סוף לאתר הפסולת הסמוך למחלף הסירה? בית המשפט המחוזי ת"א, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, דחה את עתירתם של חברת בני וצביקה בע"מ וגלילות מחזור פסולת כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ת"א.

העתירה הוגשה נגד ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז ת"א, המשרד להגנת הסביבה, הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון, עיריית רמת השרון – היחידה לאיכות הסביבה, חברת תשתיות נפט ואנרגיה, עמותת תושבי גליל ים החדשה הרצליה.

העתירה הוגשה לאחר שנדחתה בקשת החברה לקבלת היתר לשימוש חורג בקשר לאתר פינוי הפסולת אותו הן מפעילות, במתחם שיועד למסחר, בילוי ועסקים, בקרבת מחלף הסירה ומחלף שבעת הכוכבים, הנמצא בתחומה של עיריית רמת השרון. בנוסף, חייב בין המשפט את העותרות בהוצאות משפט בגובה 47,000 שקלים.

הבקשה לשימוש חורג נדחתה מספר פעמים

לפי העתירה, בני וצביקה בע"מ מפעילים מזה שנים רבות אתר לפינוי פסולת בניין, שאותם היא שוכרת מגלילות מחזור פסולת בע"מ. בינואר 2017 פג תוקף הרשיון כאשר העותרות טוענות כי הן פועלות להסדרת הפעילות וכי האתר הוקם בידיעה ברורה ואף בסיוע של הרשויות תוך מתן מענה ייחודי לפסולת הבנייה של מרבית אזור גוש דן. העותרות סבורות כי במכלול הנסיבות יש לאפשר את המשך קיום האתר לתקופה של חמש שנים נוספות.

בקשת העותרות לשימוש חורג בקרקע, שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון, נדחתה במהלך ינואר 2019. בגין החלטה זו הגישו העותרות ערר לוועדת הערר לתכנון ובניה במחוז ת"א אך גם ערר זה נדחה. בהחלטה מנומקת נדונו טענות העותרות אחת לאחת ונקבע כי יש לדחות בין היתר כיוון שהוגשה באופן שלא ניתן לאשרה. בגין דחיית הערר הגישו העותרות עתירה זו.

השופטת: החלטת וועדת הערר מקובלת על בית המשפט

במסגרת פסק דינה, קבעה השופטת יעל בלכר כי בית המשפט אינו יושב כמוסד תכנון על וההתערבות תיעשה בצמצום לפי עילות מסוימות, כי החלטת ועדת הערר באה במקום החלטת הועדה המקומית ולכן אין רלבנטיות לטענות לפגמים בהליך מול הועדה המקומית וכי אין להעלות בעתירה טענות חדשות שלא הועלו בפני ועדת הערר.

השופטת כתבה בפסק הדין: "כאמור, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטה ובוודאי שלא פגם המצדיק התערבות בית משפט זה בהחלטה. סבורני, כי כפי שקבעה ועדת הערר, הבקשה כפי שהוגשה ע"י העותרות אינה ניתנת לאישור ובדין נדחתה מכל וכל. סבורני כי בדין התעכבה ועדת הערר גם על המדיניות הראויה למניעת פגיעה בשלטון החוק וכי שיקול זה מטה את הכף במקרה שלפנינו לדחיית הבקשה, אף אילו הייתה ההיעתרות לה בגדר האפשר. אין כל עילה להתערבות בשיקול הדעת התכנוני של ועדת הערר גם בעניין זה".

בנוגע להחלטת וועדת הערר לדחות את הבקשה לשימוש חורג מציינת השופטת: "החלטת ועדת הערר יושבת על אדנים מוצקים, מפורטת ומנומקת כדבעי ולא מצאתי כל יסוד להתערב בה. לא רק שלא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות לפי כללי הביקורת של המשפט המנהלי, היא מקובלת על בית המשפט לגופה, על כל טעמיה".

השופטת ציינה עוד כי גם בעלת הקרקע לא הסכימה לבקשה: "לכל אלה מצטרפת העובדה, שהתבררה לאחר החלטת ועדת הערר ולא מצאה ביטוי בהחלטתה, שלפיה בעלת המקרקעין (חלקה 19), חברת מגדלי מירב, מתנגדת למבוקש. בצדק טענו המשיבות, כי הדבר משמיט את היסוד מן הבקשה להיתר לשימוש חורג ואילו הייתה ועדת הערר מודעת לכך במועד, סביר להניח שכלל לא הייתה דנה בבקשה לגופה".

בהמשך פוסקת השופטת כי בראש ובראשונה יש לדחות את העתירה על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים: "סבורני כי את הבכורה יש ליתן בנסיבות העניין לדחיית העתירה מחמת עשיית דין עצמית ובעיקר, בשל חוסר ניקיון הכפיים שדבק, למרבה הצער, בכל הילוכן של העותרות, החל מהבקשה והערר שהגישו למוסדות התכנון למתן היתר לשימוש חורג, דרך העתירה כפי שהוגשה וכלה בהתנהלותן בהליך זה, לאחר הגשת העתירה".

כאמור, השופטת דחתה את עתירת בני וצביקה בע"מ וחייבה את עותרות בהוצאות משפט בסך 47 אלף שקלים.


להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "שרון און ליין"

קבוצת רעננה לחץ כאן

קבוצת הרצליה לחץ כאן

קבוצת רמת השרון לחץ כאן

קבוצת כפר סבא לחץ כאן

קבוצת כפר שמריהו לחץ כאן

לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

לעמוד האינסטגרם של "שרון און ליין" לחץ כאן