בסוף השבוע האחרון ביליתי עם בעלי יומיים נפלאים בתל אביב. כשהיינו צעירים יותר גרנו בתל אביב. עזבנו להרצליה כשגילינו, כמו רבים מבני גילנו, שהמשפחה שהקמנו התרחבה, אבל הדירה הקטנה שלנו לא. עכשיו חזרנו לבלות פה וגם לגלות מה השתנה.

אחרי שאכלנו ארוחת ערב במסעדה ביפו, החלטנו ללכת ברגל עד למלון בשדרות רוטשילד. מסלול ההליכה שלנו ברחובות לב העיר היה חוויה בפני עצמה. בכל רחוב שאליו פנינו התפעלנו ממבנים חדשים ומודרניים, ממלונות בוטיק מעוצבים, וגם ממבנים משומרים להפליא. נהנינו להסתכל בחלונות ראווה מעוצבים, ובמדרכות מלאות יושבי בתי קפה ומסעדות, ונדהמנו מהזרם הבלתי פוסק של הרוכבים על גלגלים, ומרשת השבילים המרשימה שנסללה עבורם. כשהגענו למלון גילינו שהלכנו ברגל מהבוקר 8 ק״מ בלי להתעייף בכלל. "למה אני לא הולכת ככה ברגל בהרצליה?", חשבתי.

באמת למה? למעט חובבי הספורט, בהרצליה אנשים לא הולכים הרבה ברגל. ואפשר לעצור שנייה ולתהות על כך. הרי להרצליה יש מרכיבים עירוניים טובים: חוף ים, אזור תעשייה ובילויים, תיאטרון, מוזיאון, כיכר עירייה, מסעדות, מבנים היסטוריים וגינות ציבוריות. יחסית לערים אחרות היא עיר מישורית, המאמץ בהליכה הוא לא מאד גדול. אז למה לא רואים בה תנועה משמעותית יותר של הולכי רגל ברחובות? התשובה הפשוטה היא שאנשים הולכים ברחובות שנעים ומעניין לאורכם. רחובות אטרקטיביים במידה כזו שלהולכי הרגל מתחשק להוסיף וללכת.

יתרונות ההליכה ברגל ידועים. זה בריא, זה מקטין תנועת רכבים, מצמצם זיהום, ותורם לכלכלה המקומית אם גם עושים קניות בדרך. אבל תדמיינו הליכה ברגל מקניון שבעת הכוכבים אל צומת כדורי. נראה רחוק, נכון? בסה״כ קילומטר וחצי מרחק, שכנראה לא נלך ברגל, מפני שרחוב הרב קוק הוא רחוב מגורים ארוך ומשעמם, וללכת אותו יהיה בזבוז זמן. עדיף לנו לנסוע ברכב. מאותה סיבה תושב שגר בהרצליה הצעירה או בנווה אמירים ונדרש לסידורים בבית העירייה, כנראה לא יילך ברגל את אותו קילומטר אחד לשם. כי רחוב בן גוריון בחלק הזה משעמם, חלקו מקוטע ולא נעים להליכה. לשם השוואה, קילומטר אחד בערך הוא גם אורך הקטע המסחרי של רחוב סוקולוב, שמי שקונה בו יודע שבקלות הולכים אותו ברגל בלי להרגיש, אפילו הלוך חזור. למה? כי הוא קטע רחוב פעיל, נעים ומעניין. הזמן עובר בלי להרגיש.

רחוב בן גוריון בהרצליה. משעמם להליכת הולכי רגל

אף אחד לא נהנה ללכת ברחובות ארוכים ומשעממים שמפנים עורף להולך הרגל. אם בגלל שיש  לאורכם רק מבני מגורים, או שהמדרכות בהם צרות, או שאין צל. יש קטעי רחובות שלאורכם חומות בתים גבוהות ואטומות, מכשולים כמו ארונות תקשורת ופחי זבל, או עמודי מתח שאפשר להטמין באדמה. כל אלה, באופן מודע ותת מודע, מקטינים אצלנו את הרצון והנכונות ללכת ברגל ברחובות.

