לפני שנה, ב-27 בפברואר 2024, נבחר חיים ברוידא בפעם השנייה לראש העיר רעננה ובמרץ 2024 הקים קואליציה עירונית מקיר לקיר.

זמן טוב לסיכומים.

עיתונאי ועסקן

אקדים ואומר. אני מכיר את ברוידא כמעט 35 שנה, מהתקופה שבה היה כתב ידיעות אחרונות באזור השרון, ואני כתבתי וערכתי במקומון של קבוצת “ידיעות” באזור זה.

ברוידא נבחר ליו”ר ועד העיתונאים של ידיעות אחרונות, שהיה בשנות התשעים של המאה הקודמת, לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כלי התקשורת החזק והמשפיע במדינה. היה לו כוח עצום בעיתון.

מדי שבוע, בימי שישי, הוא פרסם במקומון של “ידיעות” בשרון טור אישי, שבו קרע לגזרים בביקורת (לגיטימית) את ראש העיר רעננה, זאב בילסקי, שנבחר לראשונה בשנת 1989.

בילסקי לקח ללב. הוא אגר את עשרות, ובמשך השנים אולי אפילו מאות הטורים, שפרסם ברוידא נגדו בקלסר ייעודי, וניסה לשכנע שאין תקדים לקמפיין ארוך וממוקד שכזה, ושלטענתו יש פה עיתונאי שפשוט שואף לרשת אותו.

הוא פנה בעניין זה לעורך המקומון בשרון, ולבכירים אחרים בידיעות אחרונות, הכי בכירים. שום דבר לא עזר.

קודם כול, בגלל חופש העיתונות. לא הייתה שום סיבה מוצדקת, באותם ימים, להגביל את חופש העיתונות וחופש הביטוי של ברוידא. בנוסף, אף אחד לא התנדב להרגיז את יו”ר ועד העיתונאים. ברוידא אמנם לא נחשב לאחד מבכירי הכותבים בידיעות, אבל היה העסקן מספר 1.

במבחן הזמן, בחוכמת הבדיעבד, הוא אכן הפך לפוליטיקאי ברעננה, והתמודד על ראשות העיר. בדיוק כפי שטען בילסקי.

בפעם הראשונה, בשנת 2003, הובס מול הזאב.

בפעם השנייה, בשנת 2005, הפסיד לנחום חופרי. בפעם השלישית, בשנת 2013, התמודד כמספר 2 ברשימת חופרי, שהובס על ידי בילסקי.

בהתמודדות הרביעית, בשנת 2018, הגשים את חלומו כאשר ניצח בסיבוב שני את איתן גינזבורג; ובשנת 2024 כבר ניצח בבחירות לראשות העיר בסיבוב הראשון, עם 43%, לא מעט בזכות תמיכת הציבור הדתי ברעננה.

הבעיה, בכול הסיפור הזה, היא שמבין ראשי הערים של רעננה בעשורים האחרונים – בעיניי ברוידא הוא אולי העיתונאי הטוב ביותר, אבל ראש העיר הגרוע מכולם בעיר שפעם הייתה פנינת השרון.

זוהי דעתי, כמי שגר ברעננה 20 שנים (1999 – 2019), ילדיי בוגרי מערכת החינוך בעיר, ועבדתי בה 8 שנים נוספות מאז 1989.

זאב בודד

אסביר.

במו עיני, ככתב צעיר, ראיתי את זאב בילסקי מתכנן את הפיכת אזור המוסכים, מפעלי הבטון והמלאכה הישן בצפון מזרח רעננה, לאזור הייטק שיתחרה עם זה שהקים ראש העיר השכן, אלי לנדאו, בהרצליה פיתוח. אחר כך הסתובב עם מצגת לשכנע חברות הייטק לעזוב את ת”א והרצליה לטובת רעננה. אחר כך תכנן והקים את שכונת לב הפארק ואת פארק רעננה, הראשון מסוגו עם אגם מלאכותי ואמפיתיאטרון.

אחר כך באו מרכז הטניס מהיפים במדינה, הספורטק, מגרשי האימונים למחלקת הנוער בכדורגל ומגרש בייסבול, אולמות ספורט בכול בתי הספר ברעננה, שני תיכונים חדשים (מטרו ווסט ואביב), מרכז המוסיקה, תכנון ותקצוב תוואי העוקף הצפוני של רעננה, הקמת אזור התעסוקה ממזרח לכביש 4 והבאת אמדוקס ונייס, תכנון וייזום קניון רננים, רשימה חלקית.

נחום תקום

נחום חופרי שמר על כול הטוב הזה, המשיך לטפח את המותג והעיר “רעננה פנינת השרון”, ועשה שני דברים גדולים. בתקופתו הלא ארוכה כראש העירייה, תוכננה ואושרה תוכנית המתאר הראשית של רעננה, רע/3000, שהתוותה את החזון עד שנת 2030. ממנה גם נגזרו תוכנית רע/1010 ותוכנית רע/1010א להתחדשות עירונית, מתקופת בילסקי וחופרי, והעדכון שלה, תוכנית רע/1010ב, בתקופת ברוידא.

חופרי תכנן את שכונת נווה זמר, לרבות השטחים הירוקים והמבנים הציבוריים בה, והספיק להוציא את היתרי הבנייה הראשונים.

