לאף אחד משני המתמודדים לראשות העיר. לשים במעטפה פתק מחל (סיעת הליכוד למועצת עיריית הרצליה בראשות רפי קדושים) ופתק לבן בבחירות לראשות העיר. קדושים טוען שאלפיים איש סרו למרותו, וזהו ככול הנראה מספר מופרז. אבל סביר להניח, שיותר מ-302 אנשים, מתוך 3,450 המצביעות והמצביעים לסיעת הליכוד במועצת העיר הרצליה, נענו בחיוב לבקשה.

קל וחומר, לאחר שפדלון עשה טעות אסטרטגית נוספת, ומילא את רחובות הרצליה בשלטי חוצות שלו עם בני גנץ, שנוא נפשם של מצביעי הליכוד. בעבר הוא רץ פעמיים (2013, 2018) בראש רשימה לא מפלגתית, וניצח.

גרסת רפי קדושים

נפגשתי עם רפי קדושים בבית הקפה היפהפה של מרכז נינא בשכונת נווה ישראל, 250 מטרים מהסוכה המפורסמת. בעל בית הקפה, חמד של בחור, עומר שמו, התחלחל כאשר סיפרתי לו שהזמנתי לפגישה דווקא אצלו, בעסק המושקע שפתח לפני כחצי שנה במיטב כספו, את יו”ר סיעת הליכוד העירונית רפי קדושים. “השתגעת”, הוא אמר לי, ספק בצחוק ספק בחצי רצינות. “עכשיו הוא ידרוש ממני פרוטקשן”. תגובה ספונטנית שמממחישה עד כמה קמפיין ההפחדה נגד משה פדלון היה מדויק וקטלני.

קדושים הגיע על אופנוע שחור – בכול זאת, עם עבר כמו שלו, אי אפשר צבע אחר – מחויך ולבבי, ואחרי שסיפרתי לו שבעל בית הקפה עצר את נשימתו, לאו דווקא מרוב התפעלות – הוא ניגש אליו, חיבק והרגיע. לגבי שיחות הגדר לפני 42 שנה בתיכון הראשונים ברחוב הרב קוק, הוא טען שזה היה כנראה דוד שלו, אבי קדושים, כך שבאמת אפשר להירגע. אבל עכשיו ברצינות.

קדושים טוען בלהט, כי עזב לחלוטין את עולם הפשע, וכי הפעם האחרונה שישב בכלא הייתה לפני יותר מעשרים שנה. לדבריו, המיתוג הנוכחי שלו בתקשורת הישראלית – כעבריין מפוקפק לשעבר, שגם כיום מוטב להתרחק ממנו – לא מפריע לו באופן אישי, אבל עושה עוול עצום לכול מי שרוצה להשתקם ולצאת מעולם הפשע.

קדושים אב לעשרה ילדים, חובש כיפה וחוזר בתשובה, טוען שהוא מקדיש את חייו החדשים להרחקת בני נוער וצעירים מעולם הפשע. הוא מודה, שבמשך 30 שנים היה עבריין כבד בעצמו, וביצע, במילותיו, “מגוון רחב של עבירות פליליות, אבל תמיד הייתי אנטי סחר בסמים וסחר בנשים”.

בתשובה לשאלה על בנו, ישראל חיים קדושים, שהורשע בשנת 2017 על סמך הסדר טיעון בקשירת קשר לרצח איש העסקים מכפר שמריהו, אלי טביב, לשעבר הבעלים של בית”ר ירושלים, אומר רפי קדושים: “מה אתה מצפה שייצא מילד, שמיום הולדתו ועד לבגרותו זה מה שהוא למד מאבא שלו? ממני. אני לוקח את האחריות על מה שהוא למד בבית – על עצמי. יש לי המון שיחות אתו. אני משקיע כול מה שאני יכול וכול מה שאני יודע, כדי לשכנע אותו שטובתו האישית, היא לחיות חיים נורמטיביים. אין עתיד בעולם הפשע”.