אבל בעידן שבו המשבר התחבורתי מאיים על כולנו, וסימני המשבר האקלימי מדווחים כמעט בכל מהדורת חדשות, הליכה ברגל ברחובות העיר היא כבר לא חלופה שאפשר או צריך לפסול בקלות. שורה תחתונה, צריך להשמיש את הרחובות להליכה עירונית לאורכם, אם לצרכי קניות, סידורים, עבודה, או בילוי.

איך הופכים את רחובות העיר להליכים?

רחובות העיר הראשיים המכילים בדרך כלל את מוקדי העניין העירוניים (בית העירייה, מוסדות ציבור, מרכז מסחרי), צריכים להתחבר ביניהם ברצף של קומות קרקע ׳פעילות׳, כמו חנויות, בתי קפה ומשרדים, כמו גם בגינות ירוקות או רחבות ציבוריות, שמאפשרות להולך הרגל לנוח. המדרכות שעליהן צועדים צריכות להיות רחבות, מוצלות ומטופחות, מיושרות במפלס אחד עם קומת הקרקע של המבנים, ליצירת מרחב הליכתי גדול עוד יותר. התוצאה היא שהולך הרגל חווה את הרחוב כהרבה יותר מאוסף של בנייני מגורים.

יש שיאמרו שלגור מעל בית קפה היא לא משאת נפשם. זה מרעיש, מעלה ריחות, ובעיקר מהווה מטרד. ובכן, יש פתרונות תכנוניים לכל אלה. אפשר להגביה את קומות המגורים שמעל לקומת החנויות, או לייצר קומת ביניים שכוללת שטח משותף לדיירים או שטחי משרדים. מגדל המגורים שמעל המרכז המסחרי ׳צמרות׳ על גבול רמת השרון, הוא דוגמה אחת לפרויקט שעובד. דוגמאות נוספות הן שדרת החנויות המוצלחת ברחוב אלתרמן, או המבנים לאורך רחוב סוקולוב.

דוגמה בהרצליה שממחישה דווקא את ההפך, היא פרויקט המגורים שנבנה מול ׳טיב טעם׳ (׳מומה׳). מבני המגורים שם יכלו לתרום באופן נפלא להליכה בצד זה של הרחוב, אם רק היו להם קומות קרקע פעילות ובגובה מפלס המדרכה. במקום זה, הוקמו בקומת הקרקע של המבנים חצרות של דירות גן פרטיות, המוגבהות ממפלס ההליכה ברחוב. הפרויקט לא תרם דבר לרחוב, אין עניין בהליכה בקטע זה, ועדיף לעבור למדרכה בצד השני. כלומר, לו הייתה שם מדרכה במקום דרך שירות למרכז המסחרי שהוקם במנותק מציר ההליכה ברחוב.

פרויקט המגורים ״מומה״ מול ״טיב טעם״ – רצף של חומות וגדרות. פרויקט שפספס את הקשר עם הרחוב ולא תרם לו דבר

תכנית המתאר העירונית של הרצליה, אמנם מסמנת ברחובותיה הראשיים בנייני מגורים, מסחר ותעסוקה. אבל תכנית מסוגה נדונה למימוש ארוך טווח. יש מה לעשות קודם: לטפח את מראה הרחובות הראשיים (די להציץ במהפך שעבר רחוב אבן גבירול התל אביבי), לסלק מהמדרכות מחסומים, להסתיר מפגעים, להטמין עמודי חשמל בתת הקרקע ולחדש מדרכות ישנות. בצד אלה, כל תב״ע וכל פיתוח חדש על דופן הרחובות, בפרט הראשיים, חייבים להיבחן באור תרומתם הציבורית למפלס הרחוב, ולרציפות ההליכה ברגל.

  • תושבי הרצליה, רמת השרון, רעננה וכפר שמריהו – אנו מזמינים אתכם לכתוב לנו טורים אישיים משלכם למייל: sharon@sharonline.co.il

להצטרפות לקבוצות הוואצאפ של "שרון און ליין"

קבוצת רעננה לחץ כאן

קבוצת הרצליה לחץ כאן

קבוצת רמת השרון לחץ כאן

קבוצת כפר סבא לחץ כאן

קבוצת כפר שמריהו לחץ כאן

לדף הפייסבוק של "שרון און לייין" לחץ כאן

לעמוד האינסטגרם של "שרון און ליין" לחץ כאן