הוא גם בנה את מרכז המוסיקה המרשים ברחוב עציון ואת הבריכה העירונית המקורה.

מי שסייע רבות לשניהם, בתחומי התכנון ובנייה, היה סגן ראש העירייה ויו”ר הוועדה המקומית הדומיננטי באותם ימים, איתן גינזבורג.

החיים אחרי

מה הם ההישגים המרכזיים של חיים ברוידא בשש שנותיו כראש העיר?

דוברת העירייה התעלמה משאילתה בעניין זה, שקיבלה כבר לפני כמה שבועות, מן הסתם בהוראת ראש העיר.

אז הנה הסיכום שלי.

עיר בסדר גודל של רעננה, שנושקת ל-100 אלף תושבים, צריכה להמשיך ולפתח אזורי תעסוקה ושטחים ציבוריים. ראשית, משום שאזורי התעסוקה הם מקור ההכנסות הרווחי המרכזי, והריאות הירוקות חיוניות לאיכות החיים. שנית, מפני שהנוכחיים תוכננו וניבנו, בעיר שהייתה בת כ-60 אלף תושבים. פארק רעננה, למשל, נהיה קטן למידותיה של העיר.

לרעננה אין מספיק שטחי עתודה, ועל כן, כיוון ההתפתחות החיוני שלה הוא צפון מערב, בשטחים החקלאיים בתחום השיפוט שלה ושל המועצה האזורית חוף השרון (רשפון, בני ציון). שם יכול ראש עיר להשפיע על רעננה לדורות. לתכנן אזורי תעסוקה צמודי דופן לשכונות החדשות. להגדיל ולהאריך את פארק רעננה, לכיוון כביש החוף. לדאוג לאינטרסים של העיר, לפני הכול.

ברוידא הפקיד את הובלת התוכנית הכי חשובה לעתיד של רעננה בידי רשות מקרקעי ישראל. זו שרוצה, בראש ובראשונה, לאשר מקסימום יחידות דיור ורואה את האינטרסים של משרד האוצר, ומשרד השיכון, לפני טובת רעננה.

זה לא אומר שהתוכנית תהיה רעה לרעננה. זה רק אומר, שראש עירייה עם חזון, מנהיגות ויכולת ביצוע, לא היה נותן לרשות מקרקעי ישראל להוביל את התוכנית הכי קריטית לעתיד רעננה. זה לא היה קורה במשמרת של חולדאי, יעל גרמן, או מרים פיירברג.

ברוידא חתם על הסכם עם בעלי הקרקע בכפר בתיה, 160 דונם בדרום מערב רעננה, לבניית שכונה חדשה בת 1,250 יחידות דיור. הפרויקט היפה הזה הפך לקטטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולהאשמות הדדיות בהפרת הסכם. בעלי הקרקע הגישו באופן חד צדדי לוועדה המחוזית תוכנית לכפול יחידות דיור. ברוידא תובע אותם, ופרסם פוסט, שקורא לבנקים לא לממן את התוכנית.

כך או אחרת, זה רע לרעננה.

הבחירות הבאות

בתחום התחבורה, השינוי “האסטרטגי” בתקופת ברוידא, הוא הזזת תחנת המטרו העתידית מתחנת רכבת ישראל (תחנת רעננה מערב), לכיוון בית לוינשטיין, מרחק של כמה מאות מטרים. מהלך שנוי במחלוקת שבזבז לכול הצדדים הניצים זמן ומשאבים עצומים.

ברוידא שינה גם את הסגנון. סמל ודגל העיר הוחלפו. רעננה כבר לא מקודמת בתור פנינת השרון.

המורשת החדשה, סובבת איש אחד, עם המון אגו.

מריבות והתבטאויות בוטות הן עניין שבשגרה.

כאשר תושב העיר פנה אליו בתלונות על כך, שרבנית רפורמית הגיעה לבית ספר בחג, במקום רב אורתודוכסי, ענה לו ברוידא בוואצפ: “אתה אידיוט מושלם. בתור ספר כושל הרווחת יותר ממה שאני מרוויח היום”.

כאשר חבר אופוזיציה כינה אותו ראש עיר כושל, עיתונאי קטן, וקרא לו להתפטר, פרסם ברוידא פוסט: “תקשיב לתחנוני אשתך וילדיך המדהימים. הם מרגישים פגועים ומושפלים ממך. כשם שהגעת אלי עם מכתב התפטרות בקדנציה הקודמת, שמשום מה לא היה חתום והסברת ‘האישה והמשפחה לוחצים’, בוא תאזור כוחות ותתפטר. אתה פוגע בהם. שמך כבר זמן רב הולך מאחוריך”.

עד כמה שמו של ברוידא בעצמו עדיין הולך לפניו?

את זה, אני מאמין, נגלה בבחירות הבאות ברעננה בשנת 2028.

ועוד איך, נגלה.

הכותב הוא אחד מבעלי חברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, המפעילה רשת מקומונים דיגיטלייים, בהם “שרון אונליין”. 

טור ישן טיפוסי של העיתונאי חיים ברוידא נגד ראש העיר רעננה זאב בילסקי. צילום: מתוך המקומון “ידיעות השרון”