אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהרצליה נפתחו אמש בטקס העירוני בהיכל אומנויות הבמה – "הד קולם". בטקס השתתפו להקת "על הבמה", ראש העירייה יריב פישר ושורדת השואה ותושבת העיר, דבורה ויינשטיין, שנשאה דברים מרגשים.

טקס יום השואה בעיר הרצליה (צילום: דוברות עיריית הרצליה)
דבורה ויינשטיין אמרה בטקס: "אני כאן כדי להזכיר את גטאות טרנסניסטריה בשם הרבים שהיו ואינם. אני נולדתי בעיירה חוטין, בסרביה שהיא חבל ארץ בגבול בין רומניה לרוסיה. בין שתי מלחמות העולם הועברנו בהסכמים בין שתי המדינות – רוסיה (אוקראינה) ורומניה.
"אף אחד מהעמים האלה לא התגלה כרחמן כאשר מלחמת העולם השנייה פרצה. בצעדות טרנסניסטריה והגטאות נספו 'רק' כ-400,000 ולכן בטקסים הממלכתיים לא מזכירים אותנו, כי מה זה ארבע מאות אלף מתוך שישה מיליון?
"אז אני הקטנה, לקחתי על עצמי לספר ולהזכיר את מה שקרה לנו ולי.
"בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי, שבארץ האהובה שלי אראה שוב את השואה מתקיימת.
"ליבי עם כל הנפגעים מאותו יום ארור שפקד אותנו, ה-7 באוקטובר. אך ההבדל בין השואה שלי לשואה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר, הוא שוריורי, והמעטים ששרדו חזרו בלי קורת גג, בלי כלום, מלבד הבגדים שלגופם, ובלי איש שיוכלו לבוא אליו בטענות.
"ניצחתי את היטלר ואת אנטונסקו המנהיג הרומני, התחתנתי, נולדו לי שני ילדים – רוני בני ומיכל בתי, והם העשירו את חיי. היום אני סבתא מאושרת ועשירה, יש לי 5 נכדים ו-8 נינים (כן ירבו). זהו השבט שהקמתי מתוך האוד היחיד ששרד, ועל כך גאוותי. ניצחתי את היטלר! עם ישראל חי!".
ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, אמר בטקס: "הערב, אנו מתייחדים כולנו, צעירים ומבוגרים, על מנת לזכור ולעולם לא לשכוח, את התקופה האיומה, הקשה והאפלה ביותר שחווה העם היהודי לדורותיו. סיפורי הזוועה שבני עמנו חוו, רק בגלל עצם היותם יהודים, לנצח יישארו כצלקת עמוקה שצרובה בליבנו, ועל כל אחת ואחד מאתנו מוטלת האחריות לספר את סיפורם לעולם ולדאוג שהוא לא לעולם לא יישכח.
"בחודשים האחרונים, אנו שוב עדים לחוזקם ולתעצומות הנפש של שורדי השואה. הם מלמדים אותנו שגם מהכאב, האובדן והמשבר הגדולים ביותר – אפשר לצמוח ולא לאבד תקווה.
"בתקופה האחרונה, האנטישמיות בכל העולם מרימה את ראשה ואנו עדים למאורעות מבהילים שמזכירים לנו את העבר. זה מביא אותי לשאול – האם ההיסטוריה של העם היהודי לנצח תחזור על עצמה? האם כך נגזר עלינו לחיות תמיד? אני רוצה להאמין – שלא. אני מסרב לקבל את הטענה שמדובר בגזרת שמיים. עלינו לעשות הכל על מנת שמאורעות העבר לא יחזרו על עצמן, שלא ניתן לשנאה לפגוע בנו, ושנדע להגן על עצמינו בכל מקום – גם בארץ וגם בעולם.
"אנחנו אוהבים ומחבקים אתכם, ומבטיחים – שלעולם לא נשכח".
תגובות