כחודש לאחר הקמת הנהגת הצופים העירונית בהרצליה, יו"ר ההנהגה החדשה, דותן שולמן, מציב יעד שאפתני: להכפיל לאורך השנים את מספר החניכים והחניכות בעיר. לדבריו, לצד הגדלת מספר החניכים, המהלך נועד לחזק את ההדרכה, להעמיק את החיבור לקהילה ולתת לבני הנוער יותר כלים להוביל ולהשפיע.

שולמן, בן 50, תושב הרצליה הצעירה ואב לשלושה, כיהן בשנים האחרונות כראש שבט רשפים. כל שלושת ילדיו היו או עודם בצופים: בתו הבכורה הייתה חניכה בתנועה, בנו, תלמיד כיתה י"ב, מדריך את שכבת ט', ובתו הצעירה, תלמידת כיתה י"א, מדריכה את שכבת ח'.

"אבא, בוא תציל את הצופים"

שולמן החל להתנדב בתנועה לפני כשש שנים, בעקבות קשיים בשבט שבו הייתה חברה בתו. "היא אמרה לי: 'אבא, בוא תציל את הצופים, בסוף יסגרו לנו את השבט'. הבנתי שבלי מעורבות של הקהילה ובלי מבוגרים שייתנו מעטפת, קשה לנוער להגשים את החזון שלו".

גם תפקידו כיו"ר ההנהגה העירונית נעשה בהתנדבות. "העבודה עם בני הנוער בגובה העיניים היא זכות גדולה ומאפשרת לי לתת בחזרה לקהילה". לדבריו, הורים יכולים להשתלב בהתאם לזמן העומד לרשותם – מליווי חד-פעמי של פעילות או טיול ועד לתפקיד קבוע באחד השבטים.

אותו כוח אדם, פחות שבטים

עד לאחרונה פעלו שבטי הרצליה במסגרת הנהגת הצוק, שכללה גם שבטים מהוד השרון, רמת השרון, כפר שמריהו ורשפון והייתה אחת ההנהגות הגדולות בארץ, עם כ-8,000 חניכים וחניכות. לאחר ששבטי הוד השרון ורמת השרון עברו להנהגות אחרות, הוקמה הנהגה המתמקדת במספר קטן יותר של שבטים מהרצליה וכפ"ש-רשפון.

מה ישתנה בפועל עבור החניכים והמדריכים?

"אותו כוח אדם מקצועי שהיה בהנהגת הצוק עומד עכשיו לרשות מספר קטן יותר של שבטים. המשמעות היא שאפשר לתת יותר לכל שבט: לשפר את מערך ההדרכה, להוסיף תוכן ואירועים, להעניק למדריכים יותר ליווי וכלים ולחזק את הקשר בין השבטים לקהילה".

לדבריו, ההנהגה העירונית תוכל להתאים את הפעילות לצורכי העיר ולחזק את העבודה המשותפת עם מחלקות החינוך, התרבות, הנוער והקהילה בעירייה. "המטרה היא ליצור חיבור בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי".

הצבתם יעד להכפיל את מספר החניכים. איך עושים זאת בלי לפגוע באיכות הפעילות?

"זו תנועה שבה נוער מחנך נוער, ולכן אי אפשר לצמוח בבת אחת. צריך להגדיל את שכבות ההדרכה ולבנות את התהליך יחד עם בני הנוער. המטרה בשנה הקרובה היא קודם כול ליצור יסודות חזקים: לשפר את רמת ההדרכה ואת החוויה של החניכים ולחזק את העבודה המשותפת עם העירייה. אנחנו לא רוצים צמיחה מהירה שלא תחזיק מעמד בעוד כמה שנים.

"הגידול בשכונות מסוימות מחייב את התנועה להיערך להרחבת הפעילות. בגליל ים, למשל, ייתכן שבהמשך יהיה צורך להקים שבט נוסף. גם הבנייה המתוכננת באזור ויצמן צפויה להגדיל את מספר הילדים הזקוקים למענה.

המטרה היא שלכל ילד תהיה גישה למסגרת של חינוך בלתי פורמלי. יש ילדים ששקופים בבית הספר, ובתנועת נוער הם נמצאים במקום אחר. ככל שיהיו להם יותר מסגרות שבהן יוכלו לבלוט ולפרוח, כך יהיה להם טוב יותר".

דותן שולמן ויריב פישר, צילום: עיריית הרצליה

הצופים מחברים את הנוער לקהילה

שולמן מבקש להעמיק את מעורבות החניכים והמדריכים בחיי העיר באמצעות פעולות קהילתיות: "הצופים לא באים ומכריחים את בני הנוער להתנדב. אנחנו מחנכים, נותנים להם כלים ומאפשרים להם להוציא את הרעיונות שלהם לפועל. הרצון להיות חלק משמעותי מהעיר ומהקהילה מגיע מהם".

אחת הדוגמאות לכך התרחשה לאחר 7 באוקטובר, כאשר חניכי שכבת י"ב בשבט רשפים ביקשו לסייע והציעו להקים מטבח קהילתי.

"בני הנוער והקהילה הוציאו יחד כ-30 אלף מנות לחיילים ולמפונים ועבדו מהבוקר ועד הלילה", מספר שולמן. "הרעיון והעשייה הגיעו מהם. זו בדיוק המטרה שלנו – לתת לבני הנוער אפשרות להיות משמעותיים בקהילה".

האתגר: לשמור על החניכים

אחד האתגרים שמזהה ההנהגה הוא נשירה של חניכים בכיתות ו' ו-ז'. כדי לעודד אותם להישאר בתנועה, מתוכננות עבורם תוכניות שיכללו יותר פעילות צופית מעשית כבר בגילים האלה, זאת בניגוד לשנים קודמות – שפעילויות אלו הגיעו בגילאים מאוחרים יותר.

"החניכים ילמדו להדליק אש ולבשל עליה ארוחה שלמה, להקים מבנים, לעבוד עם חבלים וקשרים ולהשתתף בפעילויות לילה", אומר שולמן. "זו חוויה אחרת מהיומיום של טלוויזיה, טלפון או כדורגל. היא מחזקת עבודת צוות, שיתוף פעולה, חברות ותחושת שייכות".

עד כמה בני הנוער יהיו שותפים בהחלטות ההנהגה החדשה?

"בני ובנות כיתות י'-י"ב מנהלים בפועל חלק גדול מהעשייה בשבטים. גם ברמה הארצית פועלת מועצת תנועה שבה יושבים בני נוער ומחליטים כיצד התנועה תיראה. התפקיד שלנו הוא לתת להם כלים, לחבר אותם לעירייה ולקהילה ולאפשר להם להגשים את הרעיונות שלהם.

"מבחינתו, הצלחת ההנהגה החדשה לא תימדד רק במספר החניכים שיצטרפו, אלא גם ביכולתה לבנות מסגרת שבה בני הנוער ירצו להישאר, להוביל ולקחת אחריות.

"אני לא עושה את זה במקומם. זה לא שלי, זה שלהם. אנחנו כאן כדי לעזור להם לעשות את זה טוב יותר".