ב-8 ביוני 1975, החודש לפני 50 שנים, נפטר אברהם קרן, ראש המועצה הנבחר הראשון של כפר סבא. בן 85 היה במותו.

לא יהיה זה מוגזם להעריך, כי קרן היה ראש הרשות המקומית המרשים והחשוב ביותר בתולדות כפר סבא, ויחד עם זאת גם הנשכח ביותר.

בית הספר אוסישקין בכפר סבא בשנת 1943. צילום: דניאל קפלן, לשכת העיתונות הממשלתית

החליף את האיכר אוסטשינסקי

באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, הנהגת כפר סבא הייתה מורכבת משלושה מוכתרים, אשר כיהנו זה בצד זה וייצגו את שלושת המגזרים החברתיים-כלכליים בה: המעמד הבינוני, האיכרים והפועלים. מדובר בהתנהלות מוזרה ולא תקינה, שהכבידה על הניהול המוניציפאלי וכמובן עיכבה את התפתחות המושבה.

במרוצת שנתיים, מראשית 1937 ועד תחילת 1939, כיהנה בכפר סבא מועצה ממונה בראשות האיכר אליהו אוסטשינסקי. אולם גם המועצה הממונה לא חילצה את כפר סבא מקיפאונה ולא פילסה דרך חדשה.

השינוי הגדול התחולל בעקבות הבחירות הראשונות למועצה המקומית, שנערכו בתחילת חודש מרס 1939, ובהן ניצחה רשימת ההסתדרות, שייצגה את ציבור הפועלים: אברהם קרן נבחר לנשיא המועצה המקומית – תפקיד שאותו מילא במרוצת 13 השנים הבאות, עד סוף שנת 1951.

אברהם קרן בהנחת אבן פינה לשיכון עולים (חצרות הדר) בשנת 1946. צילום: דניאל קפלן, מכון לבון.

הנהגת המושבה עם פנחס ספיר

אברהם קרן ראה בחזונו את כפר סבא כמושבה גדולה, מודרנית ומטופחת, שיש לה מאפיינים עירוניים.

הנהגת המושבה, שכללה אותו, את פנחס ספיר ואת שלמה אנגל, אימצה את היעדים הבאים: פיתוח מואץ של כפר סבא; מתן מענה לצרכים חברתיים ושיפור השירותים לכלל האוכלוסייה; ביסוסה של כפר סבא כמרכז אזורי ורתימתה להגשמת מטרות לאומיות כמו קליטת עלייה.

לשם הגשמת היעדים הללו נקטה המועצה המקומית במדיניות כלכלית מרחיבה, שלא תמיד התחשבה בשיקולים של יעילות כלכלית ורווח; למשל, השקעות בפיתוח תשתית ובהקמת מוסדות חינוך ובריאות באמצעות הלוואות.

לספח לכפר סבא דונם ועוד דונם

קצרה היריעה מלפרוש את מלוא עשייתה של המועצה, בראשות אברהם קרן, ולפיכך יוצגו הדברים על קצה המזלג.

המועצה המקומית בראשות קרן פעלה בנחישות להרחבת שטח השיפוט שלה.

בעת שנבחר לנשיא המועצה בשנת 1939, עמד שטח השיפוט של המועצה על 2,100 דונם בקירוב בלבד. עוד בתקופת המנדט הוא הוכפל לכדי 4,100 דונם. כבר בסמוך להקמת המדינה נוספו למעלה מ-3,000 דונם לשטח השיפוט שגדל ל-7,200 דונם, ובתוך זמן קצר צורפו למועצה עוד אלפי דונמים מהקרקעות הנטושות.

הגידול בשטח השיפוט של כפר סבא איפשר את צמיחתה, את בנייתן של שכונות חדשות ואת קליטתם של אלפי עולים חדשים.

בית חולים ליולדות בכפר סבא. צילום: מכון לבון

סלילת רחובות רוטשילד והרצל

בעת שהמועצה הנבחרת הראשונה החלה לכהן, היה בכפר סבא רחוב סלול אחד בלבד – רחוב השרון (כיום רחוב ויצמן).

עד מהרה יזמה המועצה את סלילתם של רחוב רוטשילד ורחוב הרצל ובהמשך רחובות נוספים.