ראש העיר הרצליה, יריב פישר, אוסף בדלי סיגריות שהשליכו המפגינים מול ביתו. צילום: עיריית הרצליה

השכנים של פישר מתחרפנים

קדושים מנהל מאבק ציבורי מר ועיקש נגד פישר. בכול שבוע הוא מתייצב עם תושב או תושבת הרצליה יחידים, בעלי מיתרי קול אימתניים במיוחד, מול הווילה של משפחת פישר בשכונת הרצליה הצעירה. קדושים ואנשיו מחרישים את האוזניים בקריאות נגד מדיניות חדשה, שאוכף פישר על בעלי העסקים הקטנים במרכז העיר הרצליה, האוסרת להוציא אל הרחוב דוכנים, קולבי בגדים, שולחנות וכיסאות. הם מפגינים גם נגד הפסקת רישיונות רוכלות בחופי הרצליה ושאר ירקות.

פישר משדר כלפי חוץ, שההפגנות לגיטימיות במסגרת חופש הביטוי והמחאה, כול עוד הן מתבצעות במסגרת החוק. אבל שכניו, ואולי גם משפחתו, מתחרפנים. הריטואל חוזר על עצמו במעגליות. משטרת הרצליה מרחיקה את המפגינים בנימוק שהם מפרים את הסדר הציבורי ואת מגבלת הרעש הקבועה בחוק. קדושים מבין שהמשטרה לא באה מן השמים, מישהו כנראה הזעיק אותה, ומקבל זריקת מרץ להמשיך. לא מרפה.

“שלא תבין אותי לא נכון”, אומר לי קדושים. “לי באופן אישי לא מפריע שממשיכים לתייג אותי כעבריין. אני חזק ואדע להסתדר בכול מקום ובכול מצב. אבל מה יעלה בגורלם של אנשים אחרים, פחות חזקים ממני, ששקופים בעיניי אליטות השמאל? נכנסתי לפוליטיקה ולליכוד בשבילם. פישר טוען שאסור לתת לעולם תחתון להשתלט על העירייה? אני לגמרי מסכים אתו. אבל הוא לא מכיר אותי. לא אנוח עד שיוכח שאני צודק”.

איך כול זה קשור אלינו, תושבי הרצליה

רפי קדושים הוא כיום האופוזיציה היחידה ליריב פישר. מלבדו, אף אחד אחר בהרצליה לא באמת קורא תיגר על מדיניות ראש העירייה, ולא מבקר ומאתגר אותו בפומבי. אפשר להסכים או לא להסכים עם העמדות של קדושים בנושאים העירוניים שעל סדר היום. אבל בהנחה שפעילות אופוזיציונית חוקית – במסגרת כללי המשחק המקובלים – חיונית לדמוקרטיה, ומאלצת את מי שמוסרות השלטון העירוני בידיו להוכיח שהוא אכן פועל בצורה נכונה לטובת הציבור, קדושים עושה עבודה ציבורית חשובה. אפילו ראויה להערכה.

מי שמקשיב לדבריו הסדורים בישיבות מועצת העירייה; מי שקורא את מבול השאילתות וההצעות לסדר היום, שהוא מרעיף על יריב פישר חדשות לבקרים – בנושאים כמו מדיניות העירייה כלפי בעלי עסקים קטנים, מתן רישיונות רוכלות וזיכיונות למסעדות בחופי הים; וייצוג השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות בעיר (תתפלאו, יש כאלה) – יופתע.

השיח שלו עמי במרכז התרבות המפואר נינא – ראשי תיבות של נווה ישראל ונווה אמירים, שכונה עשירה ושכונת שיכונים צמודות זו לזו בהרצליה – מנומק. יש לו תפיסת עולם מגובשת. הוא מתכוון לייצג את החלשים בהרצליה ובעיקר מתכנן לא לתת לפישר דקה אחת לנוח על זרי הדפנה.

“איך אתם רוצים, שאדם כמוני, שהיה פושע וישב בכלא ושילם את חובו לחברה, יחזור למוטב”, הוא מתריס, “אם אתם ממשיכים למתג אותנו כול הזמן כפושעים. מי ייתן עבודה לאנשים כאלה? מי ייתן להם צ’אנס אמיתי להשתלב בחברה הנורמטיבית?”.

קדושים לוקח את המשימה בשיא הרצינות. הוא מספר שבחודש הבא יקבל תואר אקדמי ראשון – בי.איי. בקרימינולוגיה. אם מאמינים לגרסתו, לפיה הוא נטש סופית כול קשר לפעילות בלתי חוקית, ומקדיש את זמנו לגמילת צעירים מעולם הפשע, שווה להקשיב לדבריו.

רפי קדושים ומוחים, שארגן להפגנה מול בית ראש העיר, יריב פישר, בשכונת הרצליה הירוקה. צילום: עיריית הרצליה