יש אנשים שהופכים אהבת ספורט לשפת חיים. זיוה לב דגן הייתה כזו—אומץ, אצילות ולב רחב, שכיוונו תמיד אל הזולת.

היום התבשרתי על פטירתה, בטרם עת, של חברתי היקרה זיוה לב דגן, שהתמודדה באומץ ובאצילות שתמיד אפיינה אותה במחלה קשה.

היא הותירה אחריה את יפתח בעלה, את ילדיה דניאל ובן, נכד, אם, אחות, חברים רבים, מאמני ושחקני כדורסל שעל חייהם היא השפיעה רבות.

את זיוה הכרתי עוד בתיכון עירוני בהרצליה – זה שנקרא היום “ראשונים”. היינו חלק מחבורה רב־שכבתית, שמבלה יחדיו בערבי שישי. איתנו בחבורה נערות ונערים מקסימים, ערכיים: חלקם שחקני כדורסל במחלקות הנוער של מכבי והפועל תל אביב, אחרים מדריכות ומדריכים בתנועות הנוער של הרצליה.

שנים אחר כך חזרנו ונפגשנו דרך הכדורסל. בקבוצת “יחדיו רעננה”, שהתמודדה בליגות הנמוכות, שיחקתי עם יפתח—גארד קשוח ומוכשר ובעיקר אדם עם לב ענק – שהתאים לזיוה כמו כפפה ליד, ויחדיו הקימו משפחה לתפארת.

הכדורסל המשיך להיות חוט מקשר בינינו. זיוה, יפתח וילדיהם התחברו בתחילת שנות האלפיים לקבוצת הכדורסל המאוחדת “בני השרון”.

זיוה לא הייתה רק אוהדת; היא ובני משפחתה-הגרעינית והמורחבת-היו בית חם לחלק מהשחקנים הזרים ולמתאזרחים של הקבוצה. היא סייעה לקליטתם בישראל, אירחה, הקשיבה, ייעצה להם במשברים משפחתיים והפכה אותם לבני בית. גם שנים אחרי שחזרו לארצותיהם-הם ידעו שבישראל מחכה להם משפחה אמיתית.

בשנת 2008, עת מחלקת הנוער ברעננה חוותה משבר ניהולי, קיבלה זיוה על עצמה בהתנדבות את ניהול מחלקת הנוער של עירוני רעננה ושימשה יושבת ראש, פורצת דרך של האגודה, לצידה רון נווה בתפקיד המנהל המקצועי. לצד עבודתה “האמיתית” כמנהלת משאבי אנוש באלדן, היא השקיעה ימים ולילות בשחקנים הצעירים ובמשפחותיהם.

התוצאות של הצמד המיוחד הזה, יחד עם צוות המאמנים המוכשרים שבאגודה היו-גביעים ארציים, שלוש אליפויות מדינה לנוער, אליפות תיכונים (מטרו ווסט) ושחקנים שהפכו לדור הבא של הכדורסל – זהו הצד ההישגי והגלוי. החלק האמיתי היה הדרך: האופן שבו ידעה לגעת בכל אחד—מאמנים ושחקנים—ולתת לו תחושה שהוא שייך, שהוא חשוב, שיש לו עתיד. לפעילות הקהילתית האינטנסיבית רתמה זיוה, כרגיל, את כל משפחתה המופלאה.

בשנת 2012 מונתה זיוה ליו”רית קבוצת הבוגרים של מכבי רעננה, תפקיד אותו מילאה במשך כעשור בהצלחה רבה.

זיוה הובילה את קבוצת הבוגרים להעפלה מהליגה הארצית לליגה הלאומית, ושם המשיכה, עם הצוות שלה ובני משפחתה, לטפח את שחקני מחלקת הנוער כמדרגה נוספת לפני המעבר לליגה הבכירה. היא ניהלה ביד רמה קבוצה דומיננטית, תחרותית ומובילה בליגה ששילבה בעיקר שחקני בית צעירים.

העצב על לכתה גדול, כואב. מחר (יום שישי) בשעה 9:00 בבוקר תיטמן זיוה בבית העלמין כפר נחמן, רעננה. נוחי על משכבך בשלום, חברה יקרה.