לפעמים התמונה הגדולה נמצאת במלים הקטנות. אתמול, 23 בינואר 2025, נחתה במערכות אמצעי התקשורת בהרצליה הודעה דרמטית.

כותרתה – “יוצאים לדרך: עיריית הרצליה השיקה את תוכנית העבודה לשנת 2025”.

מעניין, אמרתי לעצמי, בוא נראה מה התוכנית.

לצערי, הבנתי את התשובה די מהר.

אני ואני וגם אני

“הבוקר התכנסה הנהלת העירייה בהיכל בעיר, להשיק את תוכנית העבודה 2025”, נכתב בפתיחת ההודעה.

“התוכנית מפרטת את העשייה השנתית של העירייה למען העיר והתושבים, על פי החזון והיעדים העירוניים שהתווה ראש העיר, יריב פישר”.

כאן כבר עלה בי החשד הראשון לגבי התוכניות לשנה הקרובה. בפסקה הבאה, במקום הודעה לעיתונות – הפתעה!

הפרזנטור של ההודעה לעיתונות, הוא לא אחר מאשר פישר עצמו. כלומר, ההודעה לעיתונות “מעבירה לו” את רשות הדיבור.

“ראש העיר, יריב פישר, אמר: ‘שנת 2025 תהיה שנה של שינוי וצמיחה, שיפור השירות והגדלת ההשקעה בכל תחומי היומיום בחיי התושבות והתושבים'”.

מכאן והלאה אין יותר הודעה לעיתונות אינפורמטיבית, עם מידע עובדתי לציבור, אלא נאום של פישר.

בדרך זו, אמר לעצמו פישר, אף אחד לא יוכל להתעלם מהציטוטים שלי, כי ההודעה היא ציטוטים שלי ואי אפשר לצטט אותי בלי להזכיר אותי.

אני ואני ואני.

חיבוריות וחרטוטיות

תאמרו: אז מה.

הוא פוליטיקאי ופוליטיקאים אוהבים את עצמם, זה ידוע.

צודקים.

לכן החלטתי להתמקד בהודעה עצמה, שהוציאה העירייה, ולברר מה הן תוכניותיה.

הנה לשון ההודעה. המלצה: לא לקרוא לפני שינה!

“כחלק מהחזון שלנו, בכוונתנו לשים דגש על ערך ה’חיבוריות’ בין התושבים לעיר ונכסיה המרכזיים: פארק, חוף ים, אוניברסיטה, מוסדות תרבות ופנאי ועוד. בנוסף, חיבוריות בין אגפי העירייה השונים לטובת ייעול ושיפור השירות. בכוונתנו להמשיך להחזיר את הדופק הפועם לעיר בכל תחומי החיים: בחופי הים, במרכזי המסחר והבילוי ובמגוון השירותים שאנו מעניקים לתושבים. נמשיך להחיות ולהעצים את מרכז העיר שיהפוך לאזור שוקק, עם חיי תרבות ופנאי תוססים, ומסחר משגשג שייטיב עם כל בתי העסק המקומיים שמסביב. הרצליה תהיה עיר מובילה בחוסן חברתי, עיר של חינוך איכותי וערכי, עיר של חדשנות ושירות איכותי, עיר המטפחת את שוויון ההזדמנויות לכל תושביה, עיר מטופחת, בטוחה ונגישה, ועיר בעלת שירותי ניידות ותחבורה איכותיים”.

אני מודה: למשמע התוכניות המדהימות לעירנו לשנת 2025, פצחתי בשירת הלהיט “עוד יותר טוב”, עם המלים: יהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב – ועוד יותר טוב!

אלא שאז עלתה בי שוב השאלה המטרידה: מהן התוכניות של העירייה לשנה הקרובה, מעבר לכך שיהיה לנו טוב, ושלראש העיר שלי קוראים יריב פישר.

אפס דיבורים משמעותיים על עשייה, רק סיסמאות וקלישאה אחת שהפכה להיות תוכנית עבודה: תמיד יהיה לי רק טוב.

