לרעייתי ולי יש שישה נכדים ונכדות במערכת החינוך בהרצליה: בשנה”ל הקרובה חמישה יהיו בחינוך חובה ואחת בחינוך טרום חובה.

אנו מפקידים את כל היקר לנו בידי מערכת החינוך העירונית, והשאלה היא האם יש על מי לסמוך?

בואו נקווה שכן, אך לא בטוח.

סימנים מדאיגים

יש סימפטומים מעוררי דאגה אשר לא בטוח שפרנסי העיר די ערים להם.

המשבר הפוקד את כלל החינוך בארץ נובע ממחסור חמור במורים, בעיקר במקצועות הליבה.

המחסור הזה פוגע מאד במערכת החינוך גם בהרצליה.

על רקע זה, מה שנראה כחוסר יציבות קיצוני בכוח האדם העירוני הבכיר, שעוסק במינהל החינוך ובהוראה בהרצליה, הן במנהל החינוך העירוני והן בקרב מנהלי ומנהלות בתי הספר, מעורר אצלנו דאגה שהעסק לא מבוקר דיו.

אדר ארד ראש מנהל החינוך בעיריית הרצליה. צילום: פרטי

אדר ארד ראש מנהל החינוך בעיריית הרצליה. צילום: פרטי

הזנחה בימי נבו

רעייתי ואני הגענו לעיר כזוג צעיר, לפני למעלה מארבעים שנה, בשנת 1983, שלהי תקופת שלטונו של ראש העירייה יוסף נבו.

העיר הייתה אז די מוזנחת, אז נבחר אלי לנדאו לראשות העירייה, ו-15 שנים הוא שלט בעיר ביד רמה.

תחילה פעל בסגנון ה”בולדוזר” ידו ניכרה בכל פינה בעיר, אך גם הוא החל לזייף בשנות שלטונו האחרונות.

אז התארגנה קבוצת הורים, שהיה לי העונג הרב להיות שותף לה, אשר שמה לה למטרה להפוך את מצב החינוך בעיר על פניו.

לימור מילר מנהלת אגך החינוך העל יסודי בהרצליה

לימור מילר מנהלת אגף החינוך העל יסודי בהרצליה. צילום: עיריית הרצליה

מרד נגד לנדאו

גידלנו במערכת החינוך העירונית שתי בנות, אשר כל אחת מהן היא כיום אמא לשלושה ילדים – בדיוק באותה מערכת שבה הן עצמן למדו, מערכת החינוך העירונית של הרצליה.

אלי לנדאו לא היה מסוג האנשים שקבוצת אנשים נחושה וממוקדת תאמר לו איך לנהל את העיר. אבל במאבק נגד ההורים בהרצליה הוא הפסיד, ועם כל ההערכה לתרומתו לעיר לאורך תקופה ניכרת, הרי שהתנהלותו הצורמת בקדנציה השלישית גרמה להחלפתו.

אותו מאבק הורים כלל כמה וכמה השבתות חלקיות של לימודים כאזהרה, ולסיום כלל השבה למספר ימים, מקיר לקיר של מערכת החינוך בהרצליה (למעט חינוך מיוחד). השבתה זו הסתיימה במתווה כתוב שהיה חתום על ידי נציגי ההורים, העירייה ומשרד החינוך. תום הסכסוך הוכרז בפגישה פומבית משותפת של כל הצדדים, עם שר החינוך דאז, זבולון המר, בחטיבת הביניים זאב בעיר.

המתווה הוביל לבוררות מוסכמת: עיריית לנדאו הפסידה בבוררות, אך סירבה לקיים את פסק הבוררות. אז ההורים עתרו לבית המשפט המחוזי, וגם בהליך זה הפסידה העירייה. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין לבוררות. עיריית לנדאו ערערה על פסק הדין לעליון.

קריית חינוך הנשיא שמעון פרס בשכונת גליל ים. שורת מבנים בצבעים חום ולבן. על מבנה אמצעי רשום: קריית חינוך, הנשיא שמעון פרס. הקרייה בנוייה לאורך שדרת שבעת הכוכבים.

קריית חינוך על שם הנשיא שמעון פרס בשכונת גליל ים בהרצליה. צילום: שרון אונליין

ימי גרמן ופדלון

טרם הדיון בעליון התקיימו בחירות מוניציפליות, בשנת 1998, ויעל גרמן נבחרה לראשת העיר החדשה. לנדאו יצא מהלשכה, וגרמן משכה את הערעור, היא הבינה שהצלחתה תקום או תיפול על החינוך.

