ירון עולמי, חבר מועצת העיר הרצליה, מגיב על דברים שכתב אתמול יוסף לונדון, כאן אצלנו ב"שרון און ליין". עולמי, ימני בדעותיו, טוען כי אנשי השמאל רואים הכל בצורה מאוד סובייקטיבית והוא לא חוסך בדוגמאות מחייהם של אנשי ציבור ידועים

בתמונה: ירון עולמי. צילום: אפרת ספקטור

איכשהו, אצל השמאל, זה תמיד זלא"ד. כלומר, זה לא אותו דבר. אז זהו – שזה כן. וכולם כנראה מדברים מפוזיציה, סביר שגם אני.

אבל בהנצחה יש עניין לציבור, ויש טעם, ויש צדק, ויש מוסר. הרי רחבעם זאבי ראוי להנצחה על פועלו בצה"ל, כשר תיירות בממשלת ישראל שנרצח בידי בני עוולה. על פעילותו למען ארץ ישראל (כולל במוזיאון), למען השבויים והנעדרים ועוד ועוד.

הרכילות והשמועות, שמעולם לא הבשילו לא לכתב אישום, ודאי לא להרשעה כלשהי, לא יכולים לצוץ רק אחרי מותו ולהכתים את מורשתו, קל וחומר שרובן הן ללא פנים וללא שם.

בואו, משה דיין מונצח בכל מקום בארץ, למרות שלכאורה היה שודד עתיקות ידוע, וגם כיבושיו המיניים ולא רק הצבאיים, היו שם דבר. 

אצל עמוס עוז מה שמפריע לי בעיקר, זה שדווקא בתקופת המי-טו, כשקולן של נשים חשוב שישמע, אין מי שיקשיב לגליה עוז. רק כי היא יצאה נגד הגורו של המחנה, יקיר השמאל. מה לעשות, אנחנו לא יודעים מה קרה שם בבית, ואיזה אבא עמוס אכן היה…

כאן יוצאת מישהי, מתוך הבית, ומספרת על התעללות, התנהגות סדיסטית, לא חד פעמית אלא מתמשכת, "הפשע שלי היה אני עצמי, ולכן לענישה לא היה סוף. היה לו צורך לוודא שאשבר".

זה מזעזע, אבל רק אותי כנראה. כי אני לא שומע את ארגוני הנשים, אני לא רואה שמחבקים את הבת האמיצה שהוציאה את האמת לאור. וזה לא שלא ידעו, ידעו גם ידעו. גליה התנתקה מאביה וממשפחתה לא עכשיו, אלא לפני שנים רבות. הם ידעו למה.

היא גם לא הגיע להלוויית אביה, אף אחד לא שאל מדוע? יהודה אטלס, עוד סופר ידוע וחבר של גליה, אכן מודה שהדברים היו ידועים לו גם בזמן אמת, ומגבה את דבריה. השאר – יוק.

בדיוק כמו שהחבורה הזאת לא התבלבלה והלכה ל'מופע הפרידה" של דן בן אמוץ, כדי להיפרד ממי שהורשע במעשה מגונה בקטינה בת 12. אגב, בין החוגגים היה גם אחד, עמוס עוז… שטויות.

זה לא מפתיע אותי – גם בדיון על הנצחת אייבי נתן, חבריו ומעריציו (מאיזה צד ברור לכם) התעלמו לחלוטין מכך שזנח לחלוטין את האישה שהכניס להריון, והתנכר לגמרי מבתו, יסמין פיינגולד, שגם היא סיפרה על כך בגילוי לב ובאומץ (על מזונות אני לא מדבר אפילו…). זה אותו אייבי נתן שיצא בניגוד לחוק להיפגש עם מנהיג טרור רצחני, כן.

עוד גורו, ישעיהו לייבוביץ', הונצח – כי לקרוא לחיילי צבא הגנה לישראל יודו-נאצים זה כנראה מקובל על אנשים מסוימים. זה המיינסטרים. הם מזועזעים מביטויים שקשורים לשואה, רק כשזה בא מהימין.

לסגן הרמטכ"ל לשעבר מותר 'לזהות תהליכים', ולמספר 7 ברשימת העבודה מותר לצחוק על חיי המין של ניצולי השואה, לאחל לחלקנו שואה נוספת, ובכלל לזלזל בשמחה בצפירת הדומייה והזיכרון. למה אתם שואלים זה מותר להם ? אהה, כי זלא"ד…

אם נחזור להנצחתו של עמוס עוז, הרי שאותם אנשים שסירבו להנציח את גנדי, לא יפצו עכשיו פה או ידרשו את ביטול הנצחתו של עמוס עוז. אבל היות ומדובר בסופר והוגה דעות, הייתי מציע הצעה אחרת, אולי כפשרה: כשם שלא הנצחנו באופן ישיר את זהר ארגוב, אלא קראנו לרחוב ע"ש השיר 'הפרח בגני', אולי כדאי לשקול לא לקרוא לרחוב ע"ש עמוס עוז, אלא ע"ש אחת מיצירותיו הראשונות, המוכרות והאייקוניות, 'מיכאל שלי'. הכל אפשרי, אבל חייבים לתת את הדעת על הנושא, ויפה שעה אחת קודם.


להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "שרון און ליין"

קבוצת רעננה לחץ כאן

קבוצת הרצליה לחץ כאן

קבוצת רמת השרון לחץ כאן

קבוצת כפר סבא לחץ כאן

קבוצת כפר שמריהו לחץ כאן

לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

לעמוד האינסטגרם של "שרון און ליין" לחץ כאן