מלים גבוהות ומושגים מתייפייפים כמו “חיבוריות” או “להחזיר את הדופק”, לא אומרות כלום לתושבי העיר על תוכניות העירייה וכוונותיה.

אלא אם יח”צ היא תוכנית עבודה.

מסרים אופטימיים. הסטורי של פישר. צילום מסך מפייסבוק

צאו מהסטורי

באוקטובר 2018 נבחר לראשות העיר טבריה איש עסקים צבעוני בשם רון קובי.

הוא היה סנסציה גדולה, כי נבחר על אפם וחמתם של החרדים, והבטיח להפוך את טבריה לחילונית.

איך כל זה קשור להרצליה?

רון קובי הותיר חותמו על טבריה בעוד עניין: פעילותו ברשתות החברתיות.

הוא שידר עצמו ללא הפסקה באמצעות פייסבוק לייב. מה זה ללא הפסקה? אפילו ישיבות פנימיות עם מהנדס העיר הוא תיעד – לא בצילום, אלא בשידור חי של הישיבה.

הקדנציה הקצרה שלו הייתה בעצם מופע לייב של איש אחד, ששידר את עצמו לדעת, ברשתות החברתיות.

סגן ראש העיר הרצליה ויו”ר הוועדה לתכנון ובנייה, אייל פביאן, הוא איש של מעשים. הוא אינו רון קובי. רציני, יסודי, סולידי.

הסטורי של פביאן. למה להעתיק. צילום מסך מתוך פייסבוק

אלא שבאחרונה, בהשראת הבוס שלו, ראש העיר הרצליה חובב הסטורי וההאדרה העצמית, גם פביאן מנסה להיות כוכב רשת.

פביאן לקח כמודל את יריב פישר, והחל לתעד עצמו בישיבות, בפגישות ושאר ירקות.

רון קובי של הרצליה

יש לו מורה דרך.

יריב פישר אמנם לא משדר ישיבות פנימיות כמו רון קובי, לזה עוד לא הגענו, אבל הוא מתעד את עצמו ללא הרף ומפרסם בסטורי או ברילס, יומיום.

לרוב מדובר בסטורי עם שיר קליל, שלא בהכרח קשור לתוכן, עם מסר סתמי כמו “נעבוד ביחד הדוק, אנחנו פה בשבילכם”.

התוצאה מביכה למדי.

הסטורי של ראש העיר נראה כמו גיבוב של תמונות, מסרים פומפוזיים ושירים שמחים, המון דיבורים על רקע תוצאות דלות בשטח.

עצה לפביאן: צא מהסטורי, תמשיך לעבוד. הציבור יידע להעריך תוצאות אמיתיות בשטח. בשירות, בניקיון, בבינוי, בתרבות ובחינוך.

סרטוני יח”צ עצמיים, רבים מהם חובבניים, לא יעשו את העבודה.

לא לך, ובטח לא לראש העיר שלך.

ראש העירייה משה פדלון בעדלאידע של הרצליה. צילום: באדיבות עיריית הרצליה

הצנע לכת

משה פדלון לא היה ראש עיר מושלם ואת מחיר שגיאותיו שילם בקלפי.

יחד עם זאת, שני אלמנטים היו בולטים בכהונותיו. הראשון – תושביה ידעו לאן הוא מבקש לקחת את העיר. השני – הוא היה צנוע.

אני זוכר צילום שלו באחת העדלאידות שקיימה העירייה. פדלון צעד כמעט לבדו, מחופש, לצד הילדים. לא עשה מעצמו עניין. לא דחף את עצמו בכוח. לא השחיל את עצמו להיות פרזנטור.

איני מכיר באופן אישי את פדלון, אבל ראיתי אותו לא אחת נכנס למכולת בהרצליה הירוקה, רוכש מצרכים בלי שהסובבים הרגישו זאת.

הוא גם לא תיעד את הביקור במכולת השכונתית בסטורי.

הכותב, תושב הרצליה, הוא עורך המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, ואחד השותפים בחברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, המפעילה בין הייתר את שרון אונליין.