בשעות הצהריים, ביום שאחרי ליל הבחירות הדרמטי, ירון עולמי נשמע עדיין מנומנם מהעבר השני של קו הטלפון. עולמי, פעיל ליכוד ותיק בהרצליה וגם חבר מועצת העיר, הוא ליכודניק בנשמה, שלא ישן בלילות האחרונות בין היתר כי היה אחראי על מטה תוכנית ה”אלקטור” של הליכוד באזור מישור החוף.

עולמי הוא פעיל ליכוד אידיאולוגי ומסור מאין כמוהו. בהרצליה הוא דווקא במיעוט יחסי ונמנה על אחד מכל 5 שהצביעו לליכוד. בתקופת “היובש” של התנועה באופוזציה לא הפסיק להביע תמיכה בכל דרך, כולל הפגנות נגד הממשלה בהשתתפות שלו ועוד כמה מפגינים בודדים, כולל בני משפחתו. השיחה על הבחירות מעוררות אותו. “אני בליכוד מאז 92′. אני גם אוהד בית”ר ירושלים, אז במונחים של כדורגל זכינו באליפות. עכשיו נחכה אם יש דאבל”.

כלומר?

“אם היריבים האידיאולוגיים שלנו הפסידו”.

נניח, מרצ לא עוברת.

“בדיוק”.

יצאת לרחוב בהרצליה מאז הבוקר? 

“לא, עוד לא הספקתי”.

אם תצא תראה הרבה הרצליינים מודאגים.

“קודם כל אחד מכל חמישה הרצליינים הצביע לליכוד. אין לאף אחד סיבה לדאוג. אין שום סכנה לדמוקרטיה. זו התוצאה של הנדסת התודעה שנעשתה פה בשנה וחצי האחרונות. לפחד אין בסיס. זו הייתה הצבעת מחאה אדירה. לפני כשנה וחצי לקחו לנו את הקול, עכשיו יהיה יישור קו”.

אתה לא חושש מבן גביר?

“ממש לא. קודם כל הוא לא ראש הממשלה. חוץ מזה, ראינו בעבר שכאשר אנשים נכנסים לתפקידים הם מתמתנים. עקרונית אין לי שום בעיה שיהיה השר לביטחון פנים. יש לו את הטיקט שלו, בוא נראה איך הוא מיישם אותו”.

מאחד עד עשר כמה אתה מרוצה הבוקר?

“עשר פלוס פלוס פלוס”.

וכמה עייף?

“12…”.

ירון עולמי מצביע בקלפי ולצדו בנו מעוז, אתמול