בצד פיתוח התשתית, שימשה סלילת הרחובות מענה לחוסר העבודה, שגאה בשנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה, וסיפקה תעסוקה למובטלים רבים.

סלילת הרחובות שינתה את נוף המושבה.

בניית ביה”ס אוסישקין וכצנלסון

המועצה המקומית בראשות קרן הטביעה חותמה בתחומי החינוך והבריאות.

המועצה הנבחרת הראשונה בנתה את הבניין המודרני של בית ספר אוסישקין, שהמיר את המבנים העלובים והלא ראויים, ששימשו עד אז אכסניה לבית הספר העממי.

כעבור שנים אחדות הייתה המועצה המקומית שותפה להקמת בית החינוך התיכון על שם ברל כצנלסון, ששימש גם את בני המושבות והמושבים בסביבה, וקיבלה על עצמה את האחריות עליו.

היא גם גיששה אצל רשת אורט להקים במושבה בית ספר תיכון מקצועי; מהלך שקרם עור וגידים כעבור שנים אחדות, אחרי פרישת קרן מראשות המועצה.

בית החולים מאיר בכפר סבא. צילום: המרכז הרפואי מאיר

הקמת בי”ח מאיר ושיכון עלייה

בתחום הבריאות יזמה המועצה והובילה את הקמתו של בית היולדות בכפר סבא ובהמשך פעלה למען הקמתו של בית חולים לחולי ריאות במושבה (בית חולים מאיר).

המועצה המקומית בכפר סבא הייתה חלוצה ביישוב העברי בארץ בתחום השיכון המוניציפאלי.

היא יזמה את הקמתה של חברת השיכון “חצרות הדר”, שבנתה שיכון עבור עולים עוד לפני הקמת המדינה (חצרות הדר), ושיכונים לקליטת העלייה הגדולה לאחר הקמת המדינה: שיכון עלייה ושיכון גאולים.

בעת כהונתו של קרן אף הונחו היסודות להקמתו של שיכון קפלן.

רבותיי, ההיסטוריה לא חוזרת

על מנת לבסס את כפר סבא כמרכז אזורי, יזמה המועצה המקומית, לאחר הקמת המדינה, את הקמתם של מוסדות ממשלתיים בכפר סבא: בית משפט השלום ומשרדי מס הכנסה.

שני המוסדות הללו – יחד עם בית היולדות, בית החינוך והתיכון ששימש את בני הנעורים במושבות ובמושבים באזור – ביססו את מעמדה המרכזי של כפר סבא בשרון הדרומי.

למרות פעילותו הענפה של קרן למען פיתוחה של כפר סבא, ועל אף תרומתו הגדולה לקידומה ולביסוסה וחשיבותו הרבה, כראש המועצה הראשון הנבחר של כפר סבא, אברהם קרן לא זכה להנצחה הראויה.

נושא שבהחלט נכון לתקנו.

ההיסטוריה של כפר סבא מעניינת וחשובה, וקיים תיעוד יקר ערך, רחב ומגוון על אודותיה; אולם עד היום פרנסי העיר לא השכילו להקים ארכיון שיכבד את קורותיה החשובים. את ההזנחה הזאת ראוי לתקן בהקדם.

אני מציע, אפוא, לעירייה ולראש העירייה, רפי סער, להקים אכסניה מתאימה לארכיון לשם עידוד המחקר, הלימוד והפצת הידע על כפר סבא, ולקרוא את הארכיון על שמו של אברהם קרן.

כבודה של כפר סבא ודאי ייצא נשכר מכך.

מאמר מאת איציק גרינברג – העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא.

רחוב טשרניחובסקי כפר סבא בשנת 2024. צילום: שרון אונליין

כתבות נוספות על המורשת והיסטוריה של כפר סבא:

לכתבה על סלילת הרחוב הראשון של כספר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על מאבק המים הגדול במושבה הצעירה כפר סבא – הקליקו כאן. 

לכתבה על הרכבת הראשונה של כפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על האופרה הראשונה שהוצגה בכפר סבא – הקליקו כאן. 

לכתבה על כיבוש כפר סבא הערבית – הקליקו כאן.