יעל גרמן כיהנה בראשות העירייה במשך כ-15 שנה, ולו הייתה חפצה, הייתה נבחרת שוב.

אחרי 15 שנים מאד אינטנסיביות היא החליטה להשתלב במנהיגות הארצית, מטעם מפלגת “יש עתיד”, וכיהנה כחברת כנסת, שרת הבריאות בממשלה, ולאחר מכן כשגרירה בפריז.

אז נבחר משה פדלון, שכיהן שתי קדנציות, עשר שנים בסך הכול.

עשרים וחמש השנים של יעל גרמן ומשה פדלון היו עם הפנים לחינוך. “עדיפות לחינוך” הייתה גם סיסמת המאבק של ההורים בעיר.

יעל גרמן קיבלה מערכת חינוך ממוטטת, עם פסק דין של בית המשפט המחוזי, בעקבות הבוררות, אשר חייב את העיריה להשקיע במערכת החינוך בעיר 100 מיליון שקל, מבלי שחלה חובה על המשרד החינוך לשאת בנטל הכבד הזה. הסכום הזה לא כלל תב”רים, תקציבים בלתי רגילים לפיתוח והשקעה, הון עתק שגייסו יעל גרמן ומשה פדלון כדי להפריח את מערכת החינוך בהרצליה.

אלה היו 25 שנים של עדנה למערכת החינוך העירונית. 25 שנים בהם עלתה מערכת החינוך מהתחתית לשיאים.

משה פדלון ראש העיר הרצליה חוגג יום הולדת חמש לתושב מופנה מאשקלון

משה פדלון ראש העיר בשנת 2023. צילום: עיריית הרצליה

האתגר של פישר

קשה מאד להיכנס לכאלה נעליים גדולות.

האתגר של ראש העירייה, יריב פישר, הוא ענק – בייחוד כאשר משבר ההוראה הארצי בשיאו.

אין מורים. שוק המורים הפך לשוק של קונים בלבד. מורים בוחרים את המוסדות בהם ילמדו בפינצטה.

בכסף כמעט לא ניתן לפתות אותם, כי שכר המורים כפוף להחלטות ארציות.

מה שכן מפתה אותם זו הסביבה העירונית והסביבה הבית ספרית. אסביר: מקצוע ההוראה שוחק, בייחוד למורה שעובד בבית ספר שחווה משבר ניהולי קשה, או מגבלות תקציב תמוהות. מאבקים השכם והערב מול ניהול אטום ומערכת עירונית מנוכרת שוחקים מורים ומנהלים כאחד.

הרשתות החברתיות מהוות כר נרחב למודיעין על ההתנהלות העירונית והבית ספרית בחינוך. יישובים עם שם טוב יהוו מוקד משיכה למורים איכותיים, ובתי ספר עם שם טוב כנ”ל.

על כן, הפתרון הוא בסביבת עבודה מקצועית ואנושית מחבקות, יחסי אנוש טובים, יד תקציבית רחבה ושיווק.

טלי תמרי גבע נהלת אגף החינוך היסודי בהרצליה. צילום פנים יושבת במשרד ולידה מדפסת על שולחן. על הקיר מאחוריה תמונה של לב ותעודת הוקרה.

טלי תמרי גבע מנהלת אגף החינוך היסודי בהרצליה. צילום: עיריית הרצליה

מבחן שנה”ל הבאה

הרצליה תפתח את שנת הלימודים תשפ”ה-תשפ”ו עם היקפי תחלופה לא הגיוניים של מנהלי בית ספר, וכול זאת לאחר תחלופה, אף היא לא הגיונית, של כול בעלי תפקידים הבכירים במנהל החינוך העירוני.

תחלופה היא לא תמיד רעה – אך ההיקפים מדאיגים, והרבה יותר מדאיגה הסיבה לתחלופה הגדולה הזו.

אחרי הכל, קל להרוס במשך שנה אחת או שנתיים, מה שנבנה לאורך חצי יובל, בעמל וכסף רבים.

רצוי שפרנסי העיר יפעלו מהר וביסודיות על מנת לבחון – באמצעות גורמי מקצוע חיצוניים – היכן אנו עומדים, מה חובה לתקן, ויפה שעה אחת קודם.

לקריאת מאמר, בנושא זה, שכתב אש מנהל החינוך בעיריית הרצליה – הקליקו כאן. 

גרמן עם פישר באירוע הניצחון. צילום: אלעד גוטמן

פישר עם פטרוניתו הפוליטית יעל גרמן באירוע הניצחון בבחירות לראשות עיריית הרצליה. צילום: אלעד גוטמן