כולנו יכולים להרגיש מדוכדכים, לחוות חוסר-חשק ותנודות במצב הרוח, ובתקופות מסוימות לראות את העולם באופן פסימי במיוחד.

לא פעם מגיעים אליי לקליניקה מטופלים שטוענים: “אני נמצא בדיכאון”.

הדיכאון נראה אחרת אצל כל אחד. ישנם כאלה שממשיכים לתפקד במספר תחומי חיים: הולכים לעבודה או לבית-הספר, מקיימים קשרים חברתיים או זוגיים, שומרים על שגרת היום ואפילו מחייכים.

את הדיכאון שהאדם חש קשה להסביר לעולם שבחוץ. המטופלים מתארים תחושת ריקנות גדולה, מחשבות רבות על משמעות החיים, רצון מתמיד להיכנס למיטה לישון ו”להיעלם”, הימנעות מדברים שעשו בעבר ואובדן שמחת חיים כללית.

חשוב לציין שבתקופה הזו של השנה יש לא מעט אנשים שחווים דיכאון עונתי, שנקרא גם דיכאון חורף. זו יכולה להיות אפיזודה של דיכאון שמופיע כאשר שעות האור מתקצרות ושעות החושך מתארכות, והוא מאופיין בסימפטומים של דיכאון קליני: מצב רוח ירוד, פסימיות, ירידה או עליה בתיאבון, פגיעה באיכות השינה, הנאה פחותה מפעילויות שהיו מהנות בעבר, ואפילו מחשבות אובדניות. מחקרים גילו שחשיפה מופחתת לאור השמש משפיעה על פעילות המוח, במיוחד בחלקים שאחראים על ויסות מצב הרוח, תיאבון ושינה. הסטטיסטיקה מדברת על כך שאחד מתוך 20 אנשים חווה בתקופת החורף דכדוך וירידה מסוימת במצב הרוח. במקרים רבים לא מדובר בדיכאון חורף, אלא בתגובה נורמטיבית לשינוי מזג-האוויר והפחתת הפעילות השגרתית עקב הקור, החושך והגשם.

גם אם לא אכנס לכל הפרטים הקליניים של דיכאון ולגורמים הגנטיים, הפסיכולוגיים והסביבתיים שלו, אני בוחרת לשתף אתכם במה שאני עושה בטיפול מסוג זה:

# מזמינה את המטופל לתת מקום לדיכאון. להכיר בו, להסתכל לו בעיניים ומעודדת לתת ביטוי לרגשות שהדיכאון טומן בחובו: עצב, חוסר אונים, ייאוש, תסכול, שיעמום ותחושת ריקנות. אני מציעה לתת שם, דימוי, צבע וצורה לכל קשת הרגשות השליליים שהוא חווה, באמצעות ציור, בחירת קלפי תמונות או הנכחה בימתית במשחק ודרמה.

# אני מבקשת מהמטופל להתייחס גם למציאות הקונקרטית כדי שיוכל לשמור על תפקודים משמעותיים בחייו. לעיתים נדרש שילוב של טיפול תרופתי, ואז נכנס גם טיפול פסיכיאטרי לתמונה.

# מציאות חייו של המטופל נכנסת לחדר ומדוברת על ידינו: מהי שגרת היום שלו? ובאיזה אופן הוא דואג לצרכים בסיסיים כמו היגיינה, הרגלי שינה, אכילה ופעילות גופנית?

# אנחנו ממפים את מערכות היחסים בחייו, ומדברים על סביבה תומכת שערה למצבו ויכולה לסייע בעת הצורך: משפחה, חברים, קהילה או מסגרת אליה משתייך (לימודים, עבודה). ההכרה הסביבתית לא תמיד פשוטה, כי הדיכאון יכול להיות שקוף ואז לא מקבל הכרה ככזה. האדם לומד להסביר את הדיכאון לעצמו ואחר כך גם לסביבה הקרובה.

# אנחנו עוסקים באיתור וזיהוי הימנעויות ועובדים על צמצומן. הרבה פעמים הדיכאון מגיע יחד עם חרדה ו/או מחשבות המעכבות את האדם מלהתקדם ולהתמודד עם אתגרי היומיום.

# נזכרים ב”עוגני מצב רוח”- כל אותם דברים שהאדם יודע, זוכר, ניסה בעבר והשפיעו לטובה על מצבו הכללי: מוזיקה, ציור, ריקוד, עיסוק בספורט, צפייה בתוכנית טלוויזיה אהובה, אכילת אוכל מועדף, מקום נעים להיות בו, שיחה עם אדם קרוב, כתיבה, מדיטציה, תרגול מיינדפולנס, טיול בטבע ועוד…

# לעיתים אנחנו בונים תכנית עבודה עם משימות שבועיות. מטרות הנוגעות לסדר יום או לשילוב “עוגני מצב-רוח” באופן יזום במהלך השבוע. המטופל חוזר ומשתף איך נראה השבוע שחלף, מה עבד יותר ומה פחות, ואילו מטרות הוא מציב לעצמו לשבוע הקרוב.

# בתקופות קריטיות ישנם מטופלים שמגיעים אליי פעמיים בשבוע על מנת שההחזקה תהיה מאסיבית יותר עד שתקופת הדיכאון תחלוף, שמצב הרוח יתייצב, והתפקוד הכללי יתאזן.

הדר פז. צילום: סתיו שניידר אשוח

הייתה לי מטופלת שבכל מפגש ביקשה לשים לצידה כיסא שמייצג את הדיכאון: “הוא כל הזמן פה איתי בחדר” הייתה אומרת. מידי פעם פנתה אליו וביקשה שיעזוב אותה: “אני לא רוצה בך יותר דיכאון, אתה לא מגדיר אותי, ואני לא אתן לך להשתלט על חיי”.

מטופל אחר היה חוזר על המשפט: “ניצחתי את הדיכאון!” ומעניק לעצמו מדליות ניצחון על כל הישג תפקודי שהשיג בתקופות היותר טובות שלו.

והיו כאלה שהגיעו להבנה שהגלים הדיכאוניים לא הולכים לשום מקום, והם תמיד יהיו שם… ומתוך ההבנה הזו יצאנו לדרך של חיפוש ובדיקה, באיזה אופן האדם חי לצד הדיכאון את גרסת החיים הטובה ביותר שלו.

הדר פז- מוסמכת MA בהתמחות פסיכודרמה, טיפול נפשי באמצעות אומנויות למתבגרים ומבוגרים. הקליניקה בהרצליה.

לייעוץ טלפוני ראשוני חינם: 054-5797773

לאתר: https://lp.vp4.me/cp5z