זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, בוודאי כשמדובר בממשלה המיטלטלת ללא קברניט אמיתי. אז אחרי שהיה ברור שהבחירות לא יתקיימו ב-31 בינואר אלא מאוחר יותר, ואחר כך שר הפנים חזר והודיע שהן בטוח יתקיימו ב-31 בינואר ולא יעזרו הלחצים, אז כעת מתברר שהלחצים כן עזרו ודרישת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התקבלה: נכון לעכשיו, הבחירות עוברות ל-27 בפברואר – אבל גם על המועד הזה לא כדאי לשים ז'יטונים.

בממשלת הזיגזג זה אף פעם לא נגמר באמת. באותה להיטות שהסבירו כמה חשוב לקיים את הבחירות במועד שנקבע – יסבירו כעת את הצורך ההפוך. כי בממשלה הזו – קודם עושים, אחר כך חושבים, אם בכלל.

"זה פשוט לא ייאמן", אמר מנהל קמפיינים מותש באחת הערים, "זה מציב אותנו במצב פשוט בלתי אפשרי. כל שעה ההחלטה משתנה אבל הבירוקרטיה לא. צריך לדוגמה להגיש פתקים בשבוע הקרוב. מי ירוץ, למה ירוץ, מתי יתחיל הקמפיין? כלום לא ברור ואי אפשר באמת להיערך".

במקרה הזה, למען ההגינות, לטענותיו של סמוטריץ' מלכתחילה היה בסיס. זו לא בדיוק חגיגה לדמוקרטיה, כשעל פי נתוני צה"ל, 688 מועמדים מ-144 רשויות לא יוכלו להשתחרר ממילואים ולהתמודד בבחירות.

דחיית הבחירות על פי דרישת סמוטריץ' מלמדת על חולשת הליכוד והעומד בראשו. הליכוד היה זה שדחף לקיום הבחירות ב-31 בינואר מתוך דרישה שעלתה בקרב ראשי ערים מכהנים של התנועה. שר הפנים משה ארבל מש"ס היה כל השבועות האחרונים נחוש בדעתו לקיים את הבחירות ב-31.1, בהתאם לעמדת הליכוד. בלחץ סמוטריץ', שונתה גם עמדת הליכוד – וההחלטה על דחייה נוספת במועד התקבלה, שוב ברגע האחרון, בממשלה פה אחד.

אז נכון שנחסכה מהומה אחת – אבל היא אינה חוסכת את הקושי האדיר של רשויות מקומיות להמשיך לתפקד, כשראשי הערים בתקופת בחירות מתמשכת – ובעיקר כשאין אפשרות להעביר תקציב לשנת 2024.

כששנה אזרחית בפתח, הרשויות המקומיות ימשיכו להמתין לבאות.