תכירו את בועז מיכאלי, הרצלייני מבטן ולידה. מיכאלי מתנדב בכל מקום אפשרי, בעיקר בכל מה שקשור לחיילים בודדים בהרצליה, בנוסף, במהלך כל השנה הוא שותף בהתנדבות לחלוקה של מזון לנזקקים ומתנדב בכיתת כוננות בהרצליה. הוא שירת 27 שנים בחיל הים וגם היום הוא ממשיך לעשות מילואים בשייטת 13.

ספר לנו עליך.

“נולדתי בהרצליה בשכונת נווה עמל. גם כיום אני גר בשכונת ילדותי. אני בן 50 ועדיין רווק ומסתדר עם זה מצוין. שירתתי בצבא קבע 27 שנים בחיל הים בשייטת 13 בתור תומך לחימה. שירות מעניין ומאתגר. פיקדתי על מאות חיילים במצטבר. בשנת 2017 יצאתי לגמלאות.

“עם השחרור עשיתי הסבה מקצועית להדרכת טיולים. עבדתי בתחום יחסית מעט זמן והקורונה למעשה גרמה להפסקה ארוכה. תעסוקתי העיקרית כיום היא שירות מילואים פעיל, אני מבצע בממוצע 100 ימי מילואים בשנה בשייטת”.

בועז מיכאלי. צילום: פרטי

היכן אתה גר?

“כאמור, נולדתי בהרצליה לפני 50 שנה, ומאז אני גר בשכונה שלי. הרצליה היא עיר נהדרת, ממוקמת מצוין, יש ים, עיר יפה, ואחלה תושבים.

“מה שאני אוהב בשכונה שלי הוא שאם בעיר זה מקרו בנווה עמל זה מיקרו. אנשים טובים שמכירים אחד את השני. השכונה מרוחקת מעט מהעיר ולכן היא שקטה. יש הרבה בתים ישנים עם גדרות ושערי כניסה מגניבים שמשאירים טעם של פעם. יש התנדבויות וסיוע הדדי בין האנשים בשכונה. עירוב מדהים של עדות, ריחות וטעמים. מיקרו קוסמוס של הפסיפס היהודי”.

בועז מיכאלי עם מדים. צילום: פרטי

איפה אתה מתנדב?

“ההתנדבות שלי עם החיילים החלה לפני כארבע שנים. ענת יואב אמירה שהיא ‘האמא של החיילים הבודדים בהרצליה’, הכניסה אותי לעניין וכמובן שאנחנו מכירים עוד מהיסודי בבית הספר גורדון. היא גדולה ממני בשנתיים ולמדה עם אחי ומשם ההכרות ובנוסף, היא גם גרה בנווה עמל.

“יחד עם ענת תמיר, ראש מחלקת ההתנדבות בהרצליה מטעם העירייה, וגם עם מחלקת ההתנדבות של הרצליה, אני ושאר החברים עוזרים לחיילים וחיילות בודדים ובודדות לא להיות בודדים. זה מתבטא בסיוע בריהוט הדירות שלהם בכל הטובין. ענת יואב מרכזת את הבקשות של החיילים/ות בקבוצות ווטסאפ וכך אנחנו יודעים מי צריך מה ואיפה.

“באמצע השבוע אנחנו מקבלים הצעות מאנשים טובים מאזור המרכז  לתרומות של כל מה שיש בבית – מקררים, תנורים, ועד תמונות וכלי בית, הכל מכל. ראוי לציין שיש היענות גדולה לתרומות וכאשר שומעים על חיילים בודדים אנשים פשוט נמסים.

“אנחנו יוצרים קשר עם התורמים ויוצאים לאסוף. אני מצויד ברכב שלי עם נגרר וכאשר אני לא פנוי, מחלקת ההתנדבות בהרצליה נרתמת תמיד לעזרה. את הטובין אנחנו מאפסנים בשתי מכולות גדולות שעיריית הרצליה ניפקה לנו והן נמצאות במתחם סגור.

“בימי חמישי ושישי, כאשר החיילים מגיעים הביתה, הם מתאמים עם ענת, באים למכולות ובוחרים את כל מה שהם צריכים ורוצים. אנחנו יחד עם החיילים והחיילות מעמיסים לנגרר ומעלים להם לדירות.

