הקורונה יצרה מצב בו צרכים שונים של בני המשפחה מרוכזים יחד וצריך להתפשר ולמצוא דרך לתקשר בטוב. בימים כאלה, מי שצריך מרחב יכול לחוות תחושת צמצום. לנשום אפשר בכל מצב

***

כולם עכשיו בבית, כל הזמן. זהו מצב בו צרכים שונים של בני המשפחה מרוכזים יחד וצריך להתפשר ולמצוא דרך לתקשר בטוב. בימים כאלה, מי שצריך מרחב יכול לחוות תחושת צמצום. מי שצריך להיות קרוב – יכול לחוות תחושת התרחקות. בתקופה הזו חשוב להגדיר מרחב משותף ולשים גבולות מחדש נכון לזמן הזה.

לנשום אפשר בכל מצב ונתייחס לזמן עכשיו כהזדמנות לחיבור, להיות יחד בנסיבות שכולנו חולקים. ג'ון קָבָּט-זִין, פרופסור למדעי הרפואה וממייסדי אסכולת המיינדפולנס ("קשיבות"), הנחה השבוע כל יום מדיטציה דרך הזום לקבוצה של 20,000 משתתפים מכל העולם. בהנחיה הוא הזמין את המשתתפים להניח לכל מה שבוער מבלי להתעלם, רק להניח לעצמנו לשקוע ברגע הזה. להיות מודעים לכל רגש או מחשבה שעולה מבלי לדחוק. אם אפשר, להיות לרגע בחיבור עמוק למודעות שלנו כאן ועכשיו.

*** שימו לב, מחר (שישי) בשעה 17:00 קבלת שבת באמצעות מפגש תרגול מדיטציה משותף ללא עלות, מוזמנים להצטרף דרך הקישור הבא: https://us04web.zoom.us/j/820532061 ***

תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להתחבר לעובדה שאנחנן כאן ובמודעות למה שיש עכשיו. להיות מודעים לרגע הזה שאנחנו נושמים ושהנשימה דואגת לעצמה. שלא כמו אנשים המתמודדים עם הקורונה, אנחנו יכולים לרכב על הגלים של הנשימה שלנו מרגע לרגע, להעריך את היכולת הטבעית לנשום כשאנחנו כאן.

יכול מאוד להיות שגם החששות, הפחד והאובדן קיימים, אבל כרגע אנחנו מביאים לקדמת תשומת הלב את הנשימה. הנשימה שלנו היא מקום משמעותי למצוא בו מקלט. גם אם אנחנו מתרגלים שנים וגם אם חדשים, מטרת התרגול אינה להגיע להיות מתרגלים טובים יותר, אלא רק לטפח את היכולת לחבק את עצמנו להזין ולהפנים מודעות. אנחנו מתרגלים את היכולת להיות במודעות למה שקורה. בכל פעם ששמים לב שהמוח נדד זה רגע של מיינדפולנס, כי זו אותה מודעות כמו המודעות לנשימה. מה שחשוב זו המודעות.

אנחנו במצב של שינוי כל יום, דברים משתנים, אבל הלבבות שלנו פועמים, יחד. איננו ממהרים להגיע לשום מקום כי אנחנו כבר כאן. המגבלה היא גם הזדמנות.

בסרטון שלמעלה תמצאו תרגול להתנסות עצמית.