נתחיל מהסוף.

אם היו נערכות בחירות לראשות העיר הרצליה החודש, דצמבר 2025, בין שני המועמדים שהתמודדו ראש בראש לפני שנה ועשרה חודשים – משה פדלון היה מביס את יריב פישר.

הקדנציה של פישר, שהחלה במרץ 2024 עם הבטחות לשינוי וניקיון ושקיפות, צלעה כמעט מהרגע הראשון, אבל איכשהו הוא הצליח לסחוב את העגלה המלאה בכוונות טובות.

השבוע זה נגמר: יריב פישר איבד זמנית את הרצליה. מה שכונה פעם “הרחוב”, קרי דעת הקהל שבימינו עברה מן הרחוב אל קבוצות הוואצפ הקהילתיות, גועשת ורוחשת נגדו.

ציבור רחב שבחר בו – מאוכזב, מתוסכל וממורמר.

ללכת בלי רגליים

ראש עירייה הוא הפוליטיקאי היחיד בישראל, שנבחר ישירות על ידי הציבור (למשך 5 שנים), ולא ברשימה מפלגתית. מכאן נובעת תלות ישירה ואישית שלו בשביעות רצון התושבים.

ברשויות המקומיות העשירות של גוש דן, שהרצליה נמנית עליהן, צועד כול ראש עיר לעבר הקלפיות בבחירות המוניציפליות הבאות על שתי רגליים.

רגל אחת היא החינוך. אי אפשר להיבחר שוב לראשות העיר הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, אם מערכת החינוך העירונית במצב גרוע. אפשר להיבחר שוב אם תחום התרבות לא משהו. אפשר להיבחר שוב אם תחום התכנון והבנייה קופא על שמריו. אי אפשר ללא מערכת חינוך איכותית ומתפקדת, כי זה הנשא הכי חשוב להורים, הבוחרים.

הרגל השנייה היא הניקיון. כמעט בלתי אפשרי להיבחר שוב באזור השרון, אם העיר אינה נקייה, מתוחזקת ומטופחת. לב הקמפיין האחרון של ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, היה הלכלוך ברחובות רמת השרון. הקמפיין כל כך הצליח, עד שראש העירייה הקודם, אבי גרובר, פרש מהמרוץ.

הרכב האוכלוסייה בשכונות גליל ים, הרצליה פיתוח, הרצליה ב’ והרצליה הירוקה אינו שונה מהאוכלוסייה החזקה והתובענית, שמתגוררת בשכונות החזקות של רמת השרון.

השטח שבחר מורד

הרחובות בהרצליה לא נקיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אמנם זוהי בעיה, שמשותפת לערים רבות מאז 7.10.23, אבל בהרצליה המצב גרוע במיוחד במרכז העיר – שמטונף ממש.

גם במערכת החינוך בהרצליה נרשמו חריקות ותקלות רבות מאז שנבחר יריב פישר, עד שהשבוע פרצה אש גדולה בשמונה בתי ספר, ומאות הורים הכריזו על השבתות, מחאות, שיחות זום רבות משתתפים ואלפי הודעות וואצפ זועמות.

ההורים ביטאו כעס עצום על מהפכה באזורי הרישום, שפישר ומנהל החינוך העירוני הכריזו עליה לקראת ספטמבר 2026, אבל זהו רק קצה הקרחון. מערכת החינוך של הרצליה חוותה בשנה האחרונה טלטלה אחרי זעזוע. גל עזיבות של מנהלים ומנהלות; שתי התאבדויות של תלמידי תיכון; גל מעצרים ושמונה כתבי אישום נגד תלמידים שהיכו נער.

מרד ההורים ממוקד דווקא בשכונות, שבהן קיבל פישר את מרבית הקולות שלו בבחירות המוניציפליות ב-28 בפברואר 2024, למשל שכונת גליל ים.

20 חודשים לאחר המהפך בהרצליה, ששלח את משה פדלון הבייתה, השטח שבחר ביריב פישר מתקומם על כך שהוא צועד בלי שתי רגליים.

לאן כל זה הולך

למזלו של יריב פישר, המשבר העצום, הזעם הציבורי ואי האמון במנהיגותו מתרחשים שלוש שנים לפני הבחירות הבאות לראשות העיר, שיתקיימו בסוף 2028. יש זמן לתקן.

לזכותו של פישר צריך לומר: מדובר בנבחר-ציבור ערכי, מסור, ליברל ודמוקרט שבאמת עובד סביב השעון כדי לנסות לשמר ולשפר את איכות החיים בהרצליה. הוא לא הגיע לתפקיד כדי לעשות קומבינות ציניות, ולא כדי לשמור על איזשהו בייס פוליטי אינטרסנטי, והחריקות והתקלות הרבות בניהול העירייה נובעות בעיקר מחוסר ניסיון ומטעויות בתום לב.

לפישר יש סיכוי סביר להתאושש, ולהחזיר את שביעות רצון התושבים בשכונות החזקות של הרצליה, כי יש לו את כול ארגז הכלים הדרוש כדי להצליח:

עירייה עשירה ואיתנה כלכלית ותזרימית (שהשאיר לו פדלון); קואליציה רחבה, שקטה והומוגנית במועצת העירייה (מול אופוזיציה חלשה); והרבה רצון ונחישות להצליח.

פישר לא יכול להרשות לעצמו להיות באותו מצב, שבו הוא נמצא כיום בהרצליה, בעוד שנה.

שנת 2026, השנה השלישית והאמצעית לכהונתו הראשונה, תכריע אם תהיה קדנציה שנייה.

הכותב, תושב הרצליה, הוא מבעלי חברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, המפעילה רשת מקומונים דיגיטלית אליה משתייך שרון אונליין.