“למותר לציין כי לרוב, החיילים משכירים דירות פשוטות בבניינים ללא מעלית וקומות 2,3,4, וכל הטובין עולים בידיים ועם שיטות הרמה שפיתחתי. לא פשוט, מאתגר, ומהנה. אין יותר כיף מלראות את פניהן של החיילות ופניהם של החיילים שיש להם מיטה ומזרן, מקרר לשבת, מכונת כביסה ומייבש וגם תמונה על הקיר.  גם עכשיו אני מתרגש”.

בועז מיכאלי. צילום: פרטי

מה נותנת לך ההתנדבות?

“שני דברים: ראשית, עצם הנתינה היא הקבלה. זה מוטו לחיים. שנית,  “אין אדם עושה טובה לנזקק, אלא הנזקק עושה איתך טובה שהופך אותך לבעל חסד”.

ספר על ההתנדבויות הנוספות שלך.

“הדרישה לחלוקת מזון לנזקקים באה בעיקר עם בוא הקורונה. נפתחו קבוצות ווטסאפ של השכונה וגם של העירייה וכן גם שיתוף פעולה עם עמותת העטלף של יוצאי השייטת ויחד יצרנו עשרות קבוצות חלוקה מהצפון ברמת הגולן ועד אילת, ומחלקים גם בסופי שבוע וגם בין לבין. כל זאת עם רכבים גדולים ובאהבה גדולה. אנו מחלקים גם בשגרה וגם לפני חגים. ישנה גם חלוקה עם “המרכז למעשים טובים” בשכונת שביב בהרצליה וגם שם נותנים יד ועזרה.

“כיתת הכוננות בהרצליה למעשה עובדת בהובלת עיריית הרצליה והנחייתה. למסגרת הזאת הכניסה אותי ענת תמיר, ראש מחלקת התנדבות בעירייה וזאת לטובת אירועי אסון כמו רעידת אדמה, הצפות, סופות וכמובן בשעת חירום. תפקידי להפעיל ציוד מכני הנדסי קרי טרקטורים לסוגיהם. שלא נזדקק לעולם.

“העבודה כמדריך לציבור הילדים היא מעניינת ומאתגרת כאחד.כשאנחנו היינו ילדים, תחומי החיים היו שונים ולכן גם ההוויה החוץ ביתית הייתה שונה ויותר אינטיסיבית. כיום, הילדים הם יותר במסגרות ביתיות, פחות בחוץ וזה ניכר בהתנהלות שלהם. קשה מאוד ליצור לילדים ולנוער חוויה שהיא ללא מדיה. אך הנוער והילדים של היום הם חכמים מאוד וגם טובים. הם נוער מצוין שצריך לדעת איך להגיע אליו, ולא ללכת איתם ראש בראש.

“בחיל הים עבדתי כמנוען ימי בשייטת 13. יחידה מעולה עם אנשים מעולים שעושים דברים אמיצים ומיוחדים. שם נתתי 27 שנים מחיי, תקופה מדהימה מאין כמותה. הייתי במקומות שהשתיקה יפה להם, הכרתי מאות  ואלפי חיילים, קצינים, לוחמים, ואזרחים שעיצבו את חיי ואני את שלהם. כיום אני עושה שירות של למעלה מ-100 ימי מילואים ונהנה מכל רגע”.

מה האני מאמין שלך?

“האני מאמין שלי הוא כמה דברים שלמדתי מסבא ומההורים. הראשון הוא – ‘מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך’ – זאת כל התורה. והשני – ‘חיה ותן לחיות’.

“שני הדברים האלה מובילים לכך שכאשר יש לך אפשרות לעזור אל תתייחס לכך שאתה ‘פראייר’, או ‘מה זה בעיה שלי?’, ההיפך הוא הנכון. כשצריכים עזרה וסיוע ויש אפשרות לעזור, עוזרים ולא שואלים שאלות ואין תהיות.

“כמובן שאני רוצה לציין את ראש העיר שלנו היקר מר משה פדלון שדוחף ועוזר באופן אישי, וגם זכיתי להמון עזרה וסיוע עם החיילים הבודדים, ממש לא מובן מאליו.

“וגם מחלקת ההתנדבות בראשות ענת תמיר וכל העוזרים במלאכה –  רפי, יאיר, יעקב שמתקין לחיילות ולחיילים ארונות בגדים וגם מארח בביתו כמעט כל סוף שבוע חיילות וחיילים לסעודת שבת.

“ולאחת והיחידה – ענת יואב אמירה, שהיא מלאך בדמות אדם. עוזרת, ותומכת ללא לאות, שעות על גבי שעות, טלפונים, ריצות, אוכל ועוגות יום הולדת לחיילים ומה לא, וגם חברה ממש ממש טובה”.