עוד מקרה של בולען בהוד השרון מצטרף לשורה ארוכה של בולענים ברחבי הארץ בשנה האחרונה. בעניין הזה הוד השרון בולטת ולא לחיוב. בתחילת נובמבר נפער בולען בחניון תת־קרקעי בבניין מגורים בהוד השרון. הבולען הוביל לפינויו של הבניין ושל עוד שני בניינים סמוכים, מחשש לנזק. ממש לאחרונה, גם כן בהוד השרון מכונית קרסה לתוך בולען והנה היום אדמה קרסה באתר עבודות באותה עיר.

ב-17 בספטמבר 2022 אירע המקרה המוכר מכולם עד כה: בולען נפער בנתיבי איילון סמוך למחלף השלום. בעקבות כך, קטע הכביש היה חסום לתנועה קרוב לחודש מחשש לבולענים נוספים באזור. בפברואר 2021 נפל נער בן 17 לבור שנפער ברחוב אבן אודם במרכז הרצליה. הבור נפער בשביל להולכי רגל המחבר בין רחוב הנדיב לרחוב אוצר הצמחים שבצמוד לו גדר המקיפה אתר בנייה גדול.

המשותף לאירועים אלו ולבולענים נוספים שנפערו בשנים האחרונות הוא העובדה שעל פי הערכות, כולם תוצאה של עבודות בנייה שהתרחשו בסמוך.

פרופ’ מיכאל צסרסקי מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית והמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומר לאתר “גלובס” כי “באופן כללי, ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו חשופים יותר לתופעות מהסוג הזה במרחב העירוני ואלה מקרים שקורים בכל העולם. המרחב הציבורי עובר כיום הרבה פיתוח ובמיוחד באזורים שיש בהם מי תהום גבוהים וקרקע חולית – כמו בכל אזור החוף פחות או יותר”.

הפיר של החניון בהוד השרון. צילום: דוברות עיריית הוד השרון

גם המהנדס יאיר דיקמן, יו”ר ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, אומר שאם בוחנים את מספר הבולענים, רואים שלא מדובר על תופעה יוצאת דופן. לדבריו, “כשבונים את המדינה בקצב אדיר, לרבות בבנייה ציבורית או בתשתיות אזרחיות, יש לכך השלכות טכניות. עם תכנון וביצוע נכונים, לא אמורים להיפער בולענים בסמוך לבנייה. בסך הכול הבנייה בישראל תקינה ואיכותית ופה ושם יש תאונות ואלה דברים שקורים. זה לא אמור להעיד על הכלל. זה מגיע מהר לתקשורת, ויש אינטרס לעיריות להפיץ את המקרים הללו כי זה עוזר להן לקבל יותר סיוע והתייחסות, אבל ברמה הסטטיסטית אין כאן משהו יוצא דופן. זה יכול גם לקרות בשל גורמי טבע, אבל הסבירות היא מאוד נמוכה”.

דיקמן סבור שיש להתייחס לכל בולען בשיא הרצינות, אלא שיש עוד בעיות הראויות לאותה מידת התעניינות. “כשמתקנים בולען בליווי אנשי מקצוע, יש סבירות מאוד גבוהה שלא יתפתח אסון נוסף באותו אזור, זה חור שאפשר לסתום. מאידך, המבנים הוותיקים שיש היום במדינה שהוזנחו לאורך השנים נמצאים במרחק קצר מאסון”, הוא מדגיש. “עם הבולענים אפשר להתמודד, אבל בניין שמתמוטט זה אסון”.

פרופ’ צסרסקי מסביר כי “המקרים שאנחנו רואים לאחרונה הם חללים תת־קרקעיים שנוצרו גיאולוגית או מעשה ידי אדם. לא חקרתי באופן ספציפי את המקרה באיילון, אבל להערכתי הבולען שם נגרם בשל זרימת מים שגרמה לגריעת חומר שככל הנראה לא הודק מספיק. זרימת מים חזקה יכולה לצמצם את הנפח של האדמה וזה גורם לבולען. אלה מקרים אנקדוטליים”.

באשר לסימני האזהרה שצריך לשים אליהם לב, דיקמן אומר: “אם יש בעיה בבניין או בקרקע, אם יש שקיעה יוצאת דופן בקרקע, סדקים, דלתות שלא נפתחות. בבניין בן חמישים או שישים שנה, הסימנים הראשונים הם סימנים שאתה רואה בעיניים”.

פרופ’ צסרסקי מוסיף: “אנחנו יודעים שהשפלת מים גורמת לזרימה חזקה יותר, אז צריך לוודא שהשיפוע טוב ולדעת לאן המים זורמים. אגב, היום אני הולך ללמד שיעור גיאו־מכניקה והנושא הוא זרימת מים בתת־הקרקע, כלומר אלה דברים שמלמדים בכל פקולטה להנדסה אזרחית ולא מדובר על תופעות זרות לעוסקים בתחום. מהנדסים יודעים להתמודד עם זה וככל שיש מעורבות ופיקוח וליווי צמוד אז הערנות והיכולת לזהות את המקרים הללו היא טובה יותר. יש היום גם טכנולוגיות ופיתוחים של זיהוי תת־הקרקע, דבר שיכול לסייע בבחינת המצב לפני הקריסה”.

הבולען שנפער בנתיבי איילון. צילום: נתיבי איילון

במקרה של בולענים, שאלת האחריות מורכבת ביותר. במקרה של הבולען בנתיבי איילון, חברת נתיבי איילון היא שתיקנה את הבור וגם ערכה במשך כמה ימים בדיקות נוספות לאורך הכביש כדי לוודא שלא ייפערו בולענים נוספים. חברת עזריאלי אמורה לשאת בהוצאות, שיסתכמו על פי הערכות בכמה מיליוני שקלים.

שאלה סבוכה הרבה יותר היא שאלת הפגיעה בציבור. במקרה של עזריאלי, הבולען נפער בשבת. מחשש לפקקי ענק, קראה שרת התחבורה מירב מיכאלי לציבור שלא להגיע למחרת ברכב פרטי לתל אביב, ואמנם לא היו פקקים. אולם לא יהיה קל לבעלי העסקים באזור להוכיח את אובדן ההכנסות ביום הזה, גם אם הגיעו פחות אנשים